להקת המחול של הכוריאוגרפית-בימאית דבורה קולקר מברזיל מעלה בתל-אביב ובירושלים את "טטיאנה", עבודתה האחרונה, השואבת השראה מן הרומן הקלאסי "יבגני אונייגין" של אלכסנדר פושקין, מאבות הספרות הרוסית המודרנית. זהו ביקורה השני של הלהקה המצליחה בארץ.
קולקר עצמה אף מופיעה עם הלהקה ביצירה זו, שזכתה לשבחי הביקורת בעולם. את הלהקה הקימה לפני 20 שנה, והיא יוצרת עבודות תיאטרליות, מבוססות נרטיב בדרך-כלל. על הבמה היא בוראת מציאות מרובדת ומכניסה אלמנטים של תנועה אתלטית מרהיבה למחול, גם בזכות ניסיון העבר שלה כספורטאית.
יצירותיה של קולקר נושאות מטען תרבותי מיוחד במינו, הנשען על הביוגרפיה הפרטית שלה. היא החלה את הקריירה כפסנתרנית, למדה פסיכולוגיה ושיחקה בנבחרת כדור-מים מקצועית. פרט לכל אלה, בשנות ה-80 רקדה, לימדה ושימשה ככוריאוגרפית בלהקת קורינגה דאנס, בניהולה של גרסיאלה פיגוארה. ב-1984 הוזמנה על-ידי השחקנית הברזילאית דינה ספאט ליצור כוריאוגרפיה לסצנות התנועה בהצגת תיאטרון, פעילות שבה המשיכה לעסוק במהלך עשר השנים הבאות.
הבמאי יוליסס קרוז הכתיר אותה כחלוצה בתחום הדרכת תנועה בתיאטרון. בהמשך שיתפה פעולה עם רבים מן הבמאים והשחקנים המובילים בברזיל, ביותר מ-30 הצגות תיאטרון. במקביל יצרה כוריאוגרפיה למופעי מוזיקה וקליפים עבור כוכבי פופ ברזילאיים ואפילו ביימה עבור סירק דה סוליי.
במונדיאל 2006 (גרמניה), הוזמנה קולקר להציג את עבודתה "המרקנה", העוסקת בקשר שבין כדורגל וריקוד. גם השנה הוזמנה קולקר להציג בטקס הסיום של המונדיאל את עבודתה "Football".
אהבה נכזבת
טטיאנה, היצירה שתעלה בארץ, נחשבת בעולם המחול לאירוע מיוחד. "במופע של קולקר אין נרטיב ישיר. היא מכפילה את הדמויות כך שעל הבמה עומדים ארבע טטיאנות, ארבעה אונייגינים", כותב עליה מבקר המחול של ה"איבנינג סטנדרט". העלילה מתרחשת ברוסיה במאה ה-19 ועוסקת באונייגין, צעיר עשיר ומשועמם, העוזב את העיר לטובת בית הכפר שהוריש לו דודו. שם הוא פוגש את טטיאנה, אחות ארוסתו. מכאן מתפתחת סאגה של אהבה נכזבת.
לדברי קולקר, הסיפור מתעלה מעל לזמן ולמקום הספציפיים וזו אחת הסיבות לעל-זמניות של הספר. לכן הבמה אינה גדושה בסטריאוטיפים הרוסים הידועים. במקומם היא משלבת עצי מתכת גדולים, אשר סביבם ובין ענפיהם טווים פושקין ודמויותיו את חלומותיהם ונושאים את מצוקותיהם.
את פס הקול יצר המלחין הברזילאי ברנה קאפס וגם הוא מאגד מלחינים ממגוון תקופות, מהרומנטיקה של צ'ייקובסקי ועד המודרניזם של סטרווינסקי, אך מעביר אותם במסננת של רימיקסים וקולאז'ים.
המופע מוצג במשכן אמנויות הבמה בתל-אביב הערב (חמישי) וכן בשישי ובשבת, ובימים שלישי ורביעי הקרובים בתיאטרון ירושלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.