יו"רית מועצת הכבלים והלוויין: "ננקוט יד קשה נגד הוט"

כמעט שנתיים לא הייתה למועצת הכבלים והלוויין דמות ברורה שתוביל אותה. הגוף האחראי על פיקוח כמה מהכוחות המשמעותיים בשוק השידורים בישראל, ובהם הוט ו-yes על כל הערוצים המשודרים בהם, היה חסר ראש קבוע ונוהל בעיקר על-ידי יועצים משפטיים וללא יד מכוונת. תהליכי קבלת ההחלטות התעכבו באופן שהשפיע מהותית על השחקנים והכניס את השוק לקיבעון מסוים.

המשימה של ד"ר יפעת בן-חי-שגב, שנכנסה לתפקיד בסופו של דבר, נדמית כגדולה משל קודמיה. לא רק בגלל העובדה שעל שולחנה הצטברה עבודה מרובה, אלא משום שהיא אמורה להתוות דרך לשוק שעומד בפני מהפכה.

"ויתרתי על האקדמיה השנה, ויתרתי על משהו למען התפקיד, חשבתי שלא יהיה לי זמן", אומרת בן-חי-שגב ל"גלובס", בראיון ראשון בתפקיד. חוקרת התקשורת, שניהלה בשנים האחרונות את ועדת המדרוג בטלוויזיה, כבר מכתתת את רגליה מפגישה לפגישה, מוועדה אחת לאחרת. היא מתעקשת שהיא באה לעשות את התפקיד על הצד הטוב ביותר, ולא למען שרידות פוליטית או חובה כלשהי למישהו כזה או אחר. "אני באה לתפקיד אין לי ויכוח עם הצורך בקיומם של הערוצים האלה ועם הצורך לתת להם פלטפורמה. אולם ברמה המעשית יש בעיה עם זה ממקום אחר", היא מבהירה. "אני לא חייבת את המינוי שלי לאף אחד, וממילא חתמתי על מסמך כזה שאומר שיכולה להיות ברית המועצות והקדנציה שלי יכולה להיות מוגבלת. אז היא תהיה מוגבלת, לא יקרה כלום - זה לא להיות או לא להיות. אם אני לא אעשה את זה, אעשה משהו אחר".

- איך מצאת את המועצה כשנכנסת לתפקידך?

"לא היה פשוט לבוא למקום שבו לא היה יושב ראש במשך שנתיים. אבל מועצת הכבלים והלוויין היא מועצה הרבה יותר מוצלחת ממועצת הרשות השנייה. לא ברמה הפרסונלית, אלא ברמת המבנה והמהות. כאן רוב החברים ממונים על-ידי המשרדים הרלוונטיים - תרבות, אוצר, תקשורת, משפטים. אני מוצאת שהדיונים מקצועיים וענייניים לכל דבר - מה שאי-אפשר להגיד על דיוני הרשות השנייה, שם הייתי חברה בעבר. אי-אפשר להגיד על הדיונים של המועצה שם שהם מקצועיים".

- את חושבת שצריכה להיות ברית מועצות?

"בוודאי. יותר מזה - צריכה להיות פה רשות תקשורת".

מודל הערוצים הייעודיים כשל

מי שמכיר את בן-חי-שגב, יודע שבסגנונה האגבי היא עשויה לנפק אמירות שעשויות להיות די דרמטיות לשוק. היא לא חוששת לדבר באופן גלוי ולא ממש דיפלומטי על נושאים נפיצים, כמו למשל הערוצים הייעודיים, הסיבה הראשונית שבגינה מתקיים הריאיון. בשבועות האחרונים בחנו ב"גלובס" את מצבם של ארבעת הערוצים, תלויי הפרסום, שנולדו מכוח החלטת הממשלה - ערוץ 9, 24, 30 וערוץ 20 הטרי - והבאנו תמונת מצב עגומה של גופים כושלים, מדשדשים ואבודי דרך. הפגישה עם הרגולטורית הטרייה, היא האחרונה בסדרת הכתבות שנציג כאן.

- המודל כשל - זה לא עובד כלכלית, וגם כשזה כבר עובד, זה כבר לא נאמן לתנאי הרישיון המקוריים.

"חד-משמעית. ברמת העיקרון, משום שעבר זמן - יותר מ-20 שנה, מאז שהתקבלה ההחלטה להקימם. יש היום הרבה יותר אופציות של צפייה, מגוון הפלטפורמות גדל ובראש ובראשונה הנוכחות של האינטרנט. היו עוד המון שינויים משמעותיים לאורך הדרך שטרפדו את היכולת של הערוצים הייעודיים להתקיים כלכלית. הרעיון היה לפטור אותם מדמי מעבר ולמסות בדמות של הפקות מקור. בקרוב הם יעלו בעידן פלוס, בלי לבקש מהם כסף".

