הכירו: האיש שעזב את תעשיית הפיננסים והפך למיליארדר

כשעזב את העיר מידלנד שבטקסס ב-1997, ברייאן שפילד (Bryan Sheffield) לא תכנן לחזור. אמנם אביו וסבו חיו והרוויחו לא רע מקדיחת בארות בטקסס, אולם עברו גם תקופות קשות וברייאן הצעיר החליט לנסות את מזלו בתעשיית הפיננסים.

אתר בלומברג מביא את סיפורו של שפילד, שכיום הוא בעל השליטה בחברת אנרגיה ציבורית בעלת שווי של כ-2.2 מיליארד דולר.

לאחר שעזב את טקסס עבר שפילד לשיקגו שם עבר במשך תקופה מסויימת במסחר בחוזים העתידיים. לאחר מכן הוא עבר לאירופה וסחר באגרות חוב גרמניות ממשרד בגיברלטר.

ואולם, העיסוק הזה לא הכניס לו יותר מדי כסף. "הייתי שותה בירה בזמן שחברים שלי בטקסס שתו בקבוקי יין שעולים מאות דולרים כל אחד. ההכנסה השנתית שלי מעולם לא עברה את סף ה-100 אלף דולר וזה היה מתסכל", הוא אומר. "לא חשבתי שאהיה עובד או מנהל בתעשיית הנפט אבל כנראה שהיה מגנט נסתר שמשך אותי בחזרה לכאן".

היום, בגיל 36, הוא כמובן יכול לשתות יין מאוד יקר. ב-7 השנים האחרונות, מאז חזר לטקסס, הוא בנה חברת נפט (פארסלי אנרג'י - סימול: PE) המפעילה כ-650 בארות ובעתיד מתכננת להגיע לכ-4,000 בארות פעילים. החברה משתמשת בטכנולוגיות hydraulic fracturing וקידוחים מאוזנים (horizontal drilling) ומצליחה להקפיץ את כמות הנפט הנקדחת בקידוחים שהפכו כמעט יבשים לגמרי.

שפילד הפך למיליארדר בחודש מאי האחרון כשהנפיק את פארסלי אולם הצניחה האחרונה במחירי הנפט הורידה את ערך המניות והאופציות שלו לכ-900 מיליון דולר.

נפט התגלה לראשונה במידלנד כבר ב-1943. שכבת הסלע המכילה נפט נמצאת כ-2,100 מטר מתחת לפני השטח, במבנה המכונה Spraberry Trend, שהוא חלק ממבנה גדול הרבה יותר, ה-Permian Basin.

"ב-1997, כסיימתי בית ספר תיכון, הזמנים הוא קשים בתעשיית הנפט. אני זוכר שהיו צמצומים ופיטורים בתעשיה, המצב לא היה פשוט", אומר שפילד. ב-2007 הוא חזר והחלט לעבוד בחברת פיוניר, שהפעילה 109 בארות. "לא ידעתי אז כלום על התעשיה ובמשך שנה רק עבדתי ולמדתי. כל יום דיברתי בטלפון עם סבא שלי".

ב-2009 הוא החליט לגייס כסף ולהקים את החברה שלו. הוא לקח הלוואה של 500 אלף דולר ל-5 שנים. האיש שהלווה לו את הכסף, Curtis Kayem, קיבל נתח של 10% מהחברה.

שפילד היה במקום הנכון ובזמן הנכון. תעשיית הנפט הייתה אז חבולה ומוכה עקב המיתון העולמי והצניחה במחירים כך שאפשר היה לרכוש נכסים במחירים מאוד זולים. וגם הטכנולוגיות הכל כך נפוצות היום כמעט ולא היו בשימוש אז כך שלא היה ברור איזה בארות עשויים להניב תשואה גבוהה מהזהב השחור. "אנשים ימשיכו לקדוח באזורים האלה ב-100 השנים הבאות, ה-Permian יהיה השדה הגדול ביותר בארצות הברית".