ארה"ב: רשויות המס נגד בתי השקעות וקרנות פרטיות בישראל

ייתכן שבנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות לא יהיו המוסדות הפיננסיים הישראליים היחידים שמשמשים מטרה לחקירה של הרשויות בארה"ב. כבר בחודשים הקרובים עלולות הרשויות האמריקאיות לפתוח בחקירות נגד מוסדות פיננסיים ישראליים שאינם בנקים מסורתיים, למשל בתי השקעות פרטיים וקרנות נאמנות פרטיות / משפחתיות (מנהלי השקעות של משפחות עשירות), בחשד שהם סייעו לכמה מלקוחותיהם, אזרחים אמריקאיים או בעלי גרין קארד, לחמוק מדיווח על נכסים פיננסיים ותשלומים לרשויות המס בארה"ב. צעדים כאלה ננקטים נגד מוסדות פיננסיים שאינם בנקים מסורתיים גם במדינות אחרות בעולם כולו. כך אמר, בראיון ל"גלובס", עו"ד ציון לוי, ממשרד דירסון, לוי ופאנץ, בוושינגטון, שמתמחה בדיני מיסים בארה"ב ובישראל ובייצוג לקוחות מול שלטונות המס בארה"ב.

עו"ד לוי לא נקב בשמות המוסדות הפיננסיים שעלולים לשמש מטרה לחקירה, אך גורמים מקצועיים אחרים ציינו שמדובר בשמות שחלקם מוכרים היטב לציבור בישראל. מדובר במוסדות שייעצו ללקוחות לפתוח חשבונות במקלטי מס שעד לפני זמן קצר נמנעו מלדווח לארה"ב על בעלי חשבונות עם אזרחות אמריקאית. ישראלים אמריקאים (או בעלי גרין גארד) קיבלו ייעוץ ממוסדות אלה להשקיע בהונג-קונג, במאוריציוס, בסינגפור ובברזיל. אך מספר מקלטי המס שקוראים תיגר על ארה"ב הולך ומצטצמם וארבע המדינות האלה חתמו באחרונה על אמנה לשת"פ עם שלטנות המס האמריקאיים. "המוסד הפיננסי הישראלי שהמליץ ללקוחותיו להשקיע במדינות אלה יכול למצוא את עצמו בפלונטר רציני", אמר אחד הגורמים.

לוי הסביר, כי ההחלטה האם לפתוח בחקירה נגד מוסד, או מוסדות, פיננסיים ישראליים, נוסף לשלושת הבנקים, תתקבל על סמך ממצאי חקירות שמתנהלות עתה נגד אזרחים אמריקאיים שהשקיעו באמצעות מוסדות אלה ושהסתייעו בהם לכאורה כדי להעלים מס מהשלטונות בארה"ב. אם שמו של מוסד פיננסי מסוים עולה פעם אחר פעם בחקירות של חשודים בעבירות מס, יש סבירות רבה שתיפתח נגדו חקירה.

לא מן הנמנע שחלק מהנחקרים יעדיפו למסור מידע מחשיד על הבנקים או המוסדות הפיננסיים אחרים שעימם עבדו ולפרט כיצד הם סייעו להעלים נכסים פיננסיים מהרשויות האמריקאיות. שת"פ זה עשוי לפתוח לנחקרים פתח לחמוק מתביעה פלילית ולקבל כופר נוח יותר משלטונות המס.

ובהתפתחות חדשה יחסית שנועדה להעצים עוד יותר את אכיפת חוקי המס בארה"ב, החליטו הרשויות האמריקאיות להקדיש משאבים גם באיתור פיזי נושאי תפקידים במוסדות פיננסיים - כאמור, לא רק בנקים - שלגביהם עלה חשד שהם מסייעים ללקוחות לחמוק מחובת דיווח לרשויות המס.

"זו התמקדות אישית באנשים מסוימים", אמר לוי. "אין זה בלתי סביר להניח שמנהלי השקעות בעצמם ייעצרו בנמל-התעופה בבואם לארה"ב, ייחקרו, ואם יהיה לכך בסיס גם יוגשו נגדם כתבי אישום". דגש מיוחד מושם על "מחתימים", נציגים של מוסד פיננסי, שמגיעים לארה"ב כדי להחתים לקוחות על הרשאה לפתיחת חשבון או העברת כספים למקלטי מס אלה או אחרים, או לבצע שינויים בחשבונות קיימים.

עברייני מס והמשת"פים שלהם נמנעים מחתימות על מסמכים באי מייל כדי לא להותיר עקבות אלקטרוניים, או ממשלוח מסמכים בדואר, כדי להימנע מיירוט המסמכים בסניפי הדואר האמריקאי (כפי שהרשויות נוהגות לעשות). בדרך כלל, מגיע "מחתים" לארה"ב עם מזוודה מלאה מסמכים כדי להחתים מספר רב של לקוחות ישראליים-אמריקאיים בסיבוב אחד. ברור ש"מחתימים" כאלה, ובמיוחד תיקי המסמכים שלהם, הם נכס מודיעיני שערכו לא יסולא בפז.

איך יודעים השלטונות לארוב ל"מחתימים" או למנהלים בבית-השקעות חשוד? כאשר בעל דרכון אמריקאי מחליט להצטרף לתכנית חנינה שמציע מס ההכנסה בארה"ב (הרחבה על תכניות אלה - בהמשך), הוא נדרש למלא, בין היתר, טופס מס' 14454. בטופס נדרש המשיב לזהות את אלה שסייעו לו בפתיחת חשבון שנוי במחלוקת מעבר לים. למשל, שאלה 5: "זהה את האנשים, הארגונים, ו/או הסניפים שלהם (למשל: בנקים, יועצים פיננסיים עצמאיים, שירותי נאמנות או ספקים של שירותים תאגידיים), שייעצו או סייעו לך לפתוח ולתחזק את החשבון (מעבר לים). צרף מידע איך ליצור מגע עם אנשים או ארגונים אלה". ובשאלה 6: "מסור מידע על פגישות פנים אל פנים, מספרי טלפון, כתובות אי מייל". מכאן קצרה הדרך להצבת 'דגל אדום' ליד שמו של "מחתים", או מנהל השקעות שהרשויות רוצות לדבר אתו, במאגר המידע של שלטונות ההגירה. 'הדגל האדום' יונף כאשר המבוקש יציג דרכונו בנמל-התעופה.

אין כמובן מידע על זהות החשודים בעבירות מס שנחקרים עתה, אך סביר להניח שחלקם, לפחות, הם בעלי אזרחות כפולה. כידוע, אזרחים אמריקאים, גם אם הם מחזיקים בדרכון נוסף, וכן בעלי גרין קארד, כפופים למערכת מיסוי אוניברסלית. לא חשוב אם אזרח אמריקאי חי בשיקאגו, באקפולקו או ברעננה; הוא חייב לדווח מדי שנה על נכסיו הפיננסיים והכנסותיו בהיקף גלובלי לשירות מס ההכנסה הפדרלי ולשלם מיסים (או לקבל החזר) בהתאם. דין ירושלים כדין בוסטון.

החקירות האלה הן חלק מקמפיין נמרץ של ממשל אובמה לסגור פרצות במערכת אכיפת תשלומי מיסים, עם דגש על מאמצים ללכוד מעלימי הכנסות בחשבונות בנקים מעבר לים, בעיקר, אך לא רק, בשווייץ. עד עתה, הצלחת הקמפיין הזה היא מוגבלת. כך, למשל, קבע דו"ח של ועדת המשנה הקבועה של הסנאט לחקירות, שפורסם בפברואר השנה, כי 22 אלף אזרחים אמריקאיים החזיקו חשבונות בבנק קרדיט סוויס, בשווי מצרפי של 10 עד 12 מיליארד דולר, אך השלטונות האמריקאיים קיבלו 238 שמות בלבד. בתגובה על הדו"ח הודיע משרד המשפטים בושינגטון, כי הוא חוקר כ-14 מוסדות פיננסיים שוויציים. "אנו לא נהסס להגיש נגדם כתבי אישום אם וכאשר הנסיבות יצדיקו זאת", נאמר בהודעת המשרד.

עו"ד לוי אמר, כי לפני אזרחים אמריקאיים, ובכללם בעלי אזרחות כפולה, שהעלימו נכסים פיננסיים והכנסות מהשלטונות בארה"ב, ניצבות עתה שתי דילמות קשות: האחת - האם בכלל להתוודות לפני השלטונות האמריקאים ולהצטרף לאחת משתי תכניות החנינה שמציעות הרשויות, או להוסיף לחיות תחת ענן של פחד מתמיד מהגשת תביעה פלילית ותשלומי כופר מרקיעי שחקים (לפעמים 50% בשנה על כל שנה שבה החשבון לא הוצהר); והדילמה האחרת: אם התקבלה החלטה להתוודות, לאיזה תכנית חנינה להצטרף? לכל אחת מהן סיכונים משלה.