לדברי בן-חי-שגב, אי-אפשר לדבר על הערוצים כעל מקשה אחת, ולדבריה לכל אחד נסיבות וסיפור משלו. "ערוץ 9 שגשג עד 2007-2008, החזיק את עצמו יפה מאוד ורשם שורת רווח. מאז חלה התדרדרות והוא בהפסד כלכלי. איזו סיבה יש לערוץ להמשיך ולהתקיים בהפסד תפעולי וללא יכולת לעמוד על הרגליים? אני לא אתווכח עם מי שחושב שיש צורך בערוץ ברוסית, למרות שהסוציולוגיה מראה אחרת, זו אוכלוסייה שכבר נמצאת שני דורות בארץ והקהל המקורי שלה הולך ונעלם. הקהל הצעיר, שנולד בארץ, נמצא בברודקאסט ורוצה להיות יותר ישראלי מישראלי".

לדבריה, "לאורך השנים, הרגולטורים מיצו את היכולת לבוא לקראת הערוצים הייעודיים באופן מקסימלי. גם עכשיו הם באו אליי עם שורה מקסימלית של דרישות ובקשות, כי הם מדממים באמת. ואני כבר אומרת שנשקול את הבקשות בחיוב המקסימלי האפשרי במסגרת תנאי הרישיון. אבל ברור לי שיגיע הרגע שבו תישאל השאלה - האם הם בכלל עומדים בתנאי הרישיון? ואני לא יודעת להגיד לך מה תהיה התשובה. אנחנו מדברים על חיתוך של חצי במחזורים שלהם והם לא מצליחים לעמוד על הרגליים".

- ערוץ 9 הגיש בקשה למועצת הכבלים לחזור לתנאי הרישיון המקורי, ובו מינימום חדשות ביום. ההפך בדיוק מהכיוון שהערוץ שאף אליו מלכתחילה.

"היו שנים שהמטבע של הקהל הרוסי היה עובר לסוחר. היום תשאל את מתכנני המדיה, הם יגידו שאין דבר כזה. הם יגידו שהם פוגשים את הקהל שלו בערוץ 2. ולמרות זאת, יש מקום לערוץ כזה".

- צריך להפיל את זה על הערוץ הציבורי?

"זה לא נכון שה'ריבון' יעשה להם טלוויזיה. אותו הדבר נכון גם לגבי הערוץ הערבי. אנחנו יכולים לתת פלטפורמה ולהרחיק לכת מבחינת הרגולציה. אבל לא יותר מזה. הם לא היו רוצים שהמדינה תעשה להם ערוץ".

מבחינתה הדבר נכון כאמור גם לערוץ הלא טי. וי, הערוץ דובר הערבית. "אין מחלוקת שיש צורך בערוץ שישדר בערבית, אבל זה לא עומד במבחן התוצאה. אם היה בא משקיע אחד ויחיד ומרים את העסק בהשקעה שלו בלבד ולוקח את זה כפרוייקט, הוא היה מצליח. הבעיה העיקרית שלהם היום היא הפיצול בבעלות. הם לא מסוגלים לדבר אחד עם השני היום".

- אבל המפרסמים מביעים במיזם הזה אמון?

"היום דיברתי עם מנכ"ל של חברת תכנון מדיה מוביל ועברתי איתו על הערוצים. הוא אמר שזה בהחלט נתח שוק שאפשר לסחור בו. אפילו 2%-3%, חד-משמעית, יש עניין בהם ויש התכנות כלכלית. אם לא ירימו ערוץ כמו שצריך, הם יקבלו ערוץ ציבורי שהמדינה תיתן להם, ואז לא תהיה להם הצדקה לבוא בטענות".

כשמדובר על שוק הפרסום, מביטה בן-חי-שגב על הערוץ הייעודי הטרי שבחבורה - ערוץ המורשת הייעודי "20", ונדמה שיש בה תהיות. "באיזה קהל הם באים לסחור בשוק הפרסום? חובשי הכיפות? הרי הם בערוץ 2 ובערוץ 10, הם לא צריכים את ערוץ 20. הם לקחו לדעתי כיוון מאוד פוליטי".

- מה דעתך על שידורי הערוץ. את מרוצה ממה שאת רואה?

"זה לא שאלה של להיות מרוצה, אני לא מפעילה את מבחן הצופה הנורמלי. אנחנו בהחלט נבחן אם הם עומדים בתנאי הרישיון, כמו כל הערוצים האחרים. אני יכולה להגיד לך שיש סימני שאלה ביחס לעמידה שלהם בתנאי הרישיון. בוא לא נשכח שכוונת המחוקק הייתה לתת קולות אחרים שלא נשמעים במיינסטרים. בכל אופן, עד שהם לא סוגרים 100 ימים אין לי מה להגיד. לא ראיתי שום דוח כספי שלהם, ואני לא יודעת מה המספרים שלהם ברייטינג. הם טוענים שהם לא מזהירים. הם באו רק עם הסיפור של הספורט ואמרו שיקרה להם כלכלית מה שיקרה לאחרים אם הם לא ישדרו ספורט. אבל אני אומרת, בואו תעברו רבעון אחד לפני שבכלל נדון בשינוי תנאי הרישיון שלכם".

"תנאים וחוקים מיושנים"

גם באשר לערוץ 24 (ערוץ המוזיקה של קשת) טוענת בן-חי-שגב שמדובר בערוץ שאמור לפנות לקהל יעד שנחשב נחשק דווקא בעיני המפרסמים - הצעירים. "אבל הקהל הזה נמצא במקומות אחרים, הם צופים בסדרות ובסרטים במקומות בהם אין פרסום", היא אומרת, "אם אתה רוצה אותו מפולח, אתה כבר לא פוגש אותו בשום מקום. הם מכווני אינטרנט ועיקר הצריכה היא של הפלטפורמות החדשות יחסית. זה קהל ששוק הפרסום מת לפגוש אותו ומתקשה לעשות את זה".

- מה קרה בערוץ שהביא לכישלונו?

"יש שם מחויבות גבוהה של בעלים, קשת, שהזרימו 80 מיליון שקל, ובכל זאת העסק לא עובד. זה לא סוד שהם באו למועצה ואמרו 'אנחנו במודל הנוכחי לא יכולים להצליח', ולמרות שבעבר כבר הורידו את חובת ההשקעה שלהם במחצית והגדילו את המינון של תכנים שאינם מוזיקליים ל-5%, הם רוצים חלוקה של 70% מוזיקה ו-30% תוכן אחר".

- האם תסכימי לזה?

"לנוכח העובדה שעולים ערוצים נושאיים עם חלוקה של 75%-25%, יש מקום לשקול את הבקשה, אבל אני לא יודעת אם במידה שבה הם רוצים, כי אני לא יודעת אם החוק מתיר לי. אני כרגולטורית נמצאת במצב בלתי אפשרי. יש פה חוקים ותנאים שנכתבו במציאות של שנות דור אחורה. תפיסת העולם שלי לא שונה מזו של המדינות במערב - של דה-רגולציה, ואני מנסה לתמרן במסגרת מרחב הפרשנות שהחוק מתיר, בין הכללים הקיימים ובין המקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. עד שלא אעשה מיקוד רגולציה, אני נמצאת במציאות אכזרית, כי יש בעיות שהחוק והכללים הקיימים לא נותנים להם מענה, אבל אני נאלצת לציית להם".

פיצול ערוץ 2 זו משימה לאומית

- אז מה עושים?

"אני לא יכולה לדון בתנאי השוק הרב-ערוצי במנותק מהמתרחש בשוק הברודקאסט. אם יהיה פיצול של ערוץ 2, והזכייניות יעברו למתכונת של רישיון, אז יש מקום לעוד ערוצים ייעודיים. כשטווח המספרים יהיה שונה וידברו במונחים יותר שפויים, יהיה מקום ליותר ערוצים וגם לערוצים הנושאיים שאנחנו נביא לציבור".

- אם יהיו רישיונות השוק יגדל?

"אם יהיו רישיונות, ויהיה פיצול, ויהיו כאן ערוצי נישה אמיתיים שגם ידעו להציע קהל יעד מובחן - ייכנסו מפרסמים שלא נמצאים היום בטלוויזיה. גם הגדולים יתפרסו הרבה יותר ממה שהם מפרסמים היום, כי הם לא יכלו להרשות לעצמם שתהיה פלטפורמה שהם לא יהיו בה - אפילו לא כזאת של 2%".

- בעצם הבעיה הגדולה ביותר של שוק הפרסום היום היא ערוץ 2?

