נתוני מסירות הרכב שפורסמו בשבוע שעבר הראו כי בחודשים ינואר-נובמבר עלו על כבישי ישראל כמעט 210 אלף כלי רכב פרטיים חדשים. בהנחה שלא יחולו שינויים דרמטיים בתמונה הכלכלית-מדינית עד סוף השנה (ולצערנו כבר למדנו שלא להתייחס לזה כאל מובן מאליו), תסתיים שנת המכירות 2014 עם יותר מ-250 אלף מכירות.
אז הנה כמה נתוני טריוויה, שימחישו עד כמה גדול המספר הזה: אם נציב זו אחר זו את כל המכוניות החדשות שעלו על כבישי הארץ השנה בלבד, נקבל "נחש" מכוניות באורך של כ-1,000 ק"מ, שיימתח מדן עד אילת והלאה לסיני, וימלא כ-5.5% מסך אורך הדרכים הסלולות בישראל. אם נציב אותן לגובה, זו מעל זו, נקבל סולם בגובה 375 ק"מ, שמבקיע לחלל מבעד לאטמוספרה.
להיקף המכירות יש גם משמעויות כלכליות רציניות. אם נביא בחשבון ממוצע נוח של כ-90 אלף שקל מחיר מכירה אמיתי לרכב, הרי שעם ישראל יוציא השנה על רכישת רכב חדש כ-20.25 מיליארד שקל מכיסו ומכיסיהם של גורמי המימון השונים.
תופעת טבע
התרגום המרשים ביותר של המספר "250 אלף" הוא בהכנסות המדינה ממסים על רכב. ב-2014 צפוי זינוק בהכנסות ממס קנייה וממכס (שמוטל בעיקר על מכוניות המיוצרות בקוריאה וביפן) ולא נופתע אם הן יחצו בהליכה את רף ה-8 מיליארד שקל, לא כולל מע"מ.
המדינה אינה מפרסמת את ההכנסות נטו ממע"מ על רכב, אבל אם נחשב את המס רק על כמחצית ממכירות הרכב השנתיות, בהנחה שכ-50% מהמכירות הן מכירות "מוסדיות", שמקזזות מע"מ, נקבל בהערכה גסה הכנסה נוספת של כ-1.2 מיליארד שקל לקופת האוצר. רק לשם המחשה: העלאת המע"מ באחוז אחד בשנה שעברה, שנספגה על ידי הלקוחות והמשווקים בשוק הרכב ללא הנד עפעף, גרעה ב-2014 עוד כ-70-80 מיליון שקל מכיסיהם, שנאמר "דמי כיס".
וזה לא הכול: המכוניות הפרטיות ה"מוסדיות" המשיכו לייצר לקופת האוצר הכנסות נאות ממס "שווי השימוש" החודשי. הסעיף הזה, שנכלל בהכנסות ממס הכנסה, ייצר עוד 4-5 מיליארד שקל לקופה ב-2014. נוסיף לערימה הגבוהה הזאת כמה מאות מיליונים ממס חלפים, ממש "כסף קטן", ונשים רגע בצד את 17 מיליארד השקלים של ההכנסות החזויות מבלו דלק, שגם להן יש קורלציה למספר כלי הרכב בכבישים. מה קיבלנו? תופעת טבע של ממש: פרה חולבת שבאורח פלא ממשיכה להניב תנובת שיא, למרות שהרפתן מקצץ בעקביות בכמות האוכל שלה וגם בועט בה בכל הזדמנות.
בכל זאת, מי שיקרא את הפרק העוסק במיסוי הרכב ב-2013 בדוח של רשות המסים, שפורסם בשבוע שעבר, עלול להזיל דמעות - או לפרוץ בצחוק רועם - תלוי עד כמה הוא רגיש לציניות. הפרק כולו מנסה לגייס אמפתיה ציבורית בנוסח "ההכנסות ממיסוי רכב יורדות, לנו זה עולה יותר, רחמו עלינו אנשים טובים". על פי נתוני רשות המסים נרשמת ירידה עקבית בערך הממוצע של כלי הרכב המיובאים, מס הקנייה הממוצע ירד בחסות "המיסוי הירוק", אנשים רכשו מכוניות זולות יותר ורק עדכוני מס חיוניים "הצילו" את הקופה הציבורית מירידה כוללת בהכנסות ממיסוי רכב. פשוט טרגדיה.
הדוח כמובן שכח להזכיר את המשוואה ההגיונית, שלפיה אם הקלות המיסוי מעודדות רכישה של יותר כלי רכב חדשים, הרי שהעלייה הכמותית במכירות עשויה לפצות על הירידה באחוז המס היחסי - וזה בדיוק מה שקרה ב-2014.
לחץ לעליית מחירים
כיוון ששנת 2014 כמעט מאחורינו, אפשר כבר להציץ מעבר לפינה ולתהות מה יקרה למחירים בשוק הרכב, וכתוצאה מכך גם למכירות, בשנת 2015. התשובה תלויה בלא מעט משתנים כלכליים ופוליטיים ובאינטראקציה ביניהם, אבל ננסה לעשות כאן קצת סדר.
הגורם החשוב והחזק ביותר, שכבר מתחיל להשפיע על השוק, הוא השינוי בשערי החליפין. אמרנו לא פעם שבמציאות של מסים מצטברים בשיעור 100% כמעט, לכל שינוי מהותי בשער החליפין של השקל מול מטבעות ייבוא הרכב יש השפעה מהותית על העלויות ועל המחירים. בשנת 2014 נהנה השוק משקל חזק שאפשר למשווקים לצבור הרבה "שומן" ולהעביר חלק לא מבוטל ממנו גם לשוק. אם מגמת התחזקות המטבעות הזרים תימשך ותתעצם גם בשנה הבאה, הבוננזה תיעלם יחד עם עליית המחירים.
למגמה השלילית אפשר להוסיף את העלייה במחירי הרכב של היצרנים בחו"ל ליבואנים בישראל, שמקיפה כיום את רוב המותגים. ליצרני הרכב יש בעיות משלהם: עלויות הייצור הולכות ועולות כתוצאה מייקור חד במחירים של יצרני ה-OEM הסיניים, דרישות הרגולציה המחמירות עולות הרבה כסף והשוק האירופי החשוב עדיין מדמם מזומנים, בלי שיפור באופק. כיוון שישראל נחשבת שוק רכב שבו קשה מאוד ליצרנים להרוויח כסף, מחירי ה-FOB ליבואנים זוחלים כיום כלפי מעלה.
ולא נשכח כמובן את רשות המסים, זו מהפרק הקודם. בתחילת 2015 תעדכן הרשות את נוסחת "המס הירוק" ותעלה למעשה את שיעור המס האפקטיבי על רוב דגמי הרכב הפופולריים. שילוב של הגורמים הללו ייצור לחץ לא מבוטל בכיוון של עליית מחירים.
נדגיש, כאשר אנחנו מדברים על "עליית מחירים" אין מדובר בהכרח בהעלאת מחירי המחירון הרשמיים של היבואנים. אלה לא ירדו בשנתיים האחרונות גם כאשר הדולר והאירו היו בשפל וכיום יש להם עדיין "מרווח ביטחון" שמאפשר לשמור עליהם יציבים.
הדבר שייפגע, מאחורי הקלעים, הוא ההנחות העמוקות ללקוחות המוסדיים וההנחות הפחות עמוקות ללקוחות הפרטיים, שהיו המנוע המרכזי של שוק הרכב ב-2014. אגב, כתוצאת לוואי של התכווצות ההנחות, עשוי להיפגע גם ערוץ השיווק המקביל של "רכב אפס קילומטר מחברת ליסינג", שב-2013 העלה על הכביש כמעט 12 אלף מכוניות חדשות.
הפוליטיקה תנצח?
אבל, וזה "אבל" לא מבוטל, קיימים גם משתנים נגדיים שעשויים לקזז - או לפחות לבלום - את מגמת עליית המחירים. השוק נמצא כיום ברמת פעילות תחרותית גבוהה מאוד, על סף האגרסיביות. בשוק הזה אין ואקום וכל העלאת מחירים של יבואן מסוים תנוצל היטב על ידי המתחרים. התחרות אמנם לא יכולה לנטרל שינויים דרמטיים בשערי המטבע - כשיורד גשם כולם נרטבים - אבל היא עשויה לעכב את השפעתם. גם לריבית האפסית הייתה תרומה משמעותית לרכישות רכב ממונפות של משקי הבית בשנה החולפת ואם תימשך מדיניות הריבית הנוכחית של בנק ישראל, גם זה יהיה צעד ממריץ מכירות שיחפה על הירידה בהנחות.
עוד משתנה - למעשה נעלם - הוא השפעת המערכת הפוליטית על ענף הרכב ב-2015. קשה לנו לראות את "חוק שירותי הרכב" של משרד התחבורה משפיע בשנה הבאה באופן דרמטי על התחרות, ההיצע והמחירים, אבל כיוון שריח בחירות נישא באוויר, לא היינו פוסלים על הסף מהלך פוליטי - סליחה, "רפורמה חברתית" - של שר האוצר בתחום הרכב.
הפוליטיקאים יודעים היטב שלרפורמות חברתיות-כלכליות שחוסכות כסף לעם יש כיום ערך אלקטורלי לא מבוטל. כולם, כולל שר האוצר, רוצים לצבור "נקודות זכות". כיוון שמיסוי הרכב עשה באחרונה לא מעט גלים בביצה "החברתית", ייתכן בהחלט שבמעגל הקרוב של לפיד בוחנים בימים אלה את האפשרות להכריז על איזו רפורמה ארוכת טווח להפחתת מס הקנייה על רכב והמרתו, אולי, במיסוי פחות בולט.
לאור נתוני ההכנסות ממסים שהוזכרו לעיל, ברור שכל שינוי באחוז במס הקנייה יהיה "יקר" לקופת האוצר ויסתכם במאות מיליוני שקלים, מה שייצור התנגדות עזה באגף התקציבים. מנגד, יש למהלך הזה פוטנציאל ליצור תשואה אלקטוראלית לא מבוטל ואם הוא יניב זינוק במכירות, חלק מהעלות עשויה להתקזז. אז אנחנו מתנצלים מראש בפני קוראינו אם הטור הזה מתחיל להישמע כמו טור פוליטי במקום טור רכב, אבל זו המציאות. הכול פוליטיקה.
המספרים של שוק הרכב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.