סיגל קוטלר, מנכ"לית ובעלת רשת SABON
מסלול קריירה: "למדתי BA כללי עם התמחות בפילוסופיה, אבל חיפשתי דרך לבטא את היצירתיות שלי ולשלב בעבודה את תחום העיצוב. כשאבי פיאטוק פנה אליי עם הרעיון ליצור חנות סבונים בקונספט שהיה אז חדש, זו נראתה לי הזדמנות מצוינת לממש את עצמי".
אני הכי אפקטיבית: "כשאני בלחץ. אז יוצאים ממני הרעיונות הכי טובים. כשאני יודעת שאני עובדת בדד ליין ואין ברירה, אני מרגישה הכי מפוקסת".
הרגלים מגבירי אפקטיביות: "קודם כל, להאציל סמכויות. כשהיינו עסק קטן עשינו כמעט הכול לבד, ועם השנים הבנתי כמה חשוב להקיף את עצמי באנשים שמדברים אותה שפה. יש לנו היום 130 חנויות ב-11 מדינות, והעובדה שאני יכולה להאציל סמכויות, הופכת את העבודה שלי להרבה יותר אפקטיבית.
"עוד הרגל שפיתחתי הוא המיומנות הטכנולוגית שעוזרת לי, בלחיצת כפתור, להיות מחוברת לטרנדים ולקבל השראות. תמיד הייתי קונה מגזינים, צופה בתצוגות, מתעניינת ועוקבת אחרי מגמות בעולם העיצוב והאופנה. היום אני חשופה להרבה יותר תכנים. אני עושה את זה בכל רגע פנוי - במיטה, במטבח, במשרד ובנסיעות.
"עוד דבר שאני מאמינה שתורם למצוינות שלי הוא לקחת גם זמן לעצמי. בעבר לא הייתי מצליחה להכניס ספורט ללוח הזמנים שלי, והיום זה משהו שאני מקפידה עליו".
מה משכלל את האפקטיביות שלי כמנהלת: "למדתי לתת משוב, גם כשהוא לא חיובי. בגלל שהכול נורא אישי ומגיע אצלי מהמקומות הכי עמוקים, הרגשתי שקשה לי לתת משוב ולהגיד כשאני פחות מרוצה. עבדתי על זה, והיום אני מרגישה הרבה יותר נוח להגיד כשהכיוון לא נראה לי או שיש משהו שדורש שיפור.
"גם חלוקת התפקידים הנכונה בתוך החברה ביני לבין השותף שלי תורמת לאפקטיביות. ההגדרה הברורה לתחומי העיסוק של כל אחד מאיתנו תורמת לכך שאני מפוקסת יותר בתחומים שבהם אני משפיעה".
הרגל מנצח: "בכל יום אני נוהגת לעשות אמבטיה. זה המקום הפרטי שלי, הזמן שלי לקחת פסק זמן מהעולם שבחוץ. אני נרגעת, נותנת למחשבות לרוץ. זה גם המקום שבו מגיעים אליי הרעיונות וההשראות. בדרך כלל זה קורה בבוקר, וזה זמן האיכות שלי עם עצמי. זה יכול לקחת עשר דקות וזה יכול לקחת חצי שעה, אבל אחרי זה אני מגיעה למשרד יותר רגועה וממוקדת".
הרגלים רעים שהכחדתי: "למדתי להיות רק בישיבות שבהן הנוכחות שלי חשובה ביותר ותורמת. בעבר הלו"ז שלי היה בנוי מהמון ישיבות, וימים שלמים עברתי מישיבה לישיבה. היום אני הרבה יותר ממוקדת בעניין. הרגל נוסף שהכחדתי קשור לארוחת הצהריים - בעבר זו הייתה הארוחה המרכזית שלי, אבל חשתי עייפות וכבדות אחריה. שיניתי את התזונה שלי, והיום אני אוכלת בצהריים ארוחה קלה. אני מרגישה הרבה יותר ערנית ואפקטיבית בזכות זה".
שינויים בהרגלי הצריכה: "יחד עם הקדמה הטכנולוגית והמגמה הבולטת של קנייה אונליין, יש היום הרבה יותר מודעות לאיכות. אנשים נחשפים להרבה יותר מידע ומפתחים העדפות. הם מודעים לחומרים ולרכיבים, לאריזה ולחוויה שמעבר למוצר עצמו".
גיל: 44 / מצב משפחתי: נשואה ואם לשלושה
סיגל קוטלר / צילום: אריק סולטן
חגית אדלר, מנכ"לית אסם נסטלה פרופשיונל
מסלול קריירה: "רציתי להיות רופאה, התחלתי ללמוד ביולוגיה, והתאהבתי - תרתי משמע. פעם אחת בביולוגיה, ופעם אחת בבעלי. בשנה הראשונה של התואר ילדתי את בני הבכור, והבנתי שרופאה אני כבר לא אהיה. התקבלתי לד"ר פישר כתועמלנית רפואית, הפכתי למנהלת מותג, ובסופו של יום ניהלתי את כל השיווק והפיתוח של מוצרי ד"ר פישר".