"לא רק, אבל גם. אחת הבעיות היא גבולות הגזרה של שוק הפרסום. צריך לבזר, להביא לפלורליזציה של השוק, ואני מאמינה שביום שזה יקרה הוא יגדל באופן טבעי. לכן, היוזמה ששר התקשורת גלעד ארדן הביא היא קריטית לשוק הזה. זה לא רק דיון של ערוץ 10 מול 2, זה גם דיון מול הוט ו-yes. צריך להגדיר מחדש את גבולות הגזרה".

- וללא הרפורמה בשוק המסחרי, יש מקום לערוצים הייעודיים?

"לא יודעת. כרגע במבחן המציאות יש להם קשיים משמעותיים. מאוד חשוב שראש הממשלה ימשיך לדחוף את פיצול ערוץ 2, עכשיו כשארדן עוזב את משרד התקשורת. זו משימה לאומית שצריך לקדם אותה. אני מצטערת מאוד שארדן עוזב ברגע הקריטי, כי הוא הבין את החשיבות של זה לשוק והוא היה האדם המתאים לעשות את זה".

לדבריה, "ביום שהשוק ייפתח יהיה אפשר לתת גם לערוצים הייעודיים וגם להוט ול-yes יותר חופש. האיזונים והבלמים בשוק הזה יעשו את העבודה, ואז אני כרגולטור יכולה לשחרר. זה מתחבר גם לתפיסת העולם שלי - אם אני לא אוביל מהלך של דה-רגולציה, ארגיש שנכשלתי בתפקידי. לא באתי לפה כדי לחתום על קנסות. הרי השוטף פה יכול להרוג. באתי לעשות מהלך משמעותי, ואני בטוחה שוועדת שכטר, הוועדה לבחינת האסדרה בשוק התקשורת, רק תיתן לי רוח גבית".

בן-חי-שגב מתכננת לעשות סדר חדש. "יש לי כוונה לדון בכלל תנאי הרגולציה הקיימים היום - כי אני לא יכולה לדון בתנאי הרגולציה של הערוצים הייעודיים, מבלי לדון בחובת ההשקעה של הוט ו-yes. יש קשר בין הדברים, כי זה עוד כסף שהולך לשוק הזה ונצטרך לראות איך הוא ינותב. יש לי כוונה להוליך מהלך של שרשור האחריות מהרגולטור לתעשייה, ובסוף לצופה".

- להפחית את כמות הרגולציה?

"כן, אבל בתנאים מסוימים. ברגולציה היום יש חוסר הבחנה בין עיקר לטפל. אפשר לקבל החלטות לגבי רמת ההשקעה של הוט ו-yes, בעוד שנראה שלשחקנים החדשים שייכנסו - סלקום ופרטנר - לא תהיה כל חובת השקעה. הפקות מקור, ילדים וספורט זה לב לבה של הרגולציה במדינה ישראל, שם לא תהיה דמוקרטיה עם הגופים. על כל השאר אני מוכנה לחשוב ולשחרר חבל, ללכת איתם רחוק ולחלוק באחריות".

המדינה תפריט את עידן פלוס

- אמרת שאת רוצה להעלות את מחויבות המקור של הוט ו-yes, בעוד שבקרוב יהיו שחקנים חדשים שנראה שלא תוטל עליהם כל חובה רגולטורית.

"צריך יהיה לחייב את סלקום ופרטנר בהפקות מקור, אין שאלה בכלל. המועצה הציגה לוועדת שכטר את המודל הכלכלי, ברור שהם לא יכולים להיות פטורים".

- יש לך את סדרות המקור 'עספור' ו'הבורר', 'זגורי', 'סרוגים' ו'נויורק' - הוט ו-yes מחזיקות על גבן חלק ניכר מהתעשייה היוצרת, למה להעמיס עליהן עוד? הרי אין פה כשל שוק.

"משום שאני לא פותחת אותן לפרסומות. אתה תראה את המספרים שלהם ולא תאמין. אלה לא קשת ורשת שכשהם מרוויחים כמה מיליונים הם פותחים שמפניה. אנחנו מדברים על מספרים עצומים, אחרים לגמרי. הם מקבלים באופן קבוע הכנסות שלא כפופות למחאה חברתית, זה רק הולך ועולה, ויש להם בנדלינג - זה הסיבה שבגינה אני מחייבת אותם בהפקות מקור".

- אתם אמורים לפרסם את המכרזים על הערוצים הנושאיים, שיעלו על פלטפורמת עידן פלוס. הטלוויזיה המסחרית מדשדשת, הערוצים הייעודיים קורסים, מישהו יסתמך עוד על שוק הפרסום?

