"המרחק בין קרית אונו לתל אביב היום הוא 8.5 קילומטרים, שלוקחים שעה וחצי נסיעה בבוקר", כך אמר היום (ב') ראש עיריית קרית אונו, ישראל גל, בכנס השנתי של לשכת שמאי המקרקעין שמתקיים במלון דן באילת. "מדינת ישראל קבעה תג מחיר של 15 מיליארד שקל שייכנסו לקופתה בגין פינוי מחנה תל השומר, וכדי לעמוד ביעד הזה יצופפו את האזור שלנו ללא היכר. לא באמת מתכננים את השטח של תל השומר, קבעו לשווק שם קרקע ל-17 אלף דירות, אבל לא לקחו בחשבון את הפיתרון של מערכת הסעת המונים, וזה צריך להיות תנאי ראשון לפינוי מחנות צה"ל".
גל אמר את הדברים בהמשך לדבריו של רכז מקרקעין ותכנון באגף התקציבים במשרד האוצר צחי דוד, שציין כי הפוטנציאל הגלום בפינוי מחנות צה"ל נע סביב 4,000 יחידות דיור לשנה שיושווקו לאחר פינוי המחנות, במשך שמונה שנים. וגם לאחר דבריו של מנהל החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל עדיאל שומרון שאמר כי אין באמתחת רשות מקרקעי ישראל יחידת דיור אחת שניתן לשווק ולא משווקת, וזאת בניגוד להאשמות כי הרשות מספסרת בקרקע, כפי שנשמה אמש מפיו של השר התחבורה ישראל כץ.
גל התייחס להחלטת המדינה לייעד את מרבית השטח של מחנה תל השומר למגורים, טרם החלטת הוועדה לחקירת גבולות שתכריע לאילו רשויות יוקצה איזה נתח מהקרקע. "לא חייבים ליסוע לתל אביב" אמר גל. "חלק מאיכות החיים של התושבים זה לעבוד ליד איפה שאנחנו גרים, ולא ליסוע לתל אביב. תכנון מחנה תל השומר צריך להיות אחר. אבל המדינה מנסה לעשות מחטף ולייצר תכנון שהוא מנותק מהסביבה. בקרית אונו קיימות 12 אלף יחידות דיור, וקיים גם פוטנציאל של מימוש פרויקטי פינוי בינוי ותמ"א 38 שיוסיפו 4500 יחידות דיור לעיר. רק התוספת הזאת מחייבת 3 בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר תיכוניים. אבל בעצם, המדינה אומרת לנו שאנחנו לא יכולים לבנות את תוספת היחידות האלה, כי בתל השומר מתוכננות 17 אלף יחדיות דיור, עם מינימום מבני ציבור שבקושי רב ישרתו את 17 אלף היחידות שיוקמו. בעצם, לא תהייה התחדשות עירונית בקרית אונו ללא תכנון מחנה תל השומר".
גל הוסיף כי במידה וחלק מהשטח יוקצה לאור יהודה, יהיה נכון לתכנן במקום דירות, אך בקרית אונו אין אזורי תעסוקה. "לכן כשמתכננים צריך לשבת עם הרשויות המקומיות" אמר. "המדינה חושבת רק על תג המחיר שהיא רוצה לקבל, ועל שיווק הקרקע כדי להשיג אותו, אך ללא התחשבות באנשים שחיים פה".
"אם לא ישימו פול גז על נושא הרכבת הקלה נהייה בבעיה רצינית"
יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב גילה אורון תמכה בדבריו של גל, במחאה על האופן שבו פועלת רשות מקרקעי ישראל לתכנון הקרקע, וציינה כי בעת תכנון שטח כמו מחנה צה"ל, צריך לתת מענה גם לסביבה הקיימת. "התוכניות חייבות להיות בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות". אמרה אורון. "אם לא ישימו פול גז על נושא הרכבת הקלה ומערכת הסעת המונים נהייה בבעיה רצינית כי אולי יוקמו הרבה דירות חדשות, אך לא יהיה לאן להגיע מאותן דירות. אנחנו מכניסים 1200 יחידות דיור חדשות במקום השלישות ברמת גן לאזור הצפוף של צומת בן גוריון ז'בוטינסקי, ולאחר התכנון התברר לנו שצה"ל לא עומד בלוחות הזמנים, ולא יכול לפנות את כל המחנה בזמן. לכן אנחנו נמצאים היום בדילמה כי השטח שצריך לשמש למבני ציבור, לא יתפנה אז איך נאשר 1200 יחידות דיור או אפילו מחצית מהן, כשאין לנו מענה ציבורי לתת להן? ואין בסביבה מענה ציבורי ליחידות האלה".
בהתייחס לתוכנית שמקודמת על שטח תל השומר אמרה אורון כי הוועדה לחקירת גבולות אמורה לסיים את עבודתה בקרוב ולהגיש את המלצותיה לשר. "אנחנו לא יודעים בדיוק איזה נתח מהקרקע תקבל איזו רשות וצריך לעשות מאמץ שנדע את זה, כדי להתאים את התכנון לרשות שאליה יסופח שטח מסוים. כי דין הצרכים של עיריית קרית אונו, אינו דין הצרכים של עיריית אור יהודה. ולכן זו טעות היום לתכנן שם 17 אלף יחידות דיור או כל מספר אחר, כאשר אנחנו יודעים שקרית אונו משוועת לתעסוקה, ואני מודיעה באופן חד וחלק שהיא לא תהייה מסוגלת לתת שירותים לאותן יחידות ברמה הנדרשת. וזה יבוא עוד שנה שנתיים בדלת האחורית שקרית אונו תהפוך לגירעונית, כי לא יהיה לה מאיפה לממן את השירותים. חייבים לשים לב לסביבה של העיר, ולתת לה את השימושים שראויים לה. התכנון הוא כלי בידי הרשות המקומית לשמור על חוסנה הכלכלי ואם היא לא תשמור על חוסנה הכלכלי בתמהיל נכון, היא לא תוכל לתת את השירותים לתושבים שלה".
גם עו"ד רועי בר, מומחה לדיני תכנון ובנייה, ציין כי יש הכרח לכלול דווקא במתחם מחנות צה"ל שטחי תעסוקה מתוך דאגה לתושבים הקיימים בסביבה. "בפועל, מחנות צה"ל גם היום משמשים כאזורי תעסוקה" אמר בר. "אלה לא בסיסים של כוחות לוחמים של הצבא, ולמקומות האלה באים עשרות אלפי עובדים מראשון לציון, פתח תקווה וערים אחרות. וכשמפנים את המחנות צריך גם למצוא פיתרון תעסוקתי לתושבים. אי אפשר לפתור בעיה של דיור וליצור בעיה חדשה של מחסור בתעסוקה. אני לא מאמין שתושב קרית אונו, שעבד שנים במתן שירותים למחנה תל השומר, ירחיק עד עיר הבה"דים רק כדי להמשיך לעבוד. בעצם יד אחת של המדינה לא יודעת מה עושה היד השנייה. גם במחנה צריפין הפרוגרמה הראשונית היתה ל-17 אלף יחידות דיור, והיום היא שונתה ל-8000. מה הרציונל להתחיל תכנון לפנ התשתיות? בנתניה לקח 10 שנים להקצות 50 מיליון שקל לתשתיות של תוכנית שאושרה מזמן, וגם בבאר יעקב קרה מצב שיש שכונה מאוכלסת ואין בה בכלל בית ספר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
