בשבילם תמיד יש כסף

בעוד כחודש וחצי, ב-1 בינואר 2015, שכר הבכירים בשירות הציבורי יעודכן אוטומטית ויעלה. נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין יקבל תוספת של 1,400 שקל לשכרו החודשי, שיעלה ל-56,550 שקל. אשר גרוניס נשיא בית-המשפט העליון יקבל עוד 1,300 שקל, ויעלה לשכר של 55,220 שקל. חברי-הכנסת יקבלו תוספת של 980 שקל לחודש, ושכרם החודשי יעלה ל-40,350 שקל.

שכרם של חלק מבכירי המדינה צמוד לשכר הממוצע במשק, ושל אחרים למדד המחירים לצרכן. לפי נתוני הלשכה-המרכזית-לסטטיסטיקה (הלמ"ס), השכר הממוצע במשק עלה השנה ב-2.5%. על-פי התחזיות, בעקבות שלושת המדדים הקרובים לסוף 2014, האינפלציה עשויה להגיע לכחצי אחוז.

כך ריבלין, גרוניס וחברי-הכנסת יקבלו תוספת של 2.5% לשכרם, בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו ומבקר המדינה יוסף שפירא, יהיו זכאים לתוספת של כמחצית האחוז, כ-240 שקל. נזכיר, כי ב-17 השנים החולפות עלה שכר הח"כים ב-85% בהדרגה. תוספת שכר נאה ביותר, בהתחשב בתנאים הנלווים, בעוזרים, ברכב, בלשכות, ובקשר עם הציבור שלהם זכאים הח"כים.

בשנת 2013, כששכר עובדי המגזר הציבורי הופחת באחוז, שכרם של ראשי המדינה עודכן ועלה כרגיל. המהלך עורר ביקורת ציבורית קשה, ובעקבותיה הוקמה ועדה ציבורית בראשות פרופ' חיים לוי לדון בשכר הח"כים. "ועדת לוי" המליצה לבטל את העלאת השכר האוטומטית ומנגנון ההצמדה, עד לקיום דיון מעמיק בנושא. אבל ההמלצה לא אושרה בכנסת וכך שכרם ממשיך לעלות. בינתיים מתנהלות שיחות בין ח"כ שמעון סולומון (יש עתיד) לח"כ יריב לוין (ליכוד(בנושא מועד הדיון על העלאת השכר.

על רקע מצב המשק ודיוני התקציב, ראוי היה כי ראשי חלק מהמפלגות - בהם נתניהו, נפתלי בנט, אביגדור איווט ליברמן, יאיר לפיד, יצחק בוז'י הרצוג, ציפי לבני ונוספים - ייתנו הוראה לח"כים בסיעותיהם לדחות את התוספת של קרוב ל-1,000 שקל לשכרם. ההוראה היא צו השעה מבחינה כלכלית, בשל המצב הכלכלי, ובהתחשב בעובדה ששכר חברי-הכנסת, לפני התוספת, נאה ביותר, כ-40 אלף שקל.

אמנם אי אפשר לתת הוראות דומות לריבלין או לגרוניס, אבל ייתכן כי אם עשרות ח"כים יוותרו מרצונם (או בהוראת "הבוסים") על תוספת השכר, הדבר יגרום גם למקבלי שכר על חשבוננו נוספים לוותר.

יהיה בכך מסר לישראלים העצבנים על יוקר המחיה ושרוו כבר מאינסוף כותרות על פיקוח במזון, בזבוז כסף ציבורי לחינם, שכר מיותר למנהיגים שלא מצליחים להתמודד עם בעיות דיור וחברה בוערות, וכן גם בעיות מיתון ואבטלה גוברות במשק. מסר קטן, ייתכן שלא משמעותי ביותר, אבל עדיין דחייה של תוספת שכר, שבעיני הציבור הייתה ותהיה מנופחת וללא הצדקה.

חלק ניכר מהציבור בארץ מזלזל ואפילו מיואש מאיכות, מכנות ומרצינות השלטון והמנהיגות המקומית. ויתור על 980 שקל לחודש אינו קורבן גדול. אם הח"כים עצמם לא מסוגלים לקבל החלטה להפגין צניעות בכל הקשור לשכרם, הגיע הזמן שמנהיגיהם ירימו את הדגל, ויחליטו עבורם. מעניין יהיה לראות מי יהיה ראש הסיעה או הבכיר שידבר בהחלטיות על נושא. מי יאזור אומץ, ויגיד לחבריו - אפשר לחיות בלי תוספת השכר האוטומטית, בזמן שרוב העם עסוק ביוקר המחיה, וגם לא קיבל כבר שנים תוספות שכר.

האם ימצאו לנו מנהיגים כאלה בעת הזו?.

הכותבת היא מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)