עניבת יוקר המחיה מתהדקת

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2014 ירד בשיעור של 0.3% (מינוס 0.3%) והשלים ירידה מצטברת של 0.3% במהלך 12 החודשים האחרונים. בראייה קדימה לשנה הקרובה, האינפלציה חזויה להמשיך ולהיות נמוכה ולגרד את יעד האינפלציה התחתון של בנק ישראל - 1% בלבד.

אחד הגורמים המרכזיים לאינפלציה האפסית במשק הוא שינוי מגמת המחירים בשוק המזון המקומי. דווקא בימים שבהם התחדש הדיון הציבורי על יוקר מחירי המזון במשק הישראלי, חווים מחירי המזון במשק המקומי ירידות מחירים לא מבוטלות.

יצוין כי בעבר רכיב המזון במדד המחירים לצרכן עלה בשיעור שנתי ממוצע של כ-4.1% בעשור האחרון. יתר על כן, רכיב המזון במדד לא ירד באף שנה קלנדרית, כולל בשנת 2011 שבה התחוללו מחאת הקוטג' והמחאה החברתית.

מנגד, בחודש ספטמבר 2014, ירד רכיב המזון במדד ב-1%; ואילו במהלך 12 החודשים האחרונים ירד רכיב מחירים זה ב-2.7%.

על אף שינוי המגמה המבורך ברכיב המזון במדד, חובה לומר כי רכיב זה עלה במצטבר בעשור האחרון בכ-41%, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה בפרק זמן זה בכ-25% בלבד, כך שהתיקון המיוחל במחירי המזון מצוי עדיין בחיתוליו.

השחיקה במחירי המזון צפויה להימשך בעתיד הנראה לעין. זאת, עקב התחרות הגואה בשוק הקמעונאות, מחירי הסחורות הנוחים, הלחץ הציבורי על שרשרת אספקת המזון והכוונה של הממשלה להפחית מכסים ולהגביר את הפיקוח על המחירים.

לא רק רכיב המזון במדד המחירים לצרכן קפוא. גם הממשלה עצמה - שהפכה את הציבור הישראלי בשנים האחרונות לכספומט של מסים עקיפים, אשר תרמו לאינפלציה - מבינה כי מתחה את החבל במיסוי העקיף המוגזם, והיא תימנע בעתיד הנראה לעין מהגדלת מסים עקיפים שיש להם השפעה אינפלציונית ישירה.

מעבר לפינה צפויה הורדה במחירי החשמל לאחר שנים של התייקרות מצטברת ניכרת, וגם מחיר הדלק בתחנות התדלוק ביצע פניית פרסה לאחרונה, לאחר שנים ארוכות של התייקרות מתמשכת. מחירי הטלפוניה והאינטרנט ממשיכים להישחק, והיום גם שיחות לחו"ל אינם מצרך לעשירים בלבד.

מחירי הביגוד יורדים זה שנים, והמשיכו לרדת גם השנה, ב-2014, וכך גם מחירי הטיסות, הריהוט והציוד לבית ומוצרי חשמל.

רכיב המחירים היחיד שממשיך לעלות מדי שנה הוא רכיב הדיור במדד, אולם גם כאן לא מדובר בעליות מחירים דרמטיות, אלא בעלייה בשיעור של 2.1% בלבד בשנה האחרונה.

בהתחשב בנתונים אלה, מפתיע לכאורה לגלות כי הציבור הישראלי אינו חש שהמחירים במשק נמצאים במגמת נסיגה, אלא להיפך.

יש שיגידו כי הסיבה שהציבור חש כי עניבת יוקר המחיה על צווארו מתהדקת, היא העובדה שמדד המחירים לצרכן מעוות, ואינו מודד ומביא לידי ביטוי בצורה מניחה את הדעת את סביבת המחירים במשק.

אנו מכירים את ההשמצות והסקפטיות באשר למדד המחירים לצרכן, ומבינים חלק גדול מהביקורת המופנית כלפי הלמ"ס, אולם סבורים כי מדובר במדד סטטיסטי מוגבל ומקובל על-פי סטנדרטים גלובליים, מדד אשר מהווה את הכלי היחיד האובייקטיבי היום לאמידת המחירים במשק.

הסיבה המרכזית לתחושת המחנק של הישראלים היא רמת השכר הקפואה במשק. על אף רמת האבטלה הנמוכה במשק, לא מתקיימים לחצי שכר כלפי מעלה, ומעטים מקומות העבודה שבהם מתבצעות העלאות שכר. מנגד, מקומות עבודה רבים טרודים בהתייעלות ובקיצוצים.

צמיחת השכר של התא המשפחתי היא התשובה העיקרית ליוקר המחיה. אולם נוכח הרווחיות המדשדשת של סקטורים רבים במשק וההאטה בקצב הצמיחה של כלכלת ישראל, מדובר בחלום רחוק אשר לא יתגשם בטווח הנראה לעין.

בהינתן שכר עבודה קפוא, התכווצות מתמדת בהוצאה הממשלתית על תקציבים אזרחיים יחסית לתוצר הלאומי, עלייה מתמדת בהוצאות של משקי-הבית כפועל יוצא של גירויים צרכנים אין-סופיים, מסים גבוהים ועוד - לחלקים גדלים והולכים באוכלוסייה אזלו היתרות הכספיות על מנת לממן חיי יום-יום בסטנדרטים מערביים והיכולת לעזור לילדיהם.

לפיכך, גם ירידת מחירים מבורכת בסעיפי מחיה שונים לא משנה את הסיטואציה הכלכלית הפרטנית במרבית בתי ישראל.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון.