סערת רגשות: לשוק המניות לא אכפת איך אתם מרגישים

קראו לזה אנחת רווחה או עצירה להתרעננות, אבל ברור שהשוק, שעשה למשקיעים לא טוב רק לפני כמה שבועות, מרגיע אותם כעת. הבעיה היא, שהמשקיעים שהולכים לאיבוד בסחרחורת הרגשות הזו, צפויים לספוג הפסדים בגללה. זו תמונה של כל מה שהמשקיעים עושים בדרך כלל כדי להזיק לביצועים שלהם, רק מפני שנדמה להם ש"זה הדבר הנכון לעשות".

כדי להבין למה, בואו נסקור תחילה בקצרה את העליות והירידות של השוק. מאמצע היום ב-19 בספטמבר עד אמצע היום ב-15 באוקטובר, מדד 500 S&P צנח בכ-200 נקודות, והמשקיעים ברחו. הירידה המתמשכת, ביחד עם הגידול בתנודתיות היומית, נראתה כמו התחלת הסוף של השוק השורי הארוך.

ובאותה מהירות שבה הירידה התחילה, היא נעלמה. S&P קבע זה עתה שיא חדש. הירידה של כ-10% נמחקה על ידי עלייה של 11.5%, ולא צריך להתאמץ במיוחד כדי למצוא מומחים, שמניחים שהשוק יעלה בעוד 5%-10% מכאן עד סוף השנה.

האקשן הזה לא רק הפך את האופטימיסטים לעוד יותר כאלו, אלא גם הפך את הפסימיסטים לאופטימיסטים.

לפי סקר הסנטימנט האחרון של אגודת המשקיעים הפרטיים האמריקאית, הסנטימנט השורי מגיע לרמתו הגבוהה ביותר השנה - עם יותר ממחצית הנסקרים שאופטימיים שהשוק יעלה בששת החודשים הקרובים; ואילו הסנטימנט הדובי ירד לשפל של תשע שנים, כאשר רק 15% סבורים שהשוק ירד בחצי השנה הבאה. שליש ויותר מהמשקיעים צפו צרות, כאשר השוק נגע בשיאי השפל שלו באמצע אוקטובר.

צ'רלס רוטבלט, עורך העלון של האגודה הזו, ציין שהנתון הנמוך של הפסימיות הוא יוצא דופן. ב-1,400 סקרי הסנטימנט שהאגודה ערכה מאז 1987, רק ב-56 (או 5% מהסך) נרשם סנטימנט פסימי של 15% או פחות.

"זו כמעט הרמת ידיים של האנשים שחושבים שהשוק יהיה רע בטווח הקרוב", אמר רוטבלט, "זה לא שכולם חושבים שהימים הטובים חזרו ויישארו איתנו, אבל נראה שהם באמת חושבים שהשוק יהיה טוב או לכל הפחות לא רע".

השוק לא נרתע מפחד

המשקיעים, כמובן, ידועים לשמצה בתזמון הגרוע של הרגשות שלהם, שהוא גרוע לפחות כמו תזמון ההשקעות שלהם. במקום לקנות נמוך ולמכור גבוה, הם מתמלאים ביטחון כשהשוק גבוה - קונים במחיר יקר - ומתמלאים פחד כאשר השוק יורד, גם אם האפקט האמיתי הוא הזדמנות קנייה. העובדה ששיעורי הפסימיות היו בשיא כאשר השוק נגע בתחתית שלו באחרונה, היא רק ההוכחה האחרונה לכך.

הפסימיסטים שנותרו בשוק, יגידו שהאופטימיות של רוב המשקיעים היא כשלעצמה סימן לתקרה בשוק. זה אולי מרגיש כך, אבל זה לא מה שהנתונים מראים.

במקום זאת, אומר רוטבלט, מה שקורה ברמות כאלה של אופטימיות הוא שהשוק לא יהיה טוב כפי שהאופטימיסטים צופים, וגם לא רע כפי שהפסימיסטים חושבים. כאשר האופטימיות ברמה גבוהה באמת, מדד S&P עולה בממוצע ב-2.7% בששת החודשים הבאים, לעומת 4.4% בתקופות שבהן האופטימיות מרוככת יותר; וכאשר הפסימיות נמוכה במידה בלתי רגילה, המדד עולה בממוצע ב-4% בששת החודשים הבאים.

בקיצור, השוק לא נרתע מפחד במצבים כאלו, ולא מתרסק רק מפני שאנשים מרגישים טוב, אבל התשואות שלו אינן גבוהות כמו בתקופות שבהן הרגשות פחות קיצוניים.

תזכורת לעדיפות לטווח ארוך

ההתאוששות של השוק הייתה הקלה למשקיעים שצפו משהו גרוע בהרבה ממימושים מהירים של מניות גדולות. אילו האופטימיות הייתה עולה לשיא אחרי ריצה גדולה כלפי מעלה, ולא התאוששות מירידה, המצב היה מדאיג יותר.

אבל הלקח הגדול יותר הוא שרעשים קצרי הטווח נוטים לבלבל את החשיבה ארוכת הטווח. מחקרים מראים, שכאשר ירידה בשוק מגיעה ל-15%, המשקיעים מתחילים למכור, והם חוזרים לקנות בעיקר אחרי שההתאוששות העלתה את המדדים ב-15% לפחות מהתחתית.

הירידה החדה הקצרה של השוק חסכה מהם את הצורך לבצע את הטעויות הללו, אבל האמת היא שהם היו קרובים לכך. זוהי תזכורת לכך שרוב המשקיעים ייטיבו לעשות אם ישקיעו ל-6 השנים הבאות או 16 השנים הבאות, ולא לששת החודשים הבאים.

זאת ועוד, אם המשקיעים מפנים את הרגשות החיוביים שלהם לקניות כאשר הגאות נמשכת, הם מרגישים טוב עם לקנות גבוה - מה שמגביר את הסבירות שהם ירגישו את הכאב בפעם הבאה שהשוק יסבול מנסיגה.

יש סיבה לכך שהמחקרים מראים שהמשקיעים רושמים ביצועים גרועים יותר מאשר קרנות הנאמנות שלהם; וזה קורה פעמים רבות במצבים כאלו וכאשר הרגשות הם בתזמון הלא נכון. על ידי העברת כספים בהתבסס על רגשות, הם מאמינים לתחושות הבטן שלהם ולא לשוק, מה שבדרך כלל לא משתלם בטווח הארוך.

"סנטימנט יכול להניע את השוק אם כולם פועלים על סמך התחושות שלהם, אבל לשוק לא אכפת בטווח הארוך מהן התחושות שלכם כעת. רק מפני שאתם מרגישים טוב עם מה שקורה בזמן האחרון, לא אומר שהשוק הולך לעלות. אם אתם הולכים לפעול, צריכה להיות לכם סיבה טובה יותר מאשר התחושה שלכם כאן ועכשיו", אומר רוטבלט.

כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2014