הדרבי התל-אביבי: אירועי הר הבית של הכדורגל הישראלי

הדבר המפתיע ביותר בכל הפרשה העגומה של הדרבי התל-אביבי אמש (ב'), הוא שמי שסיכם את אירועי הערב בצורה הטובה ביותר היה איל ברקוביץ'. דווקא ברקוביץ' שנכשל תמיד בלשונו ושהופך בקלות שכזאת לאמוציונלי וסוער, הוא שהיה הראשון להבין את מלוא המשמעות של האירועים - לבקש מהשופט רועי ריינשרייבר להפסיק את המשחק, לתבוע עונש כבד ומרתיע לשתי הקבוצות, ולהפסיק לכמה שבועות את הליגה. כל מה שנאמר אחר כך, היה כבר נגוע בציניות או בפוליטיקה.

***

בעודי צופה באירועי הדרבי, התפרץ הבן, 15.5, לסלון ואמר (על האוהד שתקף את ערן זהבי): "אבא, אתה יודע מי זה? זה %^$*&**@, הוא המנהיג של האולטראס של הפועל, פעם כבר הרחיקו אותו אחרי מכות עם אוהדי בית"ר". רוצה לומר, אפילו הילד שלי, לא אוהד של הפועל או מכבי, יודע על סמך הפולקלור העירוני מי הם אלה שמגיעים למשחקי הכדורגל לא מתוך אהבת הספורט אלא כדי לריב ולהתפרע. איך זה שבמשטרה לא יודעים? אז זהו, שהם לא יודעים הרבה דברים. הם מחייבים את הקבוצות לשלם שכר מופקע לשוטרים שנמצאים בכוח ההתערבות בפאתי המגרש, אבל את המינימום של עבודת המשטרה - קצת איסוף מודיעין בטרם המשחק - הם לא מסוגלים לבצע.

***

ערן זהבי הוא דוגמה מושלמת לישראלי המאוים שמגיב בכוח מוגזם רק כדי לספוג מכה אנושה יותר: הוא מאוים תדיר על-ידי אוהדי הפועל ת"א, מה שבעיניו נותן לו לגיטימציה לפרובוקציה. עד לפנדל שכבש זה היה דרבי טעון ככל משחקי הדרבי, אבל לא אלים במיוחד. זהבי הטריף את הקהל של הפועל ללא תגובת השופט (זה לא אותו איגוד שופטים שהסביר לנו פעם שהיו מוכרחים להרחיק את טוטו תמוז לאחר שהניח אצבע על פיו בתנועת השתקה, נוכח אוהדי בית"ר שהשליכו לעברו בננות? ההתגרות של זהבי באוהדי הפועל הייתה חמורה בהרבה), אחר כך הוא נאלץ להגן על עצמו בכוח (בצדק כמובן, ממש כמו מדינתו) ושילם מחיר כבד. השופט רועי ריינשרייבר, שהיה צריך להפסיק את המשחק, נהג כחייל או"ם מפוחד מפיג'י, חידש אותו והסתפק בכרטיס צהוב על עבירה גסה של טל בן חיים שלאחריה פרצו דווקא אוהדי מכבי לדשא.

על פי כמה עדויות, היו בין אנשי מכבי מי שעודדו את האוהדים להתפרע כדי להפסיק את המשחק. זו עדות שצריכה להיחקר כיוון שהיא אחת מן השתיים: או עלילת דם או סיבה להרחקת המסיתים לצמיתות.

***

ואולי בעצם לא צריך לחקור כלום ולא להידרש לצבע כזה או אחר של כרטיסים או החלטה כזאת או אחרת? האזנתי לדיון שהתנהל באולפן ערוץ הספורט - אותו ערוץ שבמסגרת תוכניות סוף השבוע שלו קבלו כל פרשניו, ללא יוצא מן הכלל (!) על כמות השוטרים והמאבטחים המוגזמת שנדרשה מהפועל ת"א לקראת הדרבי... וקצת היה לי קשה להאמין: שגיא כהן למשל, האשים את המשרד לביטחון פנים. זה אותו משרד להזכירכם, שקבור עד צוואר בתוך המהומות בירושלים, עניין שעלול להצית התלקחות גדולה בהרבה מאשר קטטה בדרבי - ושגיא כהן רוצה אותו בבלומפילד במקום ליד הר הבית.

האם עצם נחיצות כוחות כה גדולים בבלומפילד אינה עילה להשבתת הכדורגל? האם אוהדי כדורגל במדינה שבה משחק כדורגל זקוק לאבטחה כה כבדה רשאים בכלל לצפות שתתקיים כאן ליגה? אנחנו ממהרים לגנות עונשים של "רדיוס ללא קהל", אבל האם לא מגיע לשני הקהלים עונש הרחקה ממושך? כזה שיעמיד בצל את יכולתה של הפועל לשרוד כלכלית וכזה שיפגע קשה בריצה של מכבי לתואר אליפות שלישי?

בסופו של דבר זה עניין של מספרים: כש-10 מטומטמים רוצים לפרוץ למגרש בכוח, 100 מאבטחים יכולים למנוע זאת. כש-1,000 מנסים לפרוץ - יהיו 10 שיצליחו - אפילו אם היחידה ללוחמה בטרור תעמוד על הקווים. הקהל, הגם שרובו מורכב מאנשים טובים שבסך הכל אוהבים כדורגל, צריך להיענש עונש קולקטיבי חמור. ואולי בפעם הבאה הוא יידע להשתיק את המיעוט (הלא מבוטל) בתוכו שרוצה להתפרע במקום לעודד.

***

ולא נסיים בלי איזה מס קטן לגורל: הקבוצה של איזי שרצקי איבדה אמש שתי נקודות במשחק בית שאותו הייתה אמורה לנצח - ובכל זאת הצליחה להגדיל את הפער בפסגה. יכול להיות שעל העונה הזאת כתוב "קריית שמונה"?