הבדיחה של פלאטיני: טובה לנבחרת ישראל, רעה לכדורגל

"כמאמן, אני חושב שהגדלת היורו ל-24 נבחרות מוטלת בספק, וזה נכון גם לגבי הפורמט החדש של המוקדמות. ההגדלה הזאת מקטינה את הערך הספורטיבי לא רק של משחקים בודדים - אלא גם של הטורניר כולו". כך, בדרכו הגרמנית המנומסת, ביטא מנג'ר ה"מאנשאפט" יוגי לב, מספר חודשים לפני שזכה במונדיאל בברזיל - את דעתו על השינויים מרחיקי הלכת שאופ"א ביצעה בכדורגל הנבחרות שלה. הנשיא מישל פלאטיני, הוגה הרעיון ומבצעו בפועל, לא היסס להגיב בחדות: "אם לב לא רוצה לשחק ביורו 2016 - הוא לא חייב". מנכ"ל מינהלת הליגה הגרמנית כריסטיאן סייפרט נעלב ולא נשאר חייב: "קצת שחצני מצדו של מר פלאטיני להתבטא כך. אולי באמת לא נשתתף ביורו".

אז קודם כל, צפירת הרגעה: למרות האמוציות ואיומי הסרק, גרמניה תהיה ביורו. אלופת העולם לא תפספס את ההזדמנות לזכות בתואר האירופי אחרי 20 שנות הפסקה. גם הפתיחה המאכזבת שלה לקמפיין המוקדמות, שכללה תיקו ביתי עם אירלנד והפסד חוץ לפולין - לא ימנעו ממנה להעפיל. אם כבר, הנפילות האלו רק מדגישות את הנקודה של יוגי לב: פשוט אי-אפשר, אפילו אם אתה נבחרת סבירה בלבד ברמה האירופית - לא להעפיל ליורו במסגרת השיטה החדשה.

***

השיטה השנויה במחלוקת של פלאטיני קובעת כי 53 מדינות אירופיות החברות באופ"א מתגוששות על 23 כרטיסים ליורו - כלומר 43.3% יגיעו לטורניר הגמר (למארחת צרפת מקום מובטח); אם מנקים את הנמושות הגדולות - אנדורה, לוקסמבורג, סן מרינו, גיברלטר, ליכטנשטיין, איי פארו (ועשינו חסד עם אזרבייג'אן וקזחסטן) - נשאר לנו "קרב" בין 47 מדינות על 23 כרטיסים. אולי זו חגיגה גדולה שמנפחת את התקוות במקומות שחוני הצלחות כמו ישראל - אבל עבור אירופה הקלאסית - מדובר בדיכאון.

גרמניה לא הייתה היחידה מבין האירופיות הבכירות שאיבדו נקודות בשלושת מחזורי הפתיחה של מוקדמות 2016: הולנד הפסידה לצ'כיה ולאיסלנד, פורטוגל נפלה מול אלבניה, ספרד לסלובקיה. "אין צורך להיכנס לפאניקה", קבע מאמר באתר יורוספורט, והוסיף נתון מעניין לצורך המחשה: מתוך 13 הנבחרות שזכו בטורנירים הגדולים האחרונים (מונדיאל ויורו), שמונה סיימו את קמפיין המוקדמות שלהן עם הפסד אחד לפחות.

אז חצי מאירופה הולכת להיות ביורו, שעד הפעם האחרונה עוד היה טורניר קצר וקומפקטי בו מתחרות אקסקלוסיבית 16 נבחרות מהטופ של הטופ. "פורמט הכדורגל המושלם", כפי שהגדיר זאת לי וולינגס, לשעבר העורך הראשי של Sky Sports. אם כך - למה מיסייה פלאטיני החליט להתעלל בכדורגל הנבחרות האירופי? כמו תמיד במקרה של הצרפתי, התשובה לשאלה הזאת מערבת שני אלמנטים מרכזיים: פוליטיקה וכסף.

***

"שתיים או שלוש התאחדויות כדורגל לא תמכו בהגדלת היורו ל-24 נבחרות, גרמניה ואנגליה ביניהן; אבל מתוך 54 מדינות קיבלנו תמיכה מ-51", הסביר פלאטיני לכל המפקפקים. "ובדמוקרטיה, כשהרוב המכריע רוצה משהו - הוא מקבל את מה שהוא רוצה". ובדיפלומטיה כמו בדיפלומטיה - הדרך לפסגה רצופה טובות הנאה.

לפלאטיני חשוב לרצות את בוחריו - וזה כבר לא משהו חדש. הקונספט של חלוקת פיסות מקצועיות וכלכליות יותר נרחבות מהעוגה גם לעניים והנזקקים, התחיל בזמנו בליגת האלופות, במה שסייע למכבי חיפה והפועל ת"א להגיע ב-2009 ו-2010 לצ'מפיונס ליג, אחרי שלבי מוקדמות קלים שסידר להן פלאטיני. לשמחתה של ההתאחדות הישראלית, ועוד מספר לא מבוטל של התאחדויות אירופיות באותו סדר גודל של זאת מרחוב אבא הלל. האג'נדה של פלאטיני הגיעה לשיאה עם הגדלת היורו: מה שטוב למדינות "הקטנות", ויש תחת מטריית אופ"א הרבה יותר מדינות "קטנות" מ"גדולות" - טוב גם לבוס הגדול. בהצבעה לנשיאות, יש להזכיר - הקול הישראלי שווה בדיוק כמו 53 קולות אחרים.

