מחירי המזון יפורסמו באינטרנט - אבל לא תוכלו להשוות ביניהם

ההודעה על מאגרי הנתונים שרשתות המזון ייאלצו לספק באתרי האינטרנט שלהן נשלחה לאמצעי התקשורת בגאווה רבה, אלא שלעתים צריך לדעת גם לקרוא בין השורות ולגלות את מה שלא כתוב בהודעות מסוג זה, ומה שנעדר בבשורה הזאת הוא מנוע החיפוש.

חשוב להבין: הוויתור הזה על אתר השוואת ממשלתי אינו עניין זניח. למעשה, כשמדובר בשקיפות, היכולת להשוות בין הרשתות היא שעושה את ההבדל בין מאגר נתונים חסר שימוש לבין כלי מחולל תחרות.

ברגע שאין מנוע השוואתי, הרי שאין כמעט טעם בהזנת הנתונים הבלתי פוסקת של המחירים על-ידי הרשתות. אין צרכן בעולם שיטרח להרכיב סל של עשרות או מאות מוצרים, להקליד את כל אותם מוצרים ב-15 אתרים שונים ורק אחר-כך לצאת אל הסופרמרקט המשתלם.

אז איך זה קרה? מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, חשף בפני "גלובס" את השתלשלות הדברים במהלך הדיונים על פרק השקיפות בחוק המזון: "המועצה לצרכנות המליצה להקים אתר אינטרנט ממלכתי שיכסה את כל החנויות ואת כל המוצרים. רצינו שזה יהיה בניהול ממשלתי, כדי שתהיה אכיפה ולא יעשו קונצים וידווחו בצורה שמקשה על השוואה. ועדת קדמי קיבלה את ההמלצה, אך הממשלה קיצצה אותה והשאירה רק את חובת הדיווח. היא לא רצתה להקים אתר ממלכתי. היא טענה שיקום מיזם פרטי שיחבר בין הנתונים. הממשלה אומרת שהיא לא יודעת לעשות את זה טוב כמו המגזר הפרטי".

- איך ייתכן שהממשלה לא יודעת לעשות את זה טוב? הרי יש אתר ממשלתי להשוואת מחירי ביטוח, ורק עכשיו הושק אתר ממשלתי להשוואת ביטוחי בריאות משלימים.

עו"ד פלג: "נכון, ולכן אני אמרתי: לא יכול להיות שממשלה תטען שהיא לא יודעת. היא יכולה להוציא את זה למכרז, אך לבסוף נאלצנו להסכים".

- ומה יקרה אם תקום אפליקציית השוואות כזו, אך היא תהיה בתשלום?

"אז שהממשלה תסבסד אותו. אין שום סיבה שהצרכן יצטרך לשלם. אם הממשלה לא רצתה לעשות את זה בעצמה, וזה יהיה כרוך בעלויות - הממשלה צריכה לקחת את זה על עצמה".