טבח אחים גם יחד - כך ישחטו הרפובליקנים את עצמם

שני נראטיבים מתרוצצים עתה בזירת הרעיונות האמריקאית אחרי הניצחון הגורף של הרפובליקנים על גבעת הקפיטול: נראטיב התקינות הפוליטית, או, אם תרצו, נראטיב אגדות הילדים, שמצייר תמונה ורודה של שת"פ עתידי בין השליטים החדשים בקונגרס לבין הנשיא הישן בבית הלבן; והנראטיב הלא מתייפייף, עם עוגן במציאות, שמנבא מאבק על החיים ועל המוות בקרב המחוקקים הרפובליקנים על הדרך המהירה ביותר למחוק את מורשתו הפוליטית של ברק אובמה ולהפוך את המפלגה הדמוקרטית למפלגת מיעוט נצחית. לא רק שלא יהיה שת"פ בין הזרוע המחוקקת לבין הזרוע המבצעת, גורס נראטיב זה, אלא שחילוקי הדעות בקרב המפלגה הרפובליקנית יציתו בה מלחמת אחים קטלנית. טבח אחים גם יחד.

הנראטיב הראשון אומר, שלא צריך להתרגש. לאחר הכל, בבית הלבן עדיין יושב נשיא דמוקרטי, חמוש בווטו. הרפובליקנים יודעים שעיני האומה נשואות אליהם. אם עד עתה הם רכבו על גלי משטמה לאובמה, עכשיו הם צריכים למשול, להפיק חוקים ולהניחם על שולחן הנשיא לחתימתו וזה מחייב אותם להידבר עם הבית הלבן. לא לעולם אפשר לא.

זה המסר שאנו שומעים מהשחקנים הראשיים. "היום היתה לי הזדמנות לשוחח עם ג'ון ביינר (יו"ר בית-הנבחרים, שנמצא בשליטת הרפובליקנים) ומיץ' מקונל (שיהיה ראש הסיעה הרפובליקנית בסנט הבא)", אמר אובמה אמש במסיבת עיתונאים. "... אמרתי לשניהם, שאני רוצה לעבוד עימם לקידום העניינים על סדר יומה של ארה"ב". ומקונל אמר: "כאשר אנשים בוחרים בממשלה מפולגת (כלומר מפלגה אחת בבית הלבן ומפלגה אחרת ששולטת בשני בתי הקונגרס), אין פרושו של דבר שהבוחרים רוצים שנשב בחיבוק ידיים... אנו צריכים להתחיל עם ההשקפה שייתכן שישנם נושאים מסוימים שבהם נוכל להשיג התקדמות למען ארצנו".

הנראטיב האחר טוען: שטויות, אלה פטפוטי מס שפתיים. אם עד עתה מצאה וושינגטון את עצמה לכודה במבוי סתום, הקונגרס הבא יזריק לה נגיפי שיתוק ילדים. לפי נראטיב זה, האגף הימני-קיצוני של המפלגה, פלג מסיבת התה, ישתכר מההישג האלקטורלי וילחץ על ההנהגות הרפובליקניות בשני הבתים לממש אג'נדה קיצונית, מביטול משרדים ממשלתיים, כמשרד החינוך, משרד האנרגיה והיחידה הממשלתית להגנה על איכות הסביבה, ועד דחיפה להטיל הגבלות נוספות על ההפלות, אם לא על אמצעי מניעה, וכמובן ביטול הרפורמות בשירותי הבריאות, ההישג הגדול ביותר של הנשיא הנוכחי. אפילו מס ההכנסה נמצא על כוונת הקיצוניים. יוזמות כאלה ייתקלו בהתנגדות בצורה של הדמוקרטים, וכמובן של אובמה. זה מתכון לשיתוק מוחלט של המערכת הממשלית.

המילה המושמעת ביותר בארה"ב בימים אלה היא gridlock, כלומר פקק תנועה, או מבוי סתום, לתיאור יכולת שתי זרועות הממשל להזיז חקיקה. אני הייתי מציע את המילה 'תיקעון'. מה שהיה תקוע ב-2013 ו-2014 יוסיף להיות תקוע גם ב-2015 ו-2016.

