הודו ביטלה החרם על תעש; ייתכנו מגעים לעסקות חדשות

ללא תופים וחצוצרות, הסירה הודו את החרם שהטילה על תע"ש ב-2009. הסרת החרם תסלול את הדרך למגעים בין תע"ש למשרד ההגנה ההודי על פרוייקטים משותפים פוטנציאליים, לרבות פיתוח טנק מערכה לצבא הודו. כך מוסר השבועון האמריקאי לענייני צבא וביטחון "דיפנס ניוז", בידיעה מניו-דלהי.

המידע מיוחס למקור במשרד ההגנה ההודי. המשרד לא פרסם הודעה רשמית על הסרת החרם, אך מסר על ההחלטה להנהלת תעש בספטמבר. פקידים במשרד ההגנה ההודי ודיפלומטים בשגרירות ישראל בניו-דלהי לא אישרו את הידיעה. גורמים בהנהלת תע"ש בישראל נמנעו מתגובה, לדברי השבועון.

הממשלה הקודמת בהודו, בשליטת מפלגת ברית הקדמה המאוחדת (UPA), הטילה את החרם ביוני 2009 בעקבות האשמות שתעש שילמה שוחד לפקידים בחברה הממשלתית Ordnance Factory board (OFB) כדי לזכות במכרז לייצור פגזים לתותחי 155 מ"מ בשת"פ עם מפעל של החברה בחבל נלאנדה. חמש חברות זרות נוספות, בכללן חברות מרוסיה וסינגפור, הואשמו בשחיתות באותה שנה במאמץ לזכות במכרזים צבאיים ועל כולן הוטל חרם. העיתון "טיימס אוף אינדיה" מסר במארס 2012, שתע"ש תהיה מנועה מלפעול בהודו עד 2022. מכל מקום, הבולשת ההודית מעולם לא הוכיחה שתע"ש שילמה שוחד, לדברי המקור ההודי שהודיע על הסרת החרם.

"גלובס" כתב ב-2012, כי ההסתבכות של תע"ש בפרשת השוחד הדירה את החברה מעסקאות ביטחוניות בהודו, בעוד שחברות ביטחוניות ישראליות אחרות פרחו במדינה, שבה הביקוש לנשק ולמערכותיו נמצא במגמה של עליה קבועה. העיתון הגדיר את שלוש השנים שבין 2009 ל-2012 כ"שנים אבודות" מבחינת תע"ש. ממילא גם השנתיים הבאות, עד 2014, היו שנים אבודות.

עתה, עם הסרת החרם, מתכנן משרד ההגנה ההודי לבחון אפשרויות לפרוייקטים ביטחוניים חדשים עם תע"ש, אומר "דיפנס ניוז". אחד מהפרוייקטים האפשריים הוא שותפות בפיתוח טנק מערכה לצבא הודו והקמת מפעל לייצור משותף של סוגי תחמושת שונים, ובמיוחד פגזים לתותחי 155 מ"מ. תע"ש היתה מתמודדת מובילה בתחרות על פיתוח הטנק, עד שהוטל עליה החרם. נוסף לכך, בגלל החרם, ביטל משרד ההגנה ההודי את זכיית תעש במכרז לייצור מערכת להטענת תחמושת לתותחי 155 מ"מ, שהיו אמורים להיות מיוצרים במתקן של OFB.

מה גרם להסרת החרם על תע"ש? לדברי "דיפנס ניוז", הדרת החברה מהזירה הביטחונית ההודית גרמה להיווצרות מחסור בתחמושת לתותחי 155 מ"מ. רמטכ"ל צבא הודו לשעבר, הגנרל בדימוס ו.ק. סינג, דיווח בזמנו לרמטכ"ל דאז, א.ק. אנטוני, על "מחסור קריטי" בסוגים שונים של תחמושת. חברת OFB לא היתה מסוגלת למלא את כל דרישות הצבא לתחמושת, והודו נעשתה תלויה ברוסיה למילוי צרכי התחמושת שלה.

תעש הכחישה מאז ומתמיד שהיתה מעורבת בפרשיית השוחד. בעקבות ההחלטה ב-2012 להדיר אותה מהודו עד 2022 הודיעה הנהלת החברה, כי היא "פעלה כחוק ותמשיך לפעול מול הרשויות בהודו כדי להסדיר את הסוגיה". תעש הבהירה, שהיא מתכוונת לערער לפני הגורמים המוסמכים בהודו על ההחלטה מפני שזו "מתבססת על עובדות שגויות, ומתעלמת ממסמכים ומנתונים שתעש העבירה למשרד ההגנה בהודו".

גורם שהיה מעורה בתחום אמר לכתב "גלובס", יובל אזולאי, ב-2012: "תעש נפלה קרבן לפרשה רחבה הרבה יותר, שנוגעת למספר חברות ביטחוניות שפעלו בהודו, אך במקרה שלה היתה מוטיבציה של חברה מתחרה לשרבב אותה לסיפור המפוקפק. זה לא דבר שלא קרה בעבר במכרזי ענק במקומות שונים בעולם".