"דחיל רבאק, דאע"ש, אולי תורידו את הווליום? כרגע אנחנו עסוקים מדי בלהיכנס לפניקה מאבולה". טוקבק ב"וושינגטון פוסט" לידיעה על עוד וידיאו של דאע"ש, שבו מתחייב ארגון הטרור להמשיך לערוף ראשים ולהניף דגלו על הבית הלבן.
רוח נכאים מנשבת באמריקה. תחושה של נאחס מעיקה על התודעה הקולקטיבית. האמריקאי הבחשן, שבמשך דורות נהנה לערבל דייסות של זרים, נהפך לאמריקאי המפוחד, המסתגר. מכל צד מונחתות עליו מהלומות פיזיות ונפשיות. פעם הוא הביא את המלחמות ושפיכות הדמים לאחרים מעבר לים: לצ'ילה ולניקאראגווה; לפנמה ולגרנדה; לווייטנאם ולאיראן; לעיראק ולאפגניסטאן. עכשיו, בפעם הראשונה אחרי 11 בספטמבר 2001, הכאוס מתחיל להגיע אליו הביתה. מסוממי איסלאם קוטלים חיילים בקנדה, מעבר לפינה, ואחד מהם אפילו משתק את הפרלמנט. בניו-יורק מנסה משולהב איסלמי לערוף ראשי שוטרים בגרזן. אזרחים אמריקאים חומקים לשמש בשר תותחים לכליפות האיסלמית והאף.בי.אי אינו מצליח ליבש את הטפטוף הזה. ועוד לא אמרנו אבולה, המגיפה שמכניסה את האמריקאים לתזזית. הם מתקשים להתמודד עם העובדה ששבריר מהמציאות של אפריקה מגיע לביה"ח השכונתי שלהם. קטעי הווידיאו המורבידיים בכיכוב סכינאי דאע"ש או עובדים רפואיים בחליפות חלל מול חולי אובלה, שרצים במחזוריות בלתי פוסקת בערוצי החדשות, מזליפים טיפות חומצה לנפש הציבורית.
אכן, זו שעתם היפה של הרפובליקאים. תוצאות מאמציהם להבאיש את ריחו של ברק אובמה במשך שש שנות נשיאותו מתגמדות מול השחיקה המהירה במעמדו שחוללו הווירוסים של אבולה והחיידקים של דאע"ש. ביום ג' ייערכו בחירות אמצע הקדנציה לבית-הנבחרים ולשליש מהסנאט, והרפובליקאים סומכים על כך, בעצם משוכנעים, שהקדרות הלאומית תפיל לידיהם את השליטה בסנאט, שעתה יש בו רוב דמוקרטי. (המשך שליטת הרפובליקאים בבית-הנבחרים - מובטח). בעוד שאובמה אינו מועמד, הצליחו הרפובליקאים לחלחל לתודעה הציבורית שהבחירות הן בעצם עליו, או לפחות על האג'נדה שלו. סקר של מכון פיו (Pew) מצא, ששליש מהבוחרים יראו בהצבעתם הצבעה נגד אובמה. הנה המשוואה המכרעת: הצבעת בעד ציר רפובליקאי באזור הבחירות שלך, הצבעת נגד אובמה.
פומבית (אך לא בליבם), זנחו הרפובליקאים את המיזם הכושל למוטט את הרפורמה בשירותי הבריאות, ההישג הגדול ביותר של אובמה. האבטלה המצטמקת והכלכלה המתחזקת אינן יכולות לשמש עוד כלי לניגוח דמוקרטים. במקומן, חידדו הרפובליקאים מסר פשוט וקדורני לבוחרים: אובמה, ובמשתמע הדמוקרטים, כשלו במלאכת השלטון הבסיסי, מבית ומחוץ. המנגנון הממשלי שבור ללא תקנה. האזרחים אינם יכולים לצפות אפילו לשירות האלמנטרי ביותר שממשלה צריכה לספק לאזרחיה: הגנה וביטחון.
