לפקח או לא לפקח, זאת השאלה שמסעירה בתקופה האחרונה את שוק האנרגיה הישראלי. "דולר אחד שנוריד ממחיר של יחידת גז מצטבר למיליארד שקל של חשמל זול יותר" טוענים המצדדים בפיקוח, שהקולות הבולטים בהם הם חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ויו"ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן.
מנגד, קמים יזמים ומומחים לאנרגיה ומזהירים מההשלכות הרות האסון של פיקוח כזה. אחד מהם הוא אמיר פוסטר, שאומר בראיון ל"גלובס": "די לזריית החול בעיני הציבור, בניגוד למחירי הדיור, הקוטג', המילקי, סכיני הגילוח ועוד אינספור מוצרים היקרים יותר בישראל, מחירי הגז שמשלמים צרכני הגז כאן הם מהנמוכים בעולם המערבי. הציבור לא יודע מספיק, נשמע רק קולו של צד אחד, הצד הפופוליסטי".
מחיר הגז - מהנמוכים בעולם
מחירי הגז הטבעי הם אחד המרכיבים החשובים ביותר בפיתוח משק גז טבעי בר-קיימא. משק גז טבעי יעיל צריך להיות מושתת על יסודות כלכליים יציבים לטווח ארוך ולהתפתח באופן המספק הן את צורכי הצרכנים והן את צורכי הספקים. היום, אומרים מומחים, המשק נמצא בחוסר ודאות ביחס למדיניות הממשלה, והדבר מרחיק משקיעים פוטנציאליים במאגרים.
פוסטר, היום הבעלים של קבוצה המייעצת לחברות ומוסדות בינלאומיים, עמותות ומשרדי ממשלה, ובעבר אנליסט בכיר בתחום האנרגיה ושוק ההון, טוען כי אין שום סיבה להשית פיקוח מחירים בישראל. "מחירי הגז כאן דומים מאוד לארה"ב, והם גם בחלק התחתון של המחירים בהשוואה למדינות שאינן חברות ב-OECD". אבל, הוא מדגיש, כל השוואה שנעשה למשקי גז מפותחים כמו ארה"ב אינה נכונה, כיוון שבישראל נדרשת השקעה גדולה בתשתיות פיתוח והפקה, ואילו במשקים המפותחים ניתן להשתמש לעתים בתשתיות קיימות.
קחו למשל את השוק האמריקאי. מחירי הגז בארה"ב, העומדים על כ-5 דולרים, נמוכים מאלו של ישראל בכדולר. עד סוף 2008 נעו מחירי הגז הטבעי בארה"ב בין 6 דולרים ל-7 דולרים בממוצע, אבל בשנים האחרונות המחירים הללו ירדו משלוש סיבות: ראשית, היצע הגז בארה"ב גבוה בהרבה מהביקוש; שנית, קידוחי הגז שם מתבצעים בעיקר ביבשה (כ-95%), שקל וזול יותר לקדוח בה; ושלישית, וזו אולי הסיבה החשובה מכול, האמריקאים מצליחים לתפוס שלוש ציפורים במכה אחת, כלומר חלק ניכר מקידוח הגז משמש במקביל לקידוח נפט וקונדנסטים (חומר גלם המשמש להפקת נפט). הנפט נמכר בארה"ב במחיר גבוה פי 4-5 ממחיר הגז, והקונדנסטים נמכרים במחיר גבוה פי שלושה ממחיר הגז. כך, במקרים מסוימים לאמריקאים לא אכפת למכור את הגז אפילו במחיר הפסד.
מה יחימוביץ' מפספסת
פוסטר מזהיר מההשלכות הקשות שיהיו לפיקוח מחירים. "במדינות שבהן התערבה הממשלה בפיקוח על מחירי הגז, התוצאה הייתה תלות גבוהה בגז טבעי זול, ובסופו של דבר מחסור בגז טבעי", הוא אומר. "כך קרה, למשל, במצרים. היא הייתה עתירה בגז טבעי, החלה לפקח על המחירים, והיום היא נאלצת לייבא אותו ביוקר. כך קורה גם ברוב המדינות שבהן החליטה הממשלה לפקח על מחירי הגז. אין בעולם תקדים חיובי לפיקוח על מחירי גז טבעי".
