הים בציורו של אלכס טוביס הוא ים חי, גועש, יצרי ותוסס. ים יפה, אך לא מתייפייף. "ים ישראלי", הוא מסביר בפשטות, כאילו אמר הכול. הים - בציור ענק שנפרש על קיר שלם בגלריה העירונית בית קנר בראשון-לציון, מושך ומפתה כמו חוף אמיתי. מהפנט באיכויותיו, בצבעיו, בשקיפות המים וברכות של אדוות הקצף, ובעוצמה המאיימת של הנחשול המתגבה במאסה של מים כהים, ברמז לחול הקרקעית שאליו נתנפץ אם לא ניטיב לשחק את המשחק מול הגלים.
טוביס (36) אמן פעיל, בוגר בצלאל, עלה לארץ בגיל 12 ממוסקבה. למרות שהוא חי כאן את מרבית חייו, הוא מבטא בתערוכת היחיד שלו, "התיישבות תחילה", המוצגת בשני חלקים מרוחקים זה מזה, את מצבו האישי, הקיומי והלאומי כאחד. "ברוסיה היינו נוסעים לים בקיץ, נוסעים ועוברים כברת ארץ ארוכה כדי להגיע לחופי הים השחור - העדינים לעומת החופים כאן. בישראל יש מעט מאוד ארץ והרבה ים".
את עבודתו מכנה האוצרת, אפי גן, "ריאליזם על גבול המציאות". אין לו כוונה להיות היפר-ריאליסטי, מדויק ונאמן למציאות כצילום. "טוביס מביט אל נופי הארץ המוכרים לנו מזווית קצת אחרת. העין המתבוננת מגלה במבט ראשוני תמונה מוכרת, אך בהמשך הופך הנשקף לנגד עינינו לבלתי אפשרי".
הים הוא גדול ואימתני, ולעומתו הבתים קטנים, גגותיהם אדומים, כפריים, לא מאוד נאמנים לבנייה הנובו-רישית של שכונות היוקרה, יותר כמו חלום ההתיישבות העובדת הנאיבי, שכבר נגוז. "הוא משחק בעבודותיו בין הביטוי לחירות גדולה ונהדרת לצד מחויבות שלקח עליו כשהחליט לצייר נוף ישראלי", אומרת גן.
"בנוף הישראלי יש חוסר שקט, חוסר ביטחון. אולי זה בגלל המצב המדיני, האיום הקיומי", אומר טוביס, "זאת חוויה אדירה להרגיש שמשהו גדול תלוי אי-שם מעליך. הדבר הראשון ששמתי לב אליו כשהגעתי לארץ הוא שאין מעברים רכים. ברוסיה השקיעה והדמדומים יכולים להימשך שעות, כאן יש תחושה שהשמש זורקת את עצמה לים. בפעם האחרונה שהייתי בגרמניה ירד גשם חלש חלש, 3 ימים רצוף, כזה שבקושי אפשר לראות. כאן תוך שניות הגשם הופך למבול. הכול כאן קיצוני - מיידי, פסיכי".
תחושה קתדרלית
בחירה מעניינת במיוחד הייתה בהחלטה להציג בבית קנר את ציור הים ודווקא ב"סלון יפו", על חוף הים, מוצגים ציורי היבשה. ציור הים המרהיב ואדיר הממדים, נפרש על 4.5 מטר, מתקרה עד רצפה, ויוצר בחלל תחושה קתדרלית. גן הציבה מולו ספסלים לבנים לישיבה, והיא מזמינה את צופי התערוכה להתמסר למדיטציה שבמראה הים.
לצורך הציור, עבד טוביס על סקיצות והכנות - הוא נסע לחוף פלמחים בעיצומו של הקיץ; פגש בסוללת טילי "כיפת ברזל", ונכנס עד ברכיו למים כדי לחוש את עוצמת הים, אותה הוא מעביר לקנבס בלי רצועת חוף לאחיזה.
על הקיר הצדדי תלויה תמונת נוף כפרית קטנטנה. כמו איקונה בשולי הקתדרלה, שבנוכחותה מעניקה לציור הים את הפרופורציות האדירות הנחוצות לו. בסלון יפו, שבנמל, מוצגות עבודות הנוף. מקבצי עצים שצמרותיהם מתגודדות ומתלחשות, כבדות מדי על כתפיהם הצרות של גזעים דקיקי גו. צבעים עזים בקומפוזיציה של נוף בתנועה, כאילו הוא נתון לרוחות עזות, שמפיחות בו חיים והתנגדות, כוח-סבל וצמיחת פרא.
התיישבות תחילה - חלק א' בית קנר, גלריה עירונית לאמנות, רחוב רוטשילד 7, ראשון-לציון. ימים ב', ד', ה', ו', שבת: 10:00-13:00, יום ג' 10:00-13:00, 16:30-18:30. חלק ב' - סלון יפו, נמל יפו, מחסן 2, א'-ש' 10:00-19:00. הכניסה חינם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.