"הרפובליקנים לא רצו על אג'נדה אלא על אנטיפתיה לכל מה שקשור לאובמה",כתב אתמול בעל הטור דנה מילבאנק ב"וושינגטון פוסט". "נוצר איפוא חלל של מדיניות, והוא יתמלא במערבולת של הצעות מתחרות, מנוגדות זו לזו, של פוליטיקאים רפובליקנים ששואפים להיות מועמדי מפלגתם בבחירות לנשיאות ב-2016... הרפובליקנים מוצאים עצמם ללא תכנית פוליטית מסוכמת והם מכינים לעצמם כאוס, אם לא טבח אחים ממש".

הניצחון הרפובליקני הוא "הישג חלול"

קחו למשל את טד קרוז, סנטור רפובליקני מטקסאס, שנחשב סמן ימני של הקיצוניים הימניים. הוא אמר השבוע, שהדבר הראשון שהסנט הרפובליקני צריך לעשות הוא לערוך שימועים על הדרך שבה אובמה "מנצל לרעה" את הסמכויות שמעניקה לו החוקה. הסנטור דוחף גם לעשות מאמץ לבטל את הרפורמות בשירותי הבריאות ע"י תרגילים פרלמנטריים, יזמה שתביא למשבר של סגירת הממשל הפדרלי, כפי שקרה בעבר על רקע של חילוקי דעות על התקרה התקציבית. הוא אף שואף לבטל את מערכת המיסים הקיימת ולהחליפה במס אחיד על כולם, עשירים כעניים, לסגור את הבנק ליצוא-יבוא, אחד מהמנועים החשובים לעידוד יצוא אמריקאי, להכפיף את פדרל ריזרב לקונגרס ולבדוק את ספריו, ולבלום רפורמה מקיפה בחוקי ההגירה.

מנגד יש מחוקקים רפובליקנים מתונים, פרגמטיים, שרוצים באחמת ובתמים לעבוד יחד עם אובמה וליזום חקיקות ששתי המפלגות יוכלו לחיות עימן. אבל, בעיני מחוקקי הימין, אלה בוגדים. יזמות שיתוף הפעולה עם האויב בבית הלבן לא יעברו את המחסומים שלהם. האידיאולוג הימני אריק אריקסון, העורך הראשי של האתר RedStates.com, כתב השבוע, כי הניצחון הרפובליקני הוא "הישג חלול" ושהפוליטיקאים הרפובליקנים שנבחרו אינם אלא "פרפרים פוליטיים... שנשבעו אמונים לעקרונות שמרניים אך בה בעת הם מנהלים רומנים שערורייתיים עם 'הממשלה הגדולה'...רפובליקנים אינם יכולים לצאת נגד 'ממשלה גדולה' ולטעון שהיא הבעיה, ובה בעת לחמוד את העוצמה שכרוכה בשליטה בה".

מה שיעשו הסנטורים של הימין הקיצוני להנהגת הסיעה הרפובליקנית בסנט הבא, הוא בדיוק מה שעשה פלג מסיבת התה בבית-הנבחרים ליו"ר הבית ביינר בשנתיים שחלפו. הם חסמו ביעילות, פעם אחר פעם, כל מאמץ של ביינר לשתף פעולה עם אובמה בכמה נושאים.

ואובמה, למרות הצהרותיו הפייסניות במסיבת העיתונאים אמש, הבהיר באותה מסיבה, שהוא יטיל וטו על כל חוק לביטול הרפורמה בשירותי הבריאות. "יהיו חוקים שהקונגרס יעביר שאני לא אחתום עליהם; יהיו פעולות שלי שהקונגרס לא יאהב. זה טבעה של הדמוקרטיה", אמר הנשיא.

ההתנגשות בין הקונגרס לבית הלבן בשנתיים האחרונות לכהונת אובמה היא, אפוא, בלתי נמנעת, בדיוק כמו מלחמת האחים בתוך המפלגה הרפובליקנית על מענה הולם לאובמיזם. הדמוקרטים המובסים יכולים רק לקוות שהרפובליקנים ישחטו זה את זה במלחת האחים שלהם לעיני הציבור ושהבוחרים יזכרו את מראות האימים בבחירות ב-2016.