ממש בקרוב, במארס 2015, יתקיימו בווינה הבחירות לנשיאות אופ"א. אחרי שהבין כי יתקשה להפיל את ספ בלאטר מהכיסא הגדול והנחשק של פיפ"א, הארגון הבינלאומי - חזר פלאטיני להתמקד במכורתו האירופית. וזה לא יהיה קשה: פלאטיני צפוי להיבחר לקדנציה שלישית רצופה במסלול חותמת הגומי - ללא אף מועמד שירוץ נגדו.

הטובות שעושה פלאטיני למדינות ה"קטנות" אינן כוללות רק הבטחה ממשית לסיכוי גבוה יותר להעפיל לליגת האלופות וליורו. פלאטיני הביא לשולחן שלהן הצעה מבריקה מבחינתו, שעזרה לשכנע את כולם: תשאירו את מכירת זכויות השידור של המוקדמות בידיים שלי, תחת הארגון ויכולת השיווק שלי והקשרים שצברתי משנים של מכירת זכויות ליגת האלופות; בתמורה, אסדר לכם יותר כסף. איך מדינה כמו ישראל, למשל, הנאבקת בשוק זכויות הטלוויזיה האובר-רגולטיבי ומוכה הקרטלים, יכולה לסרב להצעה שכזו? וכך, בשלהי 2012, מכרה אופ"א את כל הזכויות של טורניר מוקדמות 2016 (וגם של המוקדמות האירופיות של מונדיאל 2018) בסכום כולל של 1.2 מיליארד אירו לענקית שיווק הזכויות האמריקאית Creative Artists Agency. בשביל ההתאחדות הישראלית, החדשות הללו בישרו על בוננזה: ההסכם הקולקטיבי החדש הבטיח לה 6.5 מיליון אירו עבור כל קמפיין, שיא כל הזמנים, הישג שהיו"ר הקודם אבי לוזון חגג בכל הזדמנות אפשרית.

***

זה לא נגמר כמובן במוקדמות. כי "כל העניין עם יורו 2016 עוצב בסופו של דבר למטרותיהם של הטלוויזיה והספונסרים", מזכיר הנרי ווינטר, כתב הכדורגל של ה"טלגרף". הבעיה של אופ"א הייתה לא קלה: טורניר יורו 2008 בשווייץ/אוסטריה הצליח לייצר לארגון הכנסות של 1.35 מיליארד אירו (ר' גרף). בחלוף ארבע שנים, נרשמו בדוחות של אופ"א רק 1.39 מיליארד הכנסות מפולין/אוקראינה 2012. עלייה של 3%, נתון עלוב לעומת הצמיחה שנרשמה בין 2008 לפורטוגל 2004 (58%). אז הנה פתרון שאין טוב ממנו: הגדלת כמות המשחקים.

 הכנסות אופא מהיורו

בעוד שאליפויות אירופה הקודמות הכילו 16 נבחרות שהשתתפו ב-31 משחקים, בצרפת 2016 הכמות תעלה ל-51 משחקים. כלומר: עוד 20 ערבי שידור עם המנונים, רגשות לאומיים מתפרצים, וכדורגל לא רע - עבור זכייני הטלוויזיה; עוד זמני חשיפה יוקרתיים בפריים-טיים ומיתוג פאן-אירופי - עבור הספונסרים; התוצאה? במסמך שפרסמה בחודש שעבר, מסרה אופ"א כי ההכנסות מיורו 2016 יחצו את רף ה-2 מיליארד אירו, עלייה של 44% ביחס ל-2012, בום-טראח אמיתי. הטלוויזיה תתרום למעלה ממיליארד אירו למאמץ, נותני החסויות 400 מיליון, אירוח היוקרה ("הוספיטליטי") ואלמנטים נוספים יוסיפו למעלה מחצי מיליארד. הרזרבות של אופ"א בבנק, 601 מיליון אירו נכון לדוחות לסוף יוני 2013 - צפויות לגדול.

וכמובן, הנבחרות שיעפילו לטורניר יקבלו מענק גדול הרבה יותר (16 ההתאחדויות ששלחו נבחרות לטורניר ב-2012 התחלקו ב-196 מיליון אירו, כשכל אחת נהנתה ממינימום 8 מיליון - סכום שלצורך המחשה יכול לסגור בין-לילה את הגירעון המוערך של ההתאחדות הישראלית. ועוד להשאיר אותה עם עודף).

וכך, משפחת הכדורגל כולה, או לפחות רובה - תהיה מאושרת. הפתקים שתכניס לקלפי - בהתאם.