תכנית גילוי מרצון של חשבון מעבר לים (Offshore Voluntary Disclosure Program), או, בראש תבות, OVDP , נועדה לספק לעבריין המס הפוטנציאלי הגנה מפני הגשת כתב אישום פלילי ולהסדיר מראש את תשלומי הכופר (לאחר תשלום מלא של המיסים שלא שולמו בעבר). סעיף 26 בתכנית קובע, כי המתוודה ישלם 27.5% מהסכום המצרפי הגבוה ביותר של כל חשבונות הבנק ונכסיו הפיננסיים האחרים הלא מוצהרים מעבר לים בשמונה השנים האחרונות.

עו"ד לוי, אחד מהמשפטנים המובילים בתחום דיני מיסים בחוף המזרחי, אמר כי בתכנית זו טמון סיכון גדול: שיעור הכופר של 27.5% יועלה אוטומטית ל-50% אם הבנק או המוסד הפיננסי שבו הוחזק החשבון הבלתי מוצהר יוכרז פומבית כנתון בחקירה של שלטונות המס. המשמעות היא, שאם הרשויות בארה"ב יצהירו על חקירה רשמית נגד מוסד פיננסי כלשהו בישראל, ישראלים אמריקאיים שהשתמשו בשירותיו לפתיחה ו/או תחזוק של חשבון בלתי מוצהר ייצטרכו לשלם כמעט כפליים כופר אם יצטרפו לתכנית מאוחר מדי (כלומר אחרי ההכרזה הפומבית), כדי לחמוק מכתב אישום פלילי.

רואה החשבון אלדד קאופמן, ממשרד קאופמן אקאונטינג, ממקלין, וירג'יניה, אמר, כי תכנית אלטנטיבית שמציעה רשות המס האמריקאית היא הליכים מזורזים להגשת דו"חות מס (Streamlined Filing Compliance Procedures), או, בראש תבות, SFCP. תכנית זו מיועדת למי שמוכנים להצהיר בשבועה, שהעלמות הנכסים וההכנסות שלהם לא נעשו בזדון (אלא, למשל, נבעו מטעות או רשלנות). עו"ד לוי ציין, שהסיכון בתכנית זו הוא, שהצהרות המס המתוקנות של המתוודה נתונות לביקורת שגרתית אקראית של רשויות המס. בדיקה כזו עלולה להעלות, שהעלמת הכנסות נעשתה בזדון או שלא ניתן דיווח מלא של כל ההכנסות או הנכסים הפיננסיים של המתוודה. המשמעות היא, שהמתוודה עלול למצוא עצמו מתמודד עם תביעה פלילית בגין שבועת שקר.

כמה אזרחים ישראליים, בעלי דרכון אמריקאי, עלולים להיות מושפעים מהכרזה על חקירה רשמית נגד מוסד פיננסי ישראלי? עו"ד לוי אומר, כי לפי דו"ח מ-2012, יותר מ-300 אלף אזרחים אמריקאיים חיים בישראל, וכ-200 אלף ישראלים חיים בארה"ב. (לפי הערכות אחרות, מספר הישראלים שחיים בארה"ב גדול הרבה יותר). במילים אחרות: לפחות 500 אלף ישראלים-אמריקאים ואמריקאים-ישראלים ומי יודע כמה בעלי גרין קארד כפופים לחוקי המס של ארה"ב, לרבות החובה להצהיר לפני האמריקאים על חשבונות בנק ונכסים בישראל.

לוי מעריך, שרוב הישראלים החיים בארה"ב כבר נקטו צעדים לתקן אי-ציות פוטנציאלי לחוקי המס. אך עם זאת, סביר להניח, שחלק ניכר מבעלי דרכון אמריקאי שחיים בישראל עדיין חשופים לסכנה של תשלום כופר כפול, במקרה שהם לא צייתו לחוקי המס בעבר, ויחליטו, מאוחר מדי, להירשם לתכנית החנינה הראשונה (OVDP). יתר על כן, לא כולם מודעים לעובדה, שיש דרך להימנע מהכללת קרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות פנסיה בישראל ברשימת חשבונות לא מוצהרים שישמשו בסיס לחישוב הכופר.

עורך-הדין הדגיש, כי שלטונות ישראל ובנקים ישראליים משתפים פעולה עם השלטונות האמריקאיים בחשיפת משתמטים ממיסים. שת"פ זה מעוגן בהסכמים בין שתי המדינות. האחרון שבהם, שעוסק בחילופי מידע על ענייני מס, נחתם ב-30 ביוני 2014.