אילן בצרי: הייתי מאשר אשראי לשטרום גם בלי השיחה עם נוחי

יום עדויות חשוב במשפטו של יו"ר אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, המואשם בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות בסמוך להנפקה שביצעה החברה בפברואר 2012. לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב עלו ובאו 3 עדים מרכזיים במשפט, אנשי העסקים יוסי ויליגר וצביקה בארינבוים ומנהל החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי, אילן בצרי.

דנקנר מואשם כי פעל עם מנהל ההשקעות איתי שטרום באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי אחזקות. זאת, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012.

לפי הנטען, הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתאומות שביצעו שטרום, הבעלים של חברת ISP, שותפו, עדי שלג, שהפך עד מדינה בתיק, דרך חשבונות שלהם ושל קרוביהם.

בכתב האישום נטען עוד כי דנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים כדי להשיג לשטרום מימון בהיקפים גדולים כדי שיוכל להריץ את מניות אי.די.בי. בנוסף, נטען כי בתקופת ההרצה, שהתרכזה ב-3 ימי מסחר, דאג דנקנר שמקורביו, אנשי עסקים, ירכשו מניות במחיר נמוך מ"המריצים", כדי לא לגרום להם להפסדים.

בצרי, ראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי מזה 7 שנים, זומן לעדות היום בידי הפרקליטות, במטרה להוכיח כי דנקנר פעל לשם השגת מימון מהבנק הבינלאומי כדי לאפשר לשטרום לבצע קניות מאסיביות וחריגות של מניית אי.די.בי אחזקות.

לפי האישום, הדבר נעשה, בין השאר, באמצעות פנייה של דנקנר לבצרי לאישור אשראי, לאחר שפנייה ראשונית של שטרום בנושא לניצה זעפרני, שהייתה כפופה לבצרי, סורבה. תוכן הבקשה: אישור אשראי של 15 מיליון שקל ל-5 ימים לצורך רכישת המניות ומכירתן לגורם שלישי.

בעדותו סתר בצרי את עמדת התביעה, לפיה הסיבה שהבנק הבינלאומי אישר לשטרום את האשראי הייתה התערבותו של דנקנר, ואלמלא התערבותו, לא היה מעונק האשראי לשטרום, כיוון שהוא היה חסר ביטחונות. לדבריו, לשטרום היו ביטחונות בדמות "כספים גדולים בשווייץ".

הפרקליטות הופתעה מעדותו. "זו אינפורמציה שלא הועברה לתביעה, וזו פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה", אמר התובע לבית המשפט.

"מקצוען בשוק"

בתחילת העדות השמיעה הפרקליטות הקלטה של שיחה מ-21 בפברואר 2012 של זעפרני לבצרי, שבה היא תיארה בפניו את הפנייה של שטרום: "יש בקשה למימון הזוי של איתי שטרום. אתה מכיר אותו? הוא עשה עסקים עם הבנק", אמרה זעפרני לבצרי והוסיפה: "הוא רוצה מימון לקנות אי.די.בי אחזקות ב-15 מיליון שקל. אין לו כלום ביטחונות. הוא צריך 12 מיליון שקל ביטחונות, ויש לו 800 אלף שקל הון עצמי".

בהקלטה נשמע בצרי אומר לזעפרני שהוא אינו מכיר את שטרום, אבל בעדותו היום אמר בצרי דברים אחרים.

בצרי אמר היום כי בעת שזעפרני פנתה אליו בנוגע לבקשת האשראי של שטרום, הוא לא הכיר אותו אישית, אבל ידע שמעולם לא היו לשטרום בעיות עם הבנק, וכן שהוא - כהגדרת בצרי - "מקצוען בשוק".

