ניתוח: הקלף להצלחת רפורמת ארדן נמצא במיזוג yes בבזק

ההחלטות של שר התקשורת היוצא גלעד ארדן שלשום (ב') על פתיחת שוק התקשורת הקווית לתחרות הפתיעו את הענף - ובעיקר הפתיעו את בזק. זה כמה שבועות מסתובבות שמועות על כך שארדן ישלים את הרפורמה בשוק הקווי לפני שיסיים את כהונתו, ובזק, בראשות המנכ"לית סטלה הנדלר, לא עשתה מספיק כדי לברר לאן נושבת הרוח.

בכלל, אחת הבעיות של בזק עם ארדן הייתה חוסר התקשורת והכימיה איתו. אם חברה כמו בזק לא יודעת מה קורה במשרד התקשורת ומה מתכוונים להשית עליה, במסגרת של רפורמה כה מהותית, זה אומר שיש לחברה בעיה של תקשורת עם המשרד. אם בסופו של דבר התוצאה בשטח היא שבזק לא מסוגלת לקיים דיאלוג עם שר התקשורת זה סימן לא טוב; אבל זה סימן לא טוב גם ללשכת ארדן, וגם מעלה שאלה לגבי טיב הדיאלוג בין משרד התקשורת למפעילים שעליהם הוא מפקח.

תמריץ שלילי

לגופה של רפורמה: ההחלטה של ארדן אתמול שמה סוף לעיכוב אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בשוק התקשורת. הרפורמה הקרויה שוק סיטונאי נוסתה בכל העולם, ואנחנו בישראל נכנסים אליה בפיגור גדול. למרבה הצער, הרפורמה שמטרתה לאפשר למפעילים שונים להשתמש בתשתיות בזק במחיר מפוקח נועדה להגביר את התחרות בשוק, אבל הניסיון מלמד שהצלחתה מוגבלת. כן, השוק הסיטונאי מייצר הזדמנות לתחרות - אבל בצורה חלקית, והניסיון בעולם ובעיקר באירופה עם הרפורמה הזו לא טוב בלשון המעטה, ועשרות מחקרים מעידים על כך.

השוק הסיטונאי הוא מודל לתחרות שפוגע בתמריצים של חברות התשתית להמשיך ולהשקיע ברשת. באירופה מדברים על כך בצורה חד-משמעית והראיה טמונה בפיגור הגדול של היבשת בכל הקשור למהירויות גלישה ולפריסת סיבים אופטיים. רוצה לומר, אירופה כבר לא יכולה לשמש מודל לתחרות - אבל אצלנו כמו אצלנו בחרו לאמץ שיטות שהוכח שהן בעייתיות לקידום התחרות, ולמה? מפני שבשיטה של שוק סיטונאי, המפעיל המתחרה לא מייצר שום בשורה שאין למפעיל המארח.

כלומר מה שיש לחברת התשתית יש למפעיל החדש, שכל מה שהוא עושה זה לשחק על מרווחי מחיר שקובע משרד התקשורת. אז אפקט תחרותי יש כאן, אבל בהיבט של חדשנות בשירותים, קידמה טכנולוגית וכו' - אין לו שום יתרון. כאמור, חברת התשתית מקבלת תמריץ שלילי לקידום ההשקעות ברשת שלה כי למה לה להמשיך ולהשקיע כאשר מישהו אחר נהנה מפירות ההשקעה שלה, ולכן יש כאן סכנה מסוימת אבל אפשר להעריך שהיא לא מסוכנת מדי. כי בישראל למדנו שהתחרות יוצרת את המוטיבציה אצל כל השחקנים להמשיך ולהשקיע כדי לשמור על איכות הרשת ולייצר יתרונות שיווקיים.

הגלולה המרה

מה יקרה לבזק? השאלה הגדולה כעת היא מה יקרה עם ביטול ההפרדה המבנית בין החברה לחברות-הבנות שלה - מה שאמור להיות הגזר שלה בכל האסדרה הזו. הואיל ובזק נערכה לשוק הסיטונאי מבעוד מועד, יש להניח שתיאלץ לבלוע את הגלולה המרה או שתנסה להילחם על התנאים בבג"ץ. הבעיה של בזק היא, כאמור, חוסר התקשורת עם המשרד. החברה וארדן ניהלו מערכת יחסים עניינית עד קרה, ולכן החברה לא הייתה במצב שבו היא יכולה לכלכל את צעדיה. בזק הייתה צריכה לקבל את ההבנות על ביטול ההפרדה המבנית בהסכמה מוקדמת עם ארדן. זה היה צריך להיות דיל טוב לשני הצדדים. אבל זה לא קרה.

יותר מכל, הבעיה של בזק נמצאת במישור של ביטול ההפרדה המבנית מול yes. העובדה שמשרד התקשורת לא אישר את העסקה עדיין מעמידה את החברה במצב בעייתי מאוד ומורכב. בזק יכולה להסתדר עם עיכוב בביטול ההפרדה המבנית בכל החברות, אבל מול ביטול ההפרדה ב-yes זה סיפור הרבה יותר מורכב ורגיש. אם יש למשרד התקשורת קלף מול בזק זה רק שם.

הטקטיקה של בזק היא לא להציף את הנושא עד שהעסקה למיזוג עם yes לא תושלם. רק לאחר שהעסקה תאושר החברה תבוא ותבקש ממשרד התקשורת לאשר אותה. מה שיקרה מנקודה זו והלאה תלוי בעוצמת המאבק שתנהל החברה מול משרד התקשורת בנושא השוק הסיטונאי. במילים פשוטות, בזק תזרום ותשחק את המשחק בשוק הסיטונאי אם תקבל את המיזוג עם yes. היה ותילחם בו ותנסה להכשילו, תיאלץ לשלם מחיר כבד מאוד בעיכוב העסקה מול yes. זה כל הסיפור.

 חטיבת בזק קווי