כדי להבין את הסטטוס של אנתוני דייויס, הפאוור-פורוורד של ניו אורלינס פליקנס, צריך להסתכל על שתי שאלות בסקר השנתי שעורכת ה-NBA בין הג'נרל מנג'רים בליגה לפני פתיחת כל עונה. דייויס, בן 21, לא רק נבחר לשחקן שהכי צפוי לפרוץ ב-2014/15, אלא גם קיבל 25% מהקולות - בדיוק כמו קווין דוראנט וחצי מלברון ג'יימס - בשאלה האינדיבידואלית הכי יוקרתית בסקר: אם היית מקים היום קבוצה והיית יכול להחתים כל שחקן בליגה, במי היית בוחר?
הבחירה בדייויס נראתה יותר מהגיונית אחרי ערב פתיחת העונה. דייויס גנב את ההצגה עם הופעה מפלצתית בניצחון של ניו אורלינס על אורלנדו מג'יק: 26 נקודות, 17 ריבאונדים ו-9 חסימות. "אם לא הייתה לך הזדמנות לראות את אנתוני דייויס", אמר אחרי המשחק צ'רלס בארקלי, מגדולי השחקנים בתולדות הליגה וכיום הפרשן הבכיר של רשת TNT, "בנאדם, אתה חייב לעשות את זה. הוא הדבר הגדול הבא". בינתיים, חמישה משחקים לתוך העונה, הוא מעמיד ממוצעים אדירים של 24.4 נקודות, 12.8 ריבאונדים ו-4.4 חסימות.דייויס לא תמיד היה הדבר הגדול הבא. הוא נולד וגדל בסאות' סייד של שיקגו, אזור שהצמיח לא מעט כוכבי NBA, ביניהם דוויין ווייד ודריק רוז, אגדות מקומיות כבר בגיל תיכון. בניגוד אליהם דייויס התפתח, מילולית, די מאוחר: בתחילת השנה הראשונה שלו בתיכון הוא היה פוינט גארד בגובה 1.78 מטר שאף אחד לא שם לב אליו, ורק בשנה השלישית שלו, בעקבות פרץ גדילה שהקפיץ אותו לגובה 2.01, הוא עלה על הרדאר. בסוף התיכון דייויס כבר היה 2.08 מטר עם מוטת כנפיים של 2.28 מטר ומלגה לאוניברסיטת קנטקי.
בשנה הראשונה והיחידה שלו בקנטקי, דייויס הוביל אותה לזכייה באליפות המכללות עם 14.2 נק', 10.4 ריב' ו-4.7 חס' למשחק. לא היה ספק שהוא ייבחר ראשון בדראפט 2012, אבל כן היה חששות שהוא יוכל להשפיע על המשחק בצורה משמעותית רק בהגנה, גם בגלל חוסר האנוכיות שלו (בקנטקי הוא דורג רביעי בקבוצה בניסיונות זריקה) ובעיקר בגלל רפרטואר התקפי לא מספיק עשיר. החששות הוזמו בעונה הקודמת, השנייה של דייויס ב-NBA, שבה הוא קלע 20.8 נק' למשחק - עלייה מ-13.5 בעונת הרוקי. בנוסף לאתלטיות החד פעמית שלו, שמתבטאת בניתור אדיר ובמהירות לא סבירה עבור גובהו, הוא התחיל להשתמש במיומנויות שהוא רכש בימיו כגארד: יד רכה מחצי מרחק, שליטה מצוינת בכדור, זריזות חתולית בחדירות לסל. חשיפת המיומנויות האלה גם שמה סוף להשוואות בינו לבין כוכבים אחרים, בראשם טים דאנקן וקווין גארנט. "אני לא בטוח שהוא מזכיר לי מישהו עכשיו", אמר דירק נוביצקי בעונה הקודמת, "ב-16 השנים שלי (בליגה) לא ראיתי מישהו כמוהו".
לפי קווין הנסון, מאמן פיתוח השחקנים של ניו אורלינס, בדייויס יש "קצת דירק נוביצקי, קצת קווין גארנט, וקצת האקים אולג'וואן. אני לא חושב שאנחנו הולכים לראות מה הוא באמת, לפחות כמה שנים". אבל האמת היא שאפיון התכונות של דייויס הוא לא כל כך חשוב. מה שיותר חשוב זה שכרגע, כמו שאמר ג'ון קליפארי, מאמן קנטקי, "אתה מסתכל עליו ואומר, 'בנאדם, תוך חמש שנים הוא יכול להיות השחקן הכי טוב ב-NBA'".
