"תמיד כשחברות שלי אמרו לי 'לא בא לי ללכת מחר לעבודה', לא הבנתי על מה הן מדברות. מעולם לא קמתי בבוקר בתחושה שאני לא רוצה ללכת לעבוד, אבל בתקופה האחרונה זה קורה לי" - כך מודה שוש פורמן, העורכת המיתולוגית של התוכנית "הכול דיבורים" ברשת ב'. אמש (ג') בכנס העיתונות באילת, קיבלה פורמן פרס על מפעל חיים, ולראשונה בקריירה שלה עמדה על במה ודיברה בעצמה אל המיקרופון.
לדברי פורמן, "מה שהחזיק אותי לאורך השנים זה הצוות שלנו והאנשים הנהדרים שמסביבי כמו הכתבים, האנשים והחברים שלי שהם יותר צעירים, וזה מה שמחזיק אותי צעירה".
היא ילידת 1948, ולמרות שהיא צפויה לצאת בשנה הבאה לגמלאות, היא לא פוסלת להמשיך לעבוד גם בתאגיד השידור הציבורי החדש שאמור לקום בשנה הבאה. "אם יציעו לי יום-יומיים בשבוע להמשיך בתאגיד השידור החדש, אני אשמח. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה".
"גזית לימד אותי עיתונות"
פורמן הגיעה ב-1978 לרשות השידור, מיד לאחר שסיימה את לימודי הארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, כממלאת-מקום בתחום הדרמה בקול ישראל. במסגרת אחריותה הדפיסה תסכיתים, ואחרי שבוע של הכשרה, כשהבינו שהדפסה זה לא בשבילה, היא עברה להפיק מגזין תרבות לילי בשם "צלצול שלישי" ובהמשך תוכנית תרבות יומית. ואז פגשה בתוכנית יומית את גבי גזית.
"גזית לימד אותי מה זה עיתונות. הוא לימד אותי לעשות תחקיר, ולמעשה כל מה שאני יודעת על שידור אקטואליה, ממש מהיסוד - הוא לא היה מוכן לקבל אף טעות בשם או בעובדה בשידור. הוא פעם סילק מפיקה - באמצע תוכנית - כי היא נתנה לו תואר לא נכון של מרואיין. אצלו למדתי לעבוד, הוא לא היה מוכן לקבל אף טעות. גזית הוא שחקן-על - סוליסט ומהפנט", היא מספרת.
פורמן היא שם דבר בעולם העריכה העיתונאית הרדיופונית. היא חדה וקשוחה, ואין אצלה במערכת שום פשרה. היא לא חוששת מעימותים, כשהיא מרגישה עוול וכשהסיפור לא מובן למאזינים כפי ראוי שיהיה. כל הזמן הזה היא מקפידה להיות מאחורי הקלעים ומסתפקת בקרדיט שנותנים לה מגישי התוכנית.
"מאוד הופתעתי כשאמרו לי שקיבלתי את הפרס", היא אומרת בשיחה נדירה מאוד עם "גלובס". "אנחנו אנשי המערכת, אנחנו המסד והטפחות, בלעדינו הבניין יתמוטט. אני אוהבת את העבודה, ומאוד טוב לי מאחורי הקלעים (פורמן אף סירבה להצטלם לכתבה, ל"א). תמיד עבדתי עם אנשים עם אגו עצום, אבל כשאדם הוא מוכשר אני מוכנה לטפח את האגו הזה בשמחה - לא אכפת לי שגבי גזית יהיה מלך, ששלי יחימוביץ' תהיה ענקית, שירון דקל יזרח. לי מספיק שהעיתונאים שעובדים איתי מעריכים את עבודתי - ויותר אני צריכה כלום".
לא סתם מונה פורמן את השלישייה הזו של מגישי התוכנית לדורותיה, אותה היא מכנה שלישיית ה"להטוטנים". "כששלושתם עזבו בכיתי, היה לי משבר. אחרי ששלי הלכה, אמרתי לעצמי 'עם מי אני אעבוד?' אבל עבדתי בצוותים מיוחדים - תמיד החזקנו אחד את השני בצוות".
- את מרגישה שהיום זה אחרת?
"אין מה להשוות בכלל. זה מצער אותי מאוד. היינו ספינת הדגל של הרדיו, היום אי-אפשר להגיד את זה יותר".
ברקאי התחיל את התוכנית
"רזי ברקאי התחיל את 'הכול דיבורים' בשנות ה-90 המוקדמות. הוא הביא את השם, ועד אז לא הייתי שייכת למחלקת חדשות. הוא לקח את יהודית ציביון ובהמשך אותי ואת עידית בן-יאיר. ואז הוא עזב, ושלי יחימוביץ' תפסה את מקומו. שלום קיטל לקח פישרית קטנה ואמר לה 'את תהיי כוכבת'. לקח אותה, והיא הייתה מפוחדת - שתינו היינו מבוגרות ממנה. אני עוד שומרת את הראיון הראשון שלה עם לאה רבין, מי שלא מכיר אותה לא יודע - אבל אני עוד שומעת את החשש בקול שלה".
פורמן לא רוצה לדבר אישית על אף אחד, אבל ניכר בה הצער על מה שקרה לתוכנית שהיא בבת-עינה. דובר לא אחת על חילוקי הדעות בתוך התוכנית, בלשון המעטה, בעיקר מול ההנהלה הקודמת של רשות השידור.
"אין לא כתבים, לא מפיקים, לא עורכים, אין דור חדש. כל פעם שיוצא שידור, כשאני עושה את את יומן הבוקר, אנחנו שואלים איך יצאה תוכנית. אין כוח-אדם, ובשנים האחרונות לא הקימו דור חדש, לא היו קורסים של כתבים. אני מקווה ששמעון אלקבץ (מנהל קול ישראל, ל"א) יעשה משהו. אני לא בטוחה שהוא יכול לעשות קורס, אבל קשה היום להוציא שידור כמו שצריך".
- מה האירוע העיתונאי שאת הכי זוכרת?
"הסיפור של יאיר לפיד שהולך לפוליטיקה. הגעתי לזה, קראתי ליואב קרקובסקי, ואמרתי לו שהוא התחיל לכנס אנשים, לך תשמע מה הוא עושה. הוא הכחיש במשך המון זמן, אבל בסוף זה יצא".
- את מתגעגעת לשלי יחימוביץ' העיתונאית?
"אני מאוד שמחה שהיא בפוליטיקה, היא עושה שם עבודה נהדרת. אמרתי לה שבגלגול הבא אני רוצה להיות שלי יחימוביץ'. אני לא מסכימה איתה לגמרי, אבל היא ישרה, אמיצה ומאוד חכמה. היא רואה את טובת הכלל, והייתי רוצה שכל חברי הכנסת יהיו כאלה".
- תמיד הייתם תוכנית דגל שכל הפוליטיקאים האזינו לה. האם הרגשת שהיו ניסיונות להשפיע עליכם מתוך המערכת הפוליטית?
"בשנים האחרונות הרגשתי. מנהל יכול לפנות לעורך ולהגיד 'תשמעי, אולי...', להציע, ואם זה מקצועי וראוי אז למה לא. אצל ההנהלה הקודמת הכול הלך דרך הוראות ליוסי הדר (ממגישי "הכול דיבורים", ל"א). היו ימים שהגענו לויכוחים קשים מאוד, והוא אפילו נטש שידור. זה לא רק בגלל פוליטיקאים, הם כפו להכניס גם חברים שלהם. אם הם היו רלוונטיים, לא הייתה לי שום בעיה. הפוליטיקאים למדו לפנות ליוסי הדר מאחורי גבינו, מבלי שהיינו יודעות".
- את אופטימית לגבי רשות השידור?
"תלוי איך אני קמה בבוקר. אני לא אופטימית, אבל כשיש לי שיחה קצרה עם אלקבץ, אני אומרת אולי בכל זאת אפשר להצליח".
הדר: "שקרים מגוחכים. מעולם לא נטשתי שידור"
יוסי הדר מסר בתגובה: "אין לי אלא להצטער על השקרים המגוחכים מצד אלה העוסקים בעצמם כל העת בהטיה פוליטית של התוכנית ומעדיפים מרואיינים ופוליטיקאים המקורבים להם. מעולם לא נטשתי שידור, ולאורך כל שנותיי כעיתונאי ותיק ומוערך אני מקפיד על שיח הוגן ומאוזן לעילא ולעילא. צר לי שמאז נבחרתי להגיש את התוכנית יש מי שמנסה לחבל בעבודתי העיתונאית ולפגוע בשידור הציבורי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.