אחד המקרים המעניינים של פיקוח מחירים הוא ארה"ב. בשנות ה-60 וה-70 פיקוח מחירים היה חלק מרכזי במדיניות האנרגיה של המדינה, אבל 8 שנים לאחר תחילת הפיקוח (1954) החל להיווצר מחסור בגז טבעי זמין. בעקבות המחירים הנמוכים, התמעטה עד מאוד פעילות החיפוש והפיתוח של שדות גז חדשים, ומפעלי תעשייה רבים נסגרו.
מחקרים בארה"ב מצביעים על כך שבשנים 1950-2000 הביקוש לגז טבעי היה גדול בכ-20% בממוצע מהיצע הגז והיקף הנזק שנגרם למשקי הבית לבדם באותן שנים כתוצאה מהמחסור נאמד ברבע טריליון דולר. פיקוח המחירים במדינה הוסר לחלוטין ב-1989.
"ארה"ב היא דוגמה אחת מני רבות להשפעה הדרמטית השלילית של רגולציית פיקוח המחירים על התפתחות משקי גז טבעי מקומיים", אומר פוסטר.
דוגמה נוספת היא ארגנטינה, שהחלה לפקח על מחירי הגז הטבעי בתחילת שנות ה-2000. היום רואים שם שהצעד הזה הוביל לירידה חדה בהפקת הגז במדינה ולעצירה מוחלטת של פעילות האקספלורציה. בסופו של דבר נאלצה ארגנטינה לייבא גז טבעי יקר הרבה יותר מבוליביה. מדובר בגז מונזל (LNG), היקר הרבה יותר.
"כאשר משקללים את מחירי הגז הטבעי ושיעורי המיסוי בשוק הישראלי ומשווים אותם למדינות אחרות, מתחדדת התמונה עוד יותר", אומר פוסטר, "מבחינה כלכלית-חברתית, מצבם של אזרחי ישראל בתחום הגז הטבעי הוא מהטובים בעולם. למעשה, כ-80% מהתמורה ממכירות הגז (בניכוי עלויות) חוזרת לאזרחי המדינה באמצעות מערכת המיסוי, חיסכון ארוך-טווח והחזקה ישירה של הציבור בישראל ביחידות ההשתתפות של שותפויות הגז השונות".
- יחימוביץ' טוענת שעלות ההפקה של הגז מתמר היא כ-1.75 דולר ולכן הרווח של ספקיות הגז הוא 400%.
"אז היא אומרת. זה לא נכון. היא לא מביאה את העובדות לאשורן. היא מתעלמת מהמיסוי, ובעיקר לא מביאה בחשבון את סיכוני האקספלורציה וסיכוני ההשקעה. הסיכוי למצוא גז בכמות מסחרית הוא כ-20%, וחיפושי האקספלורציה מוציאים מהספקים מאות רבות של מיליונים. את זה יחימוביץ' לא הכניסה לשקלול".
- מאגר לוויתן התגלה כבר לפני ארבע שנים ופיתוחו טרם החל.
"חוסר היכולת של השלטון הישראלי ליצור סביבה רגולטורית יציבה לאורך זמן מדיר את רגליהן של חברות אנרגיה רבות מישראל. זה מעלה תהיות מטרידות בנושא משילות הממשלה. במקום לקדם את מאגרי הגז שצפוי להכניס לישראל יותר מחצי טריליון שקל, היא עושה את ההיפך".
מיחימוביץ' נמסר: "חישובי ה-400% רווח ליחידת אנרגיה, לא רק שאינם מופרזים אלא ככל הנראה אפילו צנועים ביחס למציאות, הם מבוססים על דיווחי החברות לבורסה ועל נתוני רשות החשמל. יתרה מזה, בישיבתה של ועדת הכלכלה ביקשתי מיו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, גדעון תדמור, לומר מהם נתוני האמת אם נתונים אלה אינם מדויקים, אולם הוא סירב לעשות זאת. חלק מהנתונים מצביעים על רווח גדול אף יותר, אולם כל עוד אין שקיפות ומשרד האנרגיה לא מפרסם נתוני אמת חובת ההוכחה היא על החברות, ואדרבא - הן מוזמנות לעשות כך".
הפקת גז
כמה באמת נשאר ליזמים
חלוקת התמורה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
