אפתח בווידוי קצר. מאז שהתחלתי לכתוב כאן, לפני כמעט שלוש שנים, אני נמנע מלקרוא טוקבקים המתפרסמים באינטרנט בעקבות הטור. לאחר פרסום הטור האחרון חרגתי ממנהגי זה, לאחר שחברה לעבודה הפנתה את תשומת לבי לאחת התגובות. לרגע גיליתי הזדהות רבה עם דבריו של נשיא המדינה ריבלין, בפתיחת מושב החורף של הכנסת לפני כשבועיים, על טוקבקים שנכתבו על תפקודו; ובחרתי להרחיב היום בנושא ביטוחים למקרה של מוות חלילה.
תזכורת קצרה: כותרת הטור הקודם הייתה "כמה ביטוח אני צריך". פירטתי שם מספר כללי אצבע לחישוב הצורך הביטוחי, תוך ציון דוגמאות. מטרתן הייתה להמחיש חישוב לצורך ביטוחי לזוג עם שני ילדים לאורך מעגלי החיים שבין הגילאים 30 ל-50, עם הכנסה נטו של 10,000 שקל ומשכנתא המסתיימת בעשור החמישי לחיי בני הזוג (ראו טבלה). הכנסה בגובה זה מהווה הכנסה של זוג בעשירון השישי או השביעי. מעמד ביניים קלאסי.
דוגמה, איך נאמר זאת, היא רק דוגמה; מטרתה בראש ובראשונה לעורר אצל הקורא חשיבה בנוגע למצבו. תכנון כיסוי ביטוחי אינו משימה סבוכה, וכפי שנכתב בטור הקודם ישנם מחשבונים רבים ברשת האינטרנט שמאפשרים חישוב לצורך זה. נכון, חלק מהמחשבונים הללו מופיעים באתרים של חברות מסחריות, המציעות פתרונות בתחום, אבל הלוגיקה מאחורי החישוב פשוטה ובדרך כלל שקופה, ותמיד ניתן לבדוק ולהשוות בין מספר מחשבונים.
שאלות שדורשות "התפשטות"
הבעיה היא לא ביצוע החישוב הטכני הפשוט, אלא איך להביא את עצמנו לבצע החישוב. ראשית, אנו נוטים להדחקה, בוודאי בנושאים שבהם אין סיפוק מיידי, המתייחסים לאירוע שיתרחש במועד בלתי ידוע בעתיד וכרוכים בהוצאה כספית היום.
שנית, תכנון נכון של הכיסוי הביטוחי מציף התמודדות עם היבטים פסיכולוגיים ואישיים רחבים, ובהם חלומות וספקות הקשורים ליקרים לנו מכל. למשל, מהו הסכום שאני מעוניין שיישאר ליקיריי במקרה מותי? מפליא לגלות שישנם בעלי משפחות רציונליים לחלוטין, שבוחרים באופן מודע לגמרי לא להיות מכוסים למקרה מוות. נסו לחשוב על החוויה המפוקפקת במפגש עם האלמן או האלמנה שלהם במקרה מוות חלילה.
תכנון נכון של סכום הביטוח מביא לידי ביטוי את החלומות שלנו לגבי יקירינו. עד איזה גיל אני מעוניין לתמוך בילדיי? לפעמים המציאות טופחת על פנינו. אנחנו מתכננים תוכניות, ובמציאות הילדים לא עוזבים כל כך מהר את הקן. גיל הנישואים עולה בהדרגה ועומד כיום על קצת יותר מ-26 (כך שסביר שזוג בגיל 30 יחבוק ילד אחד או שניים, בדומה לדוגמה מהטור הקודם). ככל שגיל התמיכה שאני מתכנן גדל, יש צורך במשאבים כלכליים רחבים יותר.
האם אני חוסך כדי לתת לילדיי תמיכה כלכלית בצמתי חיים משמעותיים (לימודים, נישואים וכדומה)? במקרה שכן - האם ארצה שחיסכון זה יימשך במקרה אסון? כל השאלות האלו ועוד אחרות אינן פשוטות, אלא דורשות "התפשטות" והתמודדות, בעיקר מול עצמנו. אולי לא מתאים לכל אחד, אבל בהחלט הכרחי.
הציניקנים יאמרו (או יכתבו), שמדובר בפרסומת סמויה של חברות הביטוח. בהקשר זה אציין, כי בשנים האחרונות קיימת חובת חיסכון פנסיוני לשכירים, שבמסגרתה אמור להירכש כיסוי למקרה מוות. רוב החוסכים באפיק זה נמצאים בקרנות פנסיה חדשות מקיפות, הכוללות כיסוי ביטוחי למקרה מוות (פנסיית שארים).
עבור חוסכים עד גיל 45 או בני 45 שבחרו במסלול ברירת המחדל של הקרן, מדובר בכיסוי מקיף ורחב יחסית ביחס לשכר ממנו מתבצעת ההפקדה. ההמלצה היא לוודא שיש כיסוי כזה, המתאים להכנסה המלאה, ולא תמיד צריך לרכוש כיסוי חדש בנוסף על הקיים. עצמאיים, לצערנו, אינם נמצאים תחת חובת חיסכון פנסיוני ועליהם לשים לב שקיים כיסוי מתאים.
כולי תקווה, כי טור זה הבהיר טוב יותר את הצורך בתכנון נכון של הביטוח, על אתגריו אך גם על נחיצותו.
globes@mvs.co.il
*** הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים
הצורך הביטוחי בתחנות שונות בחיי זוג
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