"אישרתי לו לפני כן אשראים בסכומים ניכרים", אמר. בהמשך הסביר בצרי: "תיאור הבקשה (על-ידי זעפרני - ח'מ') היה כללי. בא לקוח ורצה ל-5 ימים אשראי כי יש לו קונה טייקון, משהו בסגנון. בשביל לאשר עסקה מהסוג הזה הייתי צריך להיות משוכנע שהעסקה תהיה סגורה - כלומר, שיש קונה סופי שיש לו את הכסף. דבר שני, הייתי חייב לדעת מה שווה הלקוח, כמה כסף יש לו. שני הדברים האלה לא היו קיימים בשיחה עם זעפרני, ולכן לא אישרתי בשלב הזה את הבקשה".

בשלב זה שאל התובע אם מה שגרם לבצרי לאשר את האשראי בסופו של דבר היה אינפורמציה נוספת שקיבל. בצרי השיב בחיוב וציין כי מדובר היה בעסקה לא שכיחה. "אבל יש עוד עסקאות כאלה. מצאנו בבנק גם עסקה של אפס ביטחונות", ציין.

בצרי תיאר בהמשך עדותו כיצד הוא דיבר עם דנקנר ורק אחר-כך עם שטרום, והשתכנע לשחרר את האשראי המבוקש. זאת, בניגוד לטענת התביעה כי בצרי שוחח קודם עם שטרום ואחר-כך עם דנקנר.

"החוקר (ברשות ניירות ערך - ח'מ') עשה טעויות. לא דיברתי עם שטרום לפני ששוחחתי עם דנקנר", אמר בצרי, והתובע, עו"ד עמית בכר, שאל: "אז למה נוחי התקשר אליך?"; בצרי השיב: "אני לא יודע מה דחף את נוחי להתקשר. נוחי ניהל איתי שיחה טלגרפית ואמר לי שבאחד מסניפי הבנק קיימת בקשת אשראי של ISP, ו'תדע לך שהם אנשים טובים, ושתדע לך שהכסף יחזור'. שאלתי את נוחי האם יהיה מוכן לתת ערבות או מכתב נוחות, והוא אמר לי שבשום פנים ואופן לא. זה כל מה שהיה בשיחה עם נוחי".

"עושר ונזילות"

בהמשך תיאר בצרי את השיחה שניהל עם שטרום. "זו הייתה שיחה ארוכה יחסית. שטרום נתן קווים לי לדמותו ודמויות בכירות בבינלאומי שמכירות אותו. שאלתי אותו את השאלות שהיו חסרות לי בשיחה עם ניצה זעפרני. איתי אמר לי שמי שיקנה ממנו הם אנשים פרטיים אמידים, ושהמחיר מקובע ומותיר לו רווח, ושאין מצב שזה יתפוצץ. איתי פירט לי גם את רמת הנכסים שיש לו ועשה עליי רושם של אדם אמין".

לדברי בצרי, "מה שהכי שבה את לבי בשיחה עם שטרום על העושר האישי שלו זה שהוא סיפר לי שיש לו כספים מאוד גדולים בבנק הבינלאומי בשווייץ, שהצביעו על עושר פיננסי ועל נזילות. אמרתי לו שאם אני מאשר את העסקה, הוא מבטיח לי שהכסף לא זז משם".

בצרי סיכם כי "בסופו של עניין, כשבחנתי את כל הפרמטרים מהשיחה עם שטרום, החלטתי לאשר לו את האשראי".

בעדותו זו סתר בצרי, שזומן מטעם התביעה, את עמדתה הפרקליטות, לפיה אלמלא התערבותו של דנקנר, לא היה מוענק האשראי לשטרום, כיוון שהוא היה חסר ביטחונות. "הפאנץ' ליין הוא שהייתי מאשר אשראי לשטרום גם ללא השיחה עם נוחי. אמרתי את זה גם בחקירה ברשות ניירות ערך", הבהיר בצרי.

בשלב זה התערב התובע בהצהרה דרמטית למדי לבית המשפט: "מה שבצרי אומר עכשיו (על החשבונות של שטרום בשווייץ) הוא חדש לנו. זו אינפורמציה שלא הועברה לתביעה, וזו פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה".

