שהמותג "ג'יפ" נמכר לקבוצת פיאט במסגרת העסקה למכירת קרייזלר לפני חמש שנים, עצרה קהיליית הבוץ והסלעים את נשימתה. האם יצרן השטח האייקוני ישרוד את המעבר או, שמא, יהפוך למותג-מחמד, שהלוגו שלו מעטר את זנבם של כלים אירופאים רכים ואופנתיים?
אין זה עניין של מה בכך. ג'יפ הוא כיום המוהיקני האחרון בעידן, שבו רכבי כביש-שטח אמיתיים במחיר סביר נדירים יותר מנעליים צבאיות בחנות של "פראדה". אף אחד גם לא שכח את גורלו העגום של מותג שטח אייקוני אחר, "האמר", שחוסל באיבו על ידי רואי החשבון של ג'נרל מוטורס ושאריותיו נמכרו לסינים.
העיצוב החיצוני של הצ'ירוקי החדש עלול לטפח את החששות המוקדמים. הצ'ירוקי החדש נראה "בינלאומי" למהדרין והיה יכול לשאת בקלות לוגו של הונדה, טויוטה או ניסן. הגריל הטיפוסי שומר על המראה המוכר המותג של אבל בזה מסתיים הקשר החזותי לכלים הקשוחים והמחוספסים, שנשאו את השם צ'ירוקי בעבר. את הדפנות הזקופות מחליפים חמוקיים עגלגלים, את הפרופיל המאסיבי מחליפה צדודית נוסח סירת מרוץ חלקלקה ובמקום הפנסים העגולים המסורתיים מעטרים כעת את החזית פסי תאורה צרים, שנראים כאילו הגיעו זה עתה מתערוכת התאורה הביתית במילאנו.
התוצאה הסופית היא כלי אופנתי, שמביט אל העולם מבעד ל"עיניים" צרות ומלוכסנות ומחייך אל סביבתו עם "פה" מלא בשיניים גדולות, כאילו היה איזו דמות קומית מתרבות המזרח הרחוק. חלק מהקהל נמשך אל העיצוב הזה כמו פרפר לאש, אחרים בורחים ממנו ,אבל מה שבטוח, שהוא מקבל מנות נכבדות של תשומת לב.
גם עיצוב הפנים מתכתב יותר עם הקהל העירוני המתוחכם של ימינו מאשר עם הלקוחות המסורתיים של ג'יפ, שמעדיפים להדליק את הסיגריה המגולגלת שלהם באמצעות חיכוך של גפרור בסלע. המעצבים לא דילגו על אף סממן של "קרוס אובר" מודרני/יוקרתי: עמדת פיקוד "היי-טקית" עם צגים צבעונים כולל מסך מגע בגודל טאבלט ובתוכו יישומי "ענן" עדכניים, הגה עמוס במתגים, מושבי עור מחוממים, דלת אחרית חשמלית מפוצלת, שני גגות שמש פנורמיים - וזה רק על קצת המזלג.
מרחב הפנים סביר לכלי בקטגוריה הזו. תא המטען מציע נפח מתקבל על הדעת, בידוד הרעשים טוב, איכות הייצור והחומרים סבירה. הכניסה לתא אמנם דורשת דילוג קל מעל המפתן הגבוה, אבל זה בהחלט כלי שיכול להסיע כל בוקר את הילדים לבית הספר ואת הסבתא למועדון.
לצ'ירוקי יש בארצות הברית מגוון מנועים, כולל 2 ליטר טורבו דיזל מתוצרת פיאט, אבל לארץ הוא מגיע כרגע רק עם מנוע V6 בנזין בנפח של 3.2 ליטר, שמייצר 272 כוחות סוס מכובדים ומומנט של 31 קג"מ. זהו מנוע חדש ומתוחכם אבל הגימיק האמיתי של יחידת ההנעה הוא תיבה אוטומטית מדור אחרון, שמתהדרת בלא פחות מ-9 מהירויות, כמו בריינג'רובר "איווק".
השילוב בין V6 אמריקני חלק ושרירי לתיבה החדשה מרשים מאד: העברות ההילוכים מתבצעות בצורה כמעט מורגשת ולנהג אין כמעט דרך לדעת באיזה הילוך הוא נמצא. מי שירצה יכול לשייט על הכביש המהיר עם פחות מ-2500 סל"ד ב-150 קמ"ש ללא סימן מאמץ. כושר העקיפה רציני מאד והדחף המאסיבי זמין בכל שיפוע. הכיול הנינוח של יחסי ההעברה בתיבה מאפשר לג'יפ להתהדר בצריכה ממוצעת של 10 קילומטרים לליטר, אבל לא היינו ממליצים לפתח ציפיות. בנהיגה רצינית הצריכה הריאלית נעה סביב 6-8 קילומטרים לליטר.
