הגדרת דמותו של המוזיאון במאה ה-21 היא אחת השאלות הקשות ששואלים את עצמם מוסדות תרבות, שאינם רוצים להיכחד או לחלופין, להיתפס בעיני הציבור כמאובנים חסרי חיים. אחת התשובות המפתיעות והמרתקות לשאלה זו מספק מוזיאון EYE לקולנוע (Film Institute), המציג סרטים עדכניים ב-4 אולמות קולנוע, לצד תערוכות מתחלפות ושלל פעילויות אינטראקטיביות, הקשורות לעולם הקולנוע ולאוסף הסרטים ההיסטורי שברשותו.
כמוזיאון הוא מסתפק במועט. תצוגת קבע אינטראקטיבית במרתף, הפתוחה חינם, ותערוכה אחת מתחלפת, בגלריה המרכזית שבקומה העליונה, אליה מגיעים דרך חלל המסעדה הנפלא - שתופס את מרבית שטח הבניין. לתכנונו אחראי משרד האדריכלים הווינאי דלוגן מייזל, שיצרו כאן מבנה פיסולי מרהיב ועם זאת בלתי מתבלט.
ניכר שהמוזיאון אינו מוטרד מהשאלה של השנים האחרונות בתחום אדריכלות הראווה: מה יותר חשוב - הבניין או התוכן. בפשטות, הוא משיב ששניהם חשובים. הבניין הוא חלק חשוב מהחוויה הפיזית, והמעבר בין מפלסיו וחלקיו - מבוכי ואינו מובן מאליו - הוא בעצמו חוויה כמו-קולנועית.
מבחוץ הוא נראה כמטאוריט שנחת על גדת הנהר. בעל קווים מאורכים וקצוות דינמיים, הפונים אל המים ואל השמים. מבפנים הוא מאורגן כאמפי-תיאטרון הצופה כמעט מכל זווית לעבר חלונות ענק המשקיפים אל המפרץ והעיר. העין העוקבת אחר תנועת הספינות על המים, הרכבות הנכנסות ויוצאות מן התחנה ובני האדם העוברים ושבים, על אופניים וברגל, צופה בסרט מהחיים.
EYE הוא משחק מילים. מעבר למשמעות המילולית "עין", הקשורה אינטואיטיבית ל"חוש הקולנוע" שלנו, ולמראה האובאלי-מחודד של הבניין - המוזיאון שוכן על גדת מפרץ ה"איי" (IJ) שחובק את אמסטרדם ונשפך אל האוקיינוס האטלנטי. משחק המילים נמשך ועובר גם בלוגו הכי עדכני של העיר: פסל שנקרא - I-am-sterdam, שאחת מגרסותיו ממוקמת בסמוך לריקסמוזיאום והשנייה - בשדה התעופה סכיפהול. הגרסה השלישית של הפסל ניידת בעיר ובימים אלה ניצבת בסמוך ל"EYE".
המיקום שלו לא יכול להיות מרכזי יותר - מרחק חמש דקות במעבורת חינם מתחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם, ובאותה עת הוא מפתיע. חלקה הצפוני של העיר נמצא מחוץ למפת התיירות. אין בו בתים מסורתיים ותעלות צפופות, יש בו תצפית מרהיבה על העיר ושטחים נרחבים בתנופת פיתוח, בחלק שהיה עד לפני מספר שנים שטח נמל ותעשייה. EYE הוא מבנה התרבות הראשון בשכונה.
נקודות השקה
התערוכה המרכזית המוצגת עד סוף נובמבר מוקדשת לאמן הבריטי אנטוני מקול (Anthony McCall). במשך 4 עשורים, מאז שנות ה-70, חקר מקול את האור, הקול והתנועה - בזיקה ליצירות אנימציה וקולנוע. אולם בניגוד לז'אנר הקולנועי, הוא זיקק את עבודתו למרכיבים מבודדים של אור או קול.
ב"סרטי האור המוצק" (solid light films) הוא יוצר גופים גאומטריים בחלל, באמצעות קרני אור בלבד, והקהל המופתע צריך למצוא את הזווית הנכונה לקלוט את התמונה המלאה, לקחת בה חלק ולהפיח בה תנועה וחיים.
בחלק אחר של התערוכה המינימליסטית הוא מציב סדרת רמקולים המשדרים בעוצמה את התעצמותו והתנפצותו של נחשול מים. החוויה החד-חושית מספקת חוויה מרגשת.
התערוכה היא דוגמה לשאיפתו של EYE להצביע על נקודות המפגש וההשקה בין הקולנוע לאמנויות שונות. במקביל, ניתן לבקר בתערוכת הקבע במרתף שם מוצגת פנורמה קולנועית מסחררת חושים; ניתן להתבודד עם בחירתכם באחד ה"פודים" או לטייל ב"Eye-walks" (עם אייפד), ולחוות את עולם הקולנוע בווריאציה של המאה ה-21.
מחיר הכניסה לתערוכה המתחלפת: 9 אירו (ילדים - 7.5 אירו). פעילויות המרתף בחינם. שעות פתיחת המוזיאון: 10:00-18:00. שישי עד 21:00. המסעדה פתוחה עד 01:00 בלילה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