אני הכי אפקטיבית: "בבוקר. אני קמה בחמש וחצי ומסתערת על העולם. דבר ראשון אחרי צחצוח שיניים אני יוצאת עם הכלב, עוברת אצל הירקן, קונה לחמניות לסנדוויצ'ים במכולת ובודקת מוצרים חדשים ואיך המדפים מסודרים, מעירה את הבן שלי, קוראת שני עיתונים, שותה כוס קפה, לפעמים גם מבשלת, ובשבע וחצי אני כבר יוצאת לעבודה".
הרגלים מגבירי אפקטיביות: "אני עושה 'מקבילות'. למשל, כשהילדים שלי היו קטנים והייתי עושה להם אמבטיה, הייתי יושבת על השירותים הסגורים וקוראת ספר מקצועי. כשהבן שלי בשיעור בר מצווה ואני מחכה לו, אני קוראת בינתיים דו"ח ביקורת. זה מחייב תכנון מראש, אבל כמעט תמיד יש לי משהו לקרוא במקביל.
"אני מאוד מקפידה להמשיך ללמוד, לקרוא, ואני לומדת מהכול - מספר מקסים כמו 'כוחו של הרגל', ועד המון ניוזלטרים שאני מנויה אליהם בנושאי תזונה, רפואת משפחה וסוכרת.
"אני גם מוותרת לעצמי במקומות פחות חשובים, בעבודה ובבית. יש לי 30 איש שאני מארחת היום בערב, ולוויה שאני צריכה להיות בה ואימון לבן? אז האורחים יאכלו בצלחות חד פעמיות. אם הייתי רוצה להיות המארחת המושלמת, הייתי מסדרת על השולחן אצטרובלים שקטפתי מהעץ, אבל זה לא חשוב מספיק.
"עושים מצגת? למרות שאני אוהבת שהיא נוצצת ונראית טוב, לפעמים זה לא מספיק חשוב, המהות והתוכן חשובים יותר. את מכירה את חוק ה-10,000 שעות מהספר 'מצוינים' של מלקולם גלדוול? מי שרוצה להיות מצוין צריך 10,000 שעות אימון. אז אני מגיל צעיר יכולתי להיות מצוינת בריקוד, אבל גם למדתי תדמיתנות וגם הייתי רש"גדית בצופים, וצריך לדעת שאתה לא תהיה פרפקט באף אחד מהם, כי אתה אוהב לעשות הכול. הבנתי והפנמתי את זה, ועכשיו הרבה יותר קל לי להתנהל".
מה משכלל את האפקטיביות שלי כמנהלת: "תכנון! אני עושה לי רשימות בכל מקום. בעבר הייתי רושמת לי על היד כל מיני דברים, אבל נגמלתי מההרגל הזה. מעבר לכך, אני נותנת לדחיינות יותר מקום, ומבינה שלא יקרה שום דבר אם נתחיל דברים עוד שבוע או שבועיים. בניהול פרויקטים לומדים שלא הכול צריך להתחיל עכשיו. זה גם סוג של תכנון".
הרגל מנצח: "בגיל צעיר ייחסתי לעצמי את ההרגל 'לבלוע את הצפרדע'. במשך היום תמיד יש משימה אחת שהיא מגעילה ולא נוחה - אם זה לדבר עם לקוח כועס או לעשות עם עובד שיחה לא נעימה. אז אני מקפידה לעשות את זה הכי מוקדם שאפשר, כי ברגע שמסיימים, את נהיית הרבה יותר קלה ונמרצת. אני פשוט מציבה את המשימה הכי 'צפרדעית' בראש המשימות של היום, ומקפידה לעשות עליה 'וי' כמה שיותר מהר".
הרגלים רעים שהכחדתי: "הפסקתי לזכור כל-כך הרבה ולתייק כל-כך הרבה. אני משתמשת בגוגל, ולא משקיעה זמן בשינון ובתיוק. כלי החיפוש של היום מאפשרים לי את זה. אני שמה הכול במקום אחד, ולפי מילות החיפוש מוצאת את הקובץ. זה חוסך לי הרבה זמן".
שינויים בהרגלי הצריכה: "אני מאמינה שההרגלים של הצרכן לא ממש משתנים. עד לאחרונה כיהנתי כמנכ"לית בונז'ור, ואני יכולה לומר לך שעם ישראל עדיין אוכל את אותה כמות של לחם, גם אם היום צורכים יותר לחמים מקמח מלא על חשבון קמח לבן. מה שכן השתנה הוא שאנשים מבקשים יותר מידע על הדברים שהם צורכים, אך בסופו של דבר, ההרגל הוא שקובע".
חגית אדלר / צילום: אריק סולטן
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.