"עליתי על הרכבת הזו אחרי שהיא כבר יצאה לדרך - זו יוזמה של ארדן. הולכים להיות מכרזים לערוצים נושאיים מוגדרים - חדשות, טבע, ילדים, היסטוריה ותרבות, שיוכלו לבחור בין פרסום לתשלום דמי מנוי. בשלב הראשון היזמים בעיקר יילכו על דמי מנוי, לפי מה שאני רואה. הם כמובן מצפים ששיעור החדירה ילך ויגדל.

"בשבועות האחרונים כבר עשיתי חריש מאוד עמוק וקיימתי שיחות עם משקיעים פוטנציאליים בערוצים כאלה. כולם מחכים לראות מה יהיה בשוק מסביב.

"הם אומרים לי 'מה את מציעה לי? את ה-5% חדירה של עידן פלוס? נראה לך שאני אלך מול החוזים הסגורים שיש לי עם הוט ו-yes? אני צריך להיות מתאבד שיעי'. אבל זה כנראה יהיה יותר מ-5%, כי המדינה גם הולכת להפרטת תפעול עידן פלוס. לתת את זה לרשות השנייה הייתה טעות חמורה. ייכנס גורם מקצועי שידע לתת מענה גם בתחום השירות והגבייה, במידה שיהיו דמי מנוי.

"במקביל, הרשות השנייה תצא למכרז של הצפנה, שיאפשר את אופציית הקידוד (מכירה של ערוץ באמצעות דמי מנוי, ל"א). לפתוח עוד ועוד את השוק לתחרות ולשבור את המונופולים - זו המטרה הסופית".

"ננקוט יד קשה נגד הוט"

גם בן-חי-שגב לא יכולה להתעלם מהמתרחש בחברת הוט בימים אלה - לא רק בגלל האווירה הציבורית והתקשורתית, אלא בגלל מה שהיא רואה במועצת הכבלים עצמה. "בחודשים האחרונים הוכפל מספר תלונות הציבור שהגיע אלינו למאות תלונות, ועיקר ההכפלה מתייחסת לחברת הוט", היא מודה. "מאז שנכנסתי לתפקיד הגברנו את הפיקוח והבקרה על שתי החברות בכל הנוגע לשירות ולזמני מענה. אנחנו מתכוונים לנהוג ביד קשה נגד ההפרות של תנאי הרישיון שלהם בכל הנוגע לשירות לקוחות.

לדברי בן-חי-שגב, "פתחתי בהליך לבירור זמני מענה חריגים באורכם. לכשיסתיים הבירור, אחליט ביחס לקביעת הפרה וקנס בצידה".

מהוט נמסר בתגובה: "החברה מחויבת לשיפור השירות עבור לקוחותיה ומיישמת הלכה למעשה מזה מספר חודשים שורת מהלכים לטובת שיפור חוויית הלקוח. זאת, תוך השקעה משמעותית של כ-30 מיליון שקל, בין היתר, בהרחבה ניכרת של מצבת כוח האדם בשירות הלקוחות, שינוי ושיפור תהליכי עבודה ופיתוח תשתיות טכנולוגיות תואמות. כבר עתה ניתן לראות שיפור משמעותי בזמני המענה של החברה".

נושאים בוערים על השולחן מועצת הכבלים והלוויין

■ מצבם הבעייתי של הערוצים הייעודיים - 9, 20, 30 ו-24

■ פרסום מכרזים לערוצים נושאיים מוגדרים בעידן פלוס - חדשות, טבע, ילדים, היסטוריה ותרבות

■ טיפול בתלונות על הפרת תנאי הרישיון של הוט בתחום שירות הלקוחות

■ הגדרה מחדש של חובות ההשקעה של הוט ו-yes

■ הכנה לקראת כניסת השחקנים החדשים לשוק הטלוויזיה - סלקום ופרטנר

ד"ר יפעת בן-חי-שגב

גיל: 46

השכלה: תואר שלישי בתקשורת

מגורים: פתח-תקווה

מצב משפחתי: נשואה+2

תפקידים: מרצה לתקשורת ומתמחה בטלוויזיה ובמחקרי קהל. שימשה ב-7 השנים האחרונות בתפקיד מנכ"לית הוועדה למדרוג, ולפני כן הייתה חברה במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בעבר שימשה כדוברת משרד הבריאות וכדוברת עיריית חולון, ובנוסף היא משמשת כחברה בהנהלת שדולת הנשים בישראל