וכך, שדרי הרדיו הפופולריים של הימין והראשים המדברים בפוקס ניוז, ערוץ החדשות המוביל של מורדוק, וכמובן תשדירי הבחירות של פוליטיקאים רפובליקאים, שרובם ממומנים ע"י קבוצה קטנה של מיליארדרים, מנהלים כבר חודשים קמפיין הפחדות שמיועד לשחוק עוד יותר את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ארה"ב: טרוריסטים של דאע"ש מסתננים לארה"ב דרך הגבול הפרוץ עם מקסיקו מפני שממשל אובמה מסרב לאכוף מדיניות הגירה נוקשה; נגיפי אבולה, שעלולים לעבור מוטציה ולחדור לגוף האנושי דרך האוויר, לא רק באמצעות מגע עם נוזלי גוף של חולה, ייקטלו רבבות, אם לא מיליוני אמריקאים כי ממשל אובמה לא הכין את התשתיות להתמודד עם מגיפה כזו, ואינו מצליח להשליטו אפילו תקנות לבידודם של מי שחשודים שנוגעו במחלה; המדיניות ההססנית, הפייסנית של הבית הלבן בסוריה הנביטה את הסרפדים הרעילים של דאע"ש; אפילו השירות החשאי מעד ואיפשר למעורער נפש לפלוש למעון הנשיא דרך הדלת הראשית. ואנו, אנה אנו באים?
"נשיא אבולה"
כמה מחוקקים רפובליקאים, שמוזכרים כמועמדים אפשריים לנשיאות ב-2016, מאשימים את אובמה באחריות ישירה ליבוא נגיפי אבולה לארה"ב. מכאן קצר המרחק לכותרת יצירתית של אתר ימני, "דיילי קולר", שמציגה את הדייר הנוכחי בית הלבן כ"נשיא אבולה". אצל מצביעים רפובליקאיים שרופים, זה נדבק. בדיוק מתאים לנשיא שהמיט עליהם מערכת בריאות קומוניסטית.
האם הטקטיקה הזו יעילה? שתי המפלגות מסכימות, שסיכויי הרפובליקאים להשתלט על הסנאט גדולים מסיכויי הדמוקרטים להוסיף ולהחזיק בו. לדמוקרטים 55 מושבים בסנאט היוצא (לרבות שני סנאטורים עצמאיים שמצביעים עימם). לרפובליקאים - 45. מתוך 100 מושבים בסך הכל, 36 ממתינים להכרעת הבוחרים. מדובר אפוא ב-36 מערכות ברמת המדינות לבחירת סנאטורים. ניתן לנחש, במידה רבה של ודאות, כיצד יסתיים חלק גדול מהן: אלה שיתנהלו במדינות שמסורתית מצביעות בעד הדמוקרטים, יניבו סנאטור דמוקרטי; מדינות שנוהגות להצביע בעד רפובליקאים, יבחרו בסנאטור רפובליקאי.
מי שהופך את המשחק מעניין הן שבע מדינות מתנדנדות, שבגלל סיבות שונות המאבק בהן צמוד מדי. לפי חישוב של "ניו יורק טיימס", לדמוקרטים מובטחים 45 מושבים (בלי תוצאות המדינות המתנדנדות), ולרפובליקאים - 48. מה שיכריע את הכף יהיו אפוא תוצאות הבחירות בשבע המתנדנדות: ניו המפשיר, קרוליינה הצפונית, קנזאס, ג'ורג'יה, אלסקה, אייווה וקולורארדו. עם נתוני פתיחה כאלה, מעריך ה"טיימס", יש סיכוי של 70% להשתלטות רפובליקאית על הסנאט.
ובכל זאת, רוב האנליסטים אומרים, שמנהיג הסיעה הרפובליקאית בסנאט, מיץ' מקונל, לא צריך למהר לתפור חליפה. בקרב בוחרים רבים, בעיקר עצמאיים, יש מרירות רבה על שתי המפלגות. חלק נכבד מהם מתכננים לא להצביע. שינויים דמוגרפיים במדינות רבות מערערים את דפוס ההצבעות שהיה קיים בהן עד עתה. קרוליינה הצפונית, מדינה רפובליקאית נאמנה, מתחלה לפנות שמאלה, וכמוה וירג'יניה. בג'ורג'יה, מעוז סולידי של הימין, יש הסתברות לא זניחה להיבחרה של סנאטורית דמוקרטית. צ'אק טוד, הפרשן הפוליטי הבכיר של NBC, אומר שבכל הקריירה העיתונאית שלו הוא לא ראה מערכת בחירות צמודה כזו.
בסופו של דבר, תשפוכת התשדירים השליליים של הרפובליקאים דיברה בעיקר אל לב המשוכנעים. והנה ראיה: סקר של וול סטריט ג'רנל ו-NBC העלה, שמידת האמון ביכולתה של ארה"ב להתמודד עם מגיפת האבולה משתנה בהתאם לשייכות המפלגתית של הנשאלים:61% מהדמוקרטים מאמינים שארצם ערוכה להתמודד עם המגיפה, אך רק 52% הרפובליקאים. 57% מתומכי מסיבת התה מאמינים שארה"ב אינה ערוכה כלל להתמודד עם הבעיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.