על הכביש הסלול הצי'רוקי מציע עידון סביר, אבל לא הרבה יותר מזה. המתלים הרכים סופגים היטב שיבושים קלים על אספלט סביר אך מטלטלים כהוגן את המרכב על מהמורות גדולות ופסי הרעדה. נטיית הגוף בפניות סבירה אך לא הדוקה וזורמת כמו אצל ב.מ.וו ושות', למשל, וההגה אמנם טוב יותר מההגאים המנותקים, שאפיינו את רכבי ג'יפ בעבר, אבל עדיין קשה לקרוא לו חד ומדויק. ייתכן, שבגרסאות המתונות והקלות יותר של הכלי העסק יותר ידידותי לאספלט אך גרסת ה-TRAILHAWK הקרבית שבה נסענו כאילו אותתה לנהג שהוא מבזבז את זמנו על כבישים סלולים.
אכן, בכל הנוגע לשטח מציע הג'יפ מפרט רציני של ציוד משדרג-עבירות, שספק אם רוב הנהגים המקומיים ידעו (או ירצו) לנצל. הרשימה ארוכה וכוללת בין השאר מערכת הנעה כפולה אקטיבית עם נעילת דיפרנציאל אחורי, בחירה בין שלל מצבי תכנות של המנוע ושל התמסורת בהתאם לתוואי השטח, הילוכי זחילה, פלטות חיכוך, גיאומטריית מתלים קיצונית ומה לא.
לשבחם של אנשי ג'יפ ייאמר שהם שילבו ב-TRAILHAWK משהו לכל אחד: החובבנים יכולים להרשים את "החבר'ה" ללא מאמץ באמצעות מצב אוטומטי, שמאפשר לכלי לזחול בתוואי שטח אימתניים ללא התערבות מצד הנהג פרט לכיוון ההגה. המקצוענים יכולים לבחור בשליטה ידנית מלאה ומדויקת, ממש כמו בג'יפ רנגלר המקצועי.
יכולנו להכביר כאן מילים על זוויות גישה ונטישה, הצלבת צירים ושאר יכולות אבל מכיוון, שברזומה שלנו לא מופיע "בוגר סיירת", ואנחנו חיים בעידן המולטימדיה, נמליץ לקוראים לצפות ביוטיוב בקליפים שמדגימים את מלוא יכולותיו של הכלי, ובמיוחד בקליפ שצולם במואב, יוטה, על המסלול המכונה (בצדק) "נקמת השטן".
מחירו של הצ'ירוקי החדש מתחיל ב-270 אלף שקל ודגם TRAILHAWK מעמיד את המחיר על כ-310 אלף שקל. במחיר הזה אפשר לרכוש בארץ לא מעט רכבי פנאי יוקרתיים מאירופה ויפן, אך ספק אם מי מהם אוצר בתוכו את הפוטנציאל הרב-תכליתי של הכלי הזה.
אז בשורה התחתונה, אפשר להרגיע החששות: האיטלקים, שמעריצים מערבוני ספגטי אמריקנים, מעשנים מרלבורו וסוגדים לכוכבי אקשן הוליוודיים קשוחים, נמנעו מלהתעסק בסמל החופש והמרחבים האמריקני. הם לקחו את המותג למאה ה-21 אבל לא הרגו את המיתוס. congratulazioni!
ג'פ צ'ירוקי
חלק מהמתחרות
טויוטה לנדקרוזר
ב-320 אלף שקל מציעה טויוטה את דגם הבסיס של הלנדקרוזר, עם מנוע טורבו דיזל בהספק 190 כ"ס. הוא לא חזק וזריז כמו הצ'ירוקי בנזין, אבל מציע תא נוסעים איכותי מאוד, נסיעה נוחה על הכביש ויכולות שטח רציניות תודות למערכת הנעה כפולה מקצועית ומבנה קשוח וקשיח
סובארו פורסטר XT
265 אלף שקל הוא מחיר גרסת העל החזקה של סובארו פורסטר. המנוע כאן הוא טורבו-בנזין בנפח 2 ליטר שמייצר 240 כ"ס ו-35 קג"מ ותא הנוסעים בגרסה הבכירה מפואר ומאובזר היטב. יכולות השטח אינן מקצועיות כמו בג'יפ אולם הן טובות בהרבה משל רוב המתחרים בפלח הרך
דיסקברי ספורט 2015
בשנה הבאה ינחת הדיסקברי ספורט החדש של לנדרובר, שיחליף את הפרילנדר הקשיש. הרכב יהיה מסוגנן, מפואר ומעוצב הרבה יותר, אבל אמור לשמור על יכולות שטח מכובדות בזכות גיאומטריית המתלים ומערכות העזר. גם לו תהיה תיבה אוטומטית עם 9 מהיריות ומנועי טורבו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.