מחירי נפט נמוכים יזיקו לאופ"ק אבל יועילו לכלכלה הגלובלית

וודי'ס סמוקהאוס, מסעדה ותחנת דלק בסנטרוויל, טקסס, במחצית הדרך בין דאלאס ליוסטון, הציגו ביום ד' שעבר מחיר של 1.999 דולר לגלון דלק. זה היה אמנם מבצע קידום ליום אחד, אבל זה היה גם סימן למגמה ממושכת יותר: מחירי הדלק בארה"ב יורדים מהר.

בשבוע שעבר, המחיר הממוצע לצרכן ברחבי ארה"ב ירד אל מתחת ל-3 דולר לגלון (3.7 ליטר). זו ירידה של יותר מ-70 סנט לגלון מאז יוני. טקסס היא מדינה מפיקת נפט, אבל סנטרוויל היא אזור חקלאי, וצניחה של 25% במחיר הנפט הגולמי בארבעת החודשים האחרונים היא בשורה טובה כאן. "אלה חדשות נהדרות לחוואים, לחברות התובלה ולכלכלה בכלל", אומרת דיאנה ווד, אחת הבעלים של תחנת וודי'ס.

כאשר כלכלת ארה"ב מבריאה, כוח הקנייה הנוסף שנוצר מירידת מחירי הדלק הוא עידוד מבורך. הירידה במחירי הדלק לבדה, אם היא תימשך שנה, תהיה שווה בממוצע יותר מ-500 דולר לכל משק בית אמריקאי.

בעולם, ירידת מחירי הנפט אומרת שהעושר עובר מהיצרנים שלו לצרכנים. יצוא הנפט העולמי בשנה שעברה הגיע לכ-40 מיליון חביות ביום. ירידה של 30 דולר במחיר חבית תעביר 400 מיליארד דולר מיצואניות הנפט אל היבואניות אם היא תימשך שנה.

מאחר שהמדינות שצורכות נפט צפויות יותר להוציא את הכנסתן במהירות מאשר מפיקות הנפט, האפקט הנקי על הצמיחה העולמית צפוי להיות חיובי. ירידה של 10 דולר במחיר חבית נפט ברנט מוסיפה 0.13%-0.18% לתוצר העולמי, לפי חישובי חברת Pira Energy.

המוטבות העיקריות מבין הכלכלות הגדולות צפויות להיות אלה שמוציאות הכי הרבה על יבוא נפט נטו יחסית לתמ"ג שלהן. הן כוללות את סין, שהיבוא יחסית לתמ"ג שלה הוא 2.5%, את גוש האירו עם כ-3% ואת יפן עם כ-5%.

הודות לבום תעשיית נפט הפצלים, היבוא האמריקאי של נפט יחסית לתמ"ג ירד לכ-1% לבד, אך ארה"ב עדיין נהנית מהמחירים הנמוכים יותר. אסטרטגים של ברקליס מעריכים שהמחירים הנמוכים יעלו לחברות הנפט האמריקאיות באובדן הכנסה של 40 מיליארד דולר, אך יעניקו עוד 70 מיליארד דולר לצרכנים, להוציא אותם על בידור, אלקטרוניקה ומוצרים אחרים.

בכמה אזורים מפיקי נפט, ההפסדים עלולים לקזז את הרווחים. שדות נפט הפצלים הטובים ביותר בארה"ב יכולים להרוויח תשואה סבירה על ההון גם במחיר של כ-40 דולר לחבית נפט, לפי חברת הייעוץ IHS. אך באזורי הפקה חדשים יותר, שבהם הפיתוח פחות מקיף, הנפט צריך להיסחר ב-110 דולר לחבית כדי שהם יהיו רווחיים. הפקת נפט נוספת שתתקשה להרוויח בשוק של ימינו היא קידוחי מים עמוקים מול חופי ברזיל, אנגולה ובריטניה, וכמה אזורי נפט חולות במערב קנדה.

המדינות הפגיעות ביותר בשוק הנפט הן כנראה המדינות שתלויות בנפט לייצוא שלהן ולהכנסות המדינה. הכלכלות של מדינות אופ"ק נשלטות על ידי הנפט. יצוא הנפט של כולן הגיע בשנה שעברה ל-1.11 טריליון דולר, 70% מסך היצוא שלהן, שהיה 1.58 טריליון דולר. ירידה של 30 דולר במחיר חבית נפט ברנט תצמצם את הכנסות היצוא הללו בכ-300 מיליארד דולר.

יצואניות הנפט שונות זו מזו ביכולתן להתגבר על הלם כזה. כוויית הייתה זהירה בכספי הציבור שלה, והיא זקוקה רק למחיר של כ-44 דולר לחבית כדי לאזן את תקציבה השנה, לפי סיטיגרופ. לסעודיה יש יתרות מט"ח של כמעט 750 מיליארד דולר כריפוד מפני זעזועים.

מצבן של יצואניות אחרות פחות טוב. הרובל הרוסי והנאירה הניגרית רשמו בשבוע שעבר שיאי שפל מול הדולר האמריקאי מפני שהמשקיעים חוששים מבעיות תקציביות. שתיהן זקוקות למחירי נפט של מעל 100 דולר לחבית כדי לאזן את תקציביהן.

כאשר הלחצים של מחירי הנפט הנמוכים יתגברו, אנליסטים מעריכים שמדינות אופ"ק יפחיתו את תפוקתן כדי לייצב את השוק בפגישה הבאה של שרי הקרטל, ב-27 בחודש זה.

מדינה אחת שכדאי לעקוב אחריה היא ונצואלה. היא זקוקה למחיר של כ-160 דולר לחבית כדי לאזן את תקציבה - מעל כל יתר מדינות אופ"ק. יש השערות שהיא תצטרך להודיע על חדלות פירעון. ירידת מחירי הנפט ב-1998 עזרה להוגו צ'אבז, הנשיא המנוח, לעלות לשלטון באותה שנה. השנה היא מקרה בוחן נוסף לאיתנות של המשטר והכלכלה בוונצואלה.

 מחיר הנפט והכלכלה העולמית