קוואי לאונרד כנראה אף פעם לא יהיה השחקן הכי טוב ב-NBA, אבל הוא יכול להיות משהו לא פחות ואולי יותר משמעותי: השחקן הכי טוב באחת הקבוצות הכי טובות בליגה. לאונרד, בן 23, כבר הוכיח שהוא מסוגל לעשות את זה עם 17.8 נק' ב-61% מהשדה בגמר הפלייאוף האחרון בין סן אנטוניו למיאמי היט, שבסיומו הוא נבחר ל-MVP של הסדרה. העונה הוא אמור לקדם בעוד כמה צעדים תהליך שבסופו, לפי מאמן סן אנטוניו גרג פופוביץ', "הוא יהפוך לפנים של הספרס".אחד הטרנדים החדשים ב-NBA הוא להסביר עד כמה לאונרד מזכיר - מעל הכל בצניעות ובקבוצתיות שלו - את הפנים של הספרס ב-7 השנים האחרונות, טים דאנקן. אלא שיש גם הבדל מהותי ביניהם. דאנקן הגיע לסן אנטוניו כבחירה הראשונה בדראפט, שחקן לגמרי מוכן לרמות הכי גבוהות, שהוביל את הקבוצה לאליפות כבר בעונה השנייה שלו בליגה. לאונרד, לעומת זאת, נבחר על ידי אינדיאנה פייסרס במקום ה-15 בדראפט 2011 ומיד עבר לספרס בטרייד תמורת הגארד המצוין ג'ורג' היל, עסקה שלפחות חלק מהשחקנים בסן אנטוניו התקשו להבין אז.
"חשבתי שיש לו עוד הרבה עבודה לעשות", אמר דאנקן, "הזריקה שלו לא הייתה טובה כמו היום. אבל פופ והחבר'ה ראו בו משהו ואפשרו לו להתפתח ולמצוא את זה בדרכו". מה שפופוביץ' ראה היה סמול-פורוורד אתלטי שיוכל לענות על הצרכים של סן אנטוניו בשני צידי המגרש: מהירות ואקספלוסיביות בהתקפה, והגנה קשוחה על שחקנים כמו ג'יימס ודוראנט.
חלק מהקשיחות של לאונרד קשורה לטרגדיה שהוא חווה: בינואר 2008 אביו, מרק, נורה למוות בעסק לרחיצת מכוניות שבבעלותו בקומפטון, קליפורניה. הרוצח מעולם לא נמצא. שלוש שנים אחר כך, כשלאונרד הוביל את סן דייגו סטייט להופעה ראשונה בתולדותיה בשמינית גמר טורניר המכללות, הסיפור שלו קיבל תשומת לב מהתקשורת הלאומית בארצות הברית, אבל לאונרד תמיד נשאר ממוקד במה שהחיים נתנו לו ולא במה שהם לקחו ממנו.
שני דברים שהחיים נתנו ללאונרד, 2.01 מטר על 104 ק"ג, זה מוטת כנפיים של 2.23 מטר וכפות ידיים ענקיות - 29.2 ס"מ מהאגודל עד הזרת כשהן מתוחות, גדולות ב-19% מהממוצע של השחקנים שהשתתפו במחנה האימונים שלפני הדראפט מאז 2010. בשנים האחרונות הידיים הארוכות והגדולות של לאונרד הפכו לסיוט של לא מעט שחקנים ב-NBA. "אתה מכדרר וחושב שאתה בעמדה נוחה, ואז הוא מושיט את היד ולוקח את הכדור ממך", אמר דני גרין, השוטינג גארד של סן אנטוניו. "הוא לגמרי משנה את איך שאתה משחק".
האתגר הבא של לאונרד הוא לשנות את הנטייה שלו להיעלם בהתקפה. בגמר הפלייאוף האחרון, אחרי שהוא קלע רק 9 נקודות בשני המשחקים הראשונים, פופוביץ' דרש ממנו לקחת יותר אחריות. "לעזאזל עם טוני (פארקר), לעזאזל עם טימי (דאנקן), לעזאזל עם מאנו (ג'ינובילי)", הוא אמר לו, "אתה האיש". לאונרד ענה עם שלושה משחקים רצופים של יותר מעשרים נקודות, ששכנעו גם את מייקל ג'ורדן שהוא האיש: מהעונה לאונרד הוא אחד הכוכבים שמייצגים את מותג ג'ורדן ב-NBA.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