ויליגר: "נוחי לא בא ולחץ עליי לרכוש מחוץ לבורסה"

"הנפקת חברים" - כך כונתה בתקשורת ההנפקה שביצעה אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 ושבגינה עומד לדין יו"ר החברה לשעבר, נוחי דנקנר, באשמה של הרצת מניות. דנקנר מואשם כי פעל למימון ההנפקה, בין היתר על-ידי כך שדאג שמקורביו, אנשי עסקים, ירכשו מניות במחיר נמוך מ"המריצים", כדי לא לגרום להם להפסדים, כאשר הרכישה התבצעה מחוץ לבורסה מחברת ISP (שהחזיקה במניות אי.די.בי) של איתי שטרום, הנאשם השני בפרשה.

בין המקורבים לדנקנר שרכשו מניות היו אנשי העסקים יוסי ויליגר וצביקה בארינבוים, שהעידו היום בבית המשפט.

ויליגר הוא שכנו של דנקנר ויו"ר חברת ויליפוד השקעות, שבסמוך להנפקה המדוברת רכשה בתמורה ל-7 מיליון שקל מניות של אי.די.בי אחזקות מחוץ לבורסה, מחברת ISP של שטרום. לטענת הפרקליטות, ויליפוד רכשה את המניות משטרום מחוץ לבורסה ולא במסגרת ההנפקה בשל בקשתם המפורשת של דנקנר ושטרום. לפי כתב האישום, בסיוע כספי ויליגר ו"מחלצים" נוספים, ביצע שטרום קניות מאסיביות וחריגות של מניית אי.די.בי.

"לא עשיתי חשבון אם זה טוב לנוחי"

באחד משיאיו של הדיון שאל השופט חאלד כבוב את ויליגר אם בקשתם של דנקנר ושטרום לא הייתה מוזרה בעיניו. "זה לא נשמע לך מוזר שיש גיוס הון לאי.די.בי במסגרת הנפקה, ומהצד השני אומרים לך דנקנר ושטרום לרכוש מניות מחוץ לבורסה? לכאורה זה לא האינטרס של דנקנר כמנפיק", שאל השופט כבוב; "לא ייחסתי לזה חשיבות מיוחדת", ענה ויליגר.

"זה נשמע לי מוזר", קטע אותו השופט. "אתה שחקן מנוסה, מנהל כספים כבית השקעות מוסדי. אתה לא נשמע לי כאדם כנוע שעושה מה שאומרים לו. האם לא חשבת על כך שזה לא היה אינטרס של דנקנר להשקיע מחוץ לבורסה? זה הרי נשמע לא הגיוני בעליל. נשמע כאילו שזה נועד להכשיל את ההנפקה".

ויליגר הסביר: "נוחי לא בא ולחץ עליי לרכוש מחוץ לבורסה מעבר לבקשה פשוטה שלו, ואני לא עשיתי את החשבון האם זה טוב לנוחי או לא טוב לנוחי", אמר ויליגר. "נפגשתי עם נוחי ושטרום בביתו של נוחי ושמעתי הרצאה על אי.די.בי מהאיש שהכיר את החברה טוב מכולם. ההחלטה שלנו להשקיע באי.די.בי אחזקות לפני ההנפקה הייתה החלטה כלכלית, והיא נעשתה לאור העובדה שהמחיר היה יותר נמוך לפני ההנפקה".

לדבריו, עוד לפני ההנפקה של אי.די.בי שקלה ויליפוד בחיוב לרכוש מניות של החברה בהנפקה והוא נפגש עם דנקנר, כדי לקבל מידע נוסף על מצב החברה.

"באתי אל נוחי הביתה", תיאר ויליגר. "רציתי לשמוע קצת יותר, כי בכל אופן נוחי הוא האדם שיודע הטוב ביותר מה קורה באי.די.בי, שהייתה באותה תקופה 'חברה מאתגרת'. הוא סיפר לי מה קורה בקