רוצים שיצליחו? תניחו להם

בוגרי תיכון ויוצאי צבא צריכים להתמודד עם לחץ מסיבי מהסביבה הבוגרת, שרוצה בטובתם ומאיצה בהם להתחיל לרכוש השכלה.

"אל תבזבז את הזמן שלך"

"תתחיל ללמוד, תיכנס לתלם ", "תלמד עכשיו, אתה עוד תודה לי", "העיקר שיהיה לך משהו ביד", "אל תבזבז את הזמן שלך" - הצעירים רגילים לשמוע משפטים כאלה מ"זקני העם", ש"לא רוצים שיעשו את הטעויות שהם עצמם עשו". חלקם מקשיבים להם, וחלקם מתעלמים.

חלקם שמעו כבר בגיל ארבע דמות משמעותית אומרת עליהם: "היא כל כך טכנולוגית, היא חייבת להיות מהנדסת", "הוא כל כך יצירתי, הוא יכול להיות מעצב גרפי". לא מרוע, כמובן, אלא מכוונה טהורה לעזור להם להצליח בחיים.

ובכן, אם שני הסנט שלנו לילדינו זה להכניס אותם לשבלונה, ושחס וחלילה לא יצאו מהקווים, אולי עדיף שנשתוק.

הגורם מספר 1 לבחירות קריירה גרועות

רבים מהצעירים הללו לא עומדים בלחץ הסביבתי, ומוצאים את עצמם מהר מאוד ישובים, בהלם טוטאלי, באחד מאולמי ההרצאות הגדולים באוניברסיטה. בראשם הם מחרישים את השאלה: מה אני עושה כאן בכלל?

מה הפלא? הם הרי לא בחרו להיות שם. גם אם כן, כנראה עשו זאת בלי להבין בכלל שהם בוחרים לעצמם קריירה. אין להם מושג מה ההשלכות של הצעד הזה לגבי המשך חייהם. כל מה שהם יודעים זה שלמדו בבית הספר - כי צריך, היו בצבא - כי צריך, והנה, עוד משהו שצריך לעשות.

הבעיה היא שלימודים לא "צריך לעשות". זה לא משהו שצריך "לעבור ולגמור עם זה", ולגלות רק בסוף לאן מגיעים. החוכמה היא לדעת מראש את הדרך, על כל משמעויותיה, ואת זה קשה מאוד לדעת בגיל 21, כשבאמתחתך מעט מאוד חוויות-עבר של חשיבה עצמאית שמחוץ למסגרת.

אבוי לצעירים היצירתיים

בשביל צעירים יצירתיים, הכניסה הפוחזת לתלם של לימודים היא הרסנית במיוחד. אלה יכולים למצוא את עצמם, שנים רבות לאחר מכן, לא רק כבויים וקמלים תוך כדי עיסוק בתחום שמעולם לא עניין אותם באמת, אלא גם חסרי

ההשראה שהייתה להם בשפע בצעירותם.

אולי יבינו שעשו טעות, יאשימו את הוריהם, ינסו לתקן, ואולי - במקרה הגרוע - יחשבו שמשהו אצלם לא בסדר: כולם סביב עובדים, מסתדרים, מתקדמים, אפילו נהנים, והם מטים לנפול.

אז, גם אם ירצו לשנות את מצבם העגום, הרי שהסבה מקצועית היא צעד מאוד אמיץ ומורכב, וכלל לא בטוח שבמצבם ימצאו כוח פנימי לעשות זאת, תמיכה מן הסביבה (שכפי הנראה חשובה להם), ותקציב.

מאני טיים

בנוסף לכל זאת, הכניסה החפוזה ללימודים מכניסה את הצעירים לחובות, ולמרדף אינסופי אחר ההישרדות הכלכלית. לא לכולם יש מימון מההורים, ורבים נאלצים לעבוד בשתי עבודות, במשמרות כפולות, כשבראשם יעד אחד: לשרוד, לגמור עם זה, ולהישאר בחיים. וזהו היעד הלא נכון!

סטודנט שלא מוצא בעצמו שביב של הנאה מהדרך, ורק רוצה לסיים עם הלימודים כדי להפסיק סוף סוף למלצר ולהפוך לילד גדול, הוא סטודנט צעיר מדי, שאינו בשל לדבר הגדול שנכנס אליו.

בפועל, רבים מהצעירים האלה מסיימים ללמוד, ורצים מיד לעבודה הראשונה שהם מתקבלים אליה. לעתים בתחום הלימודים שלהם, לעתים כלל לא, ופעמים רבות מדי בחוסר עניין מוחלט ובתחושה ש"זה לא זה".

זאת, למשל, להבדיל מסטודנט בוגר יותר, שלומד תחום שבחר לאחר שהבין שבאמת מושך אותו ומתאים לו: לסטודנט כזה יש סיכויים גבוהים יותר לעבוד בתחום לימודיו כבר כסטודנט, מה שיועיל הן למצבו הכלכלי והן לידע הנרכש בתחומו.

תנו להם:

• להתבגר - להכיר עוד דמויות משמעותיות בחייהם, להכיר את עצמם טוב יותר, מחוץ למסגרת. תנו להם לפתח ציפיות משל עצמם לגבי עצמם. את הציפיות שלכם הם מכירים, עכשיו תורם.
• להכיר עוד מקצועות - חוץ מהמקצועות המוגדרים והמוכרים. שוק הקריירה משתנה כל הזמן, ויש שלל מקצועות "חדשים" ונישתיים שלא היו בעבר. קל יותר להכירם ולהבין מה עומד מאחוריהם בגיל הבוגר יותר מ-21.
• לבחור גם במקצועות פחות נחשקים - גם אם צפיתם להם גדולות ונצורות כבר בגיל ארבע. בחור טכנולוגי יכול לבחור להיות פסיכולוג, ובחורה מחוננת יכולה לבחור להיות מעצבת אופנה. החשוב ביותר, במובן של הצלחה עתידית בקריירה, הוא המניע הפנימי שלהם עצמם. לא הפוטנציאל שזיהיתם בהם.
• לטעות, להיכשל, ואז לבקש את עזרתכם - אל תגידו "אמרתי לכם", והתנחמו בכך שמזרעי טעויות וכישלונות צומחת לא אחת הצלחה גדולה וארוכת שנים.
• רוצים לעזור? ספקו להם מידע רחב ומעמיק - ודאו שהם יודעים, למשל, שאנשי טכנולוגיה רבים מבלים את רוב זמנם מול המחשב, ולא בהכרח עוסקים כל הזמן בעניינים מרתקים ומעוררי השראה. בדקו שהם יודעים שעם תואר בגיאוגרפיה, ככל הנראה, לא ימצאו עבודה בתחום, אלא כמורים (אם יוכשרו לכך) או כמרצים וחוקרים (אם ימשיכו לתארים מתקדמים). הציעו להם להיעזר ביחידות להכוון תעסוקתי, ושלחו אותם לאנשים העוסקים בתחומי העניין שלהם - אותם יוכלו לשאול את השאלות החשובות: מהם יתרונות העיסוק, מהם חסרונותיו, ואיפה כדאי ללמוד אותו כדי לשפר את סיכויי הקבלה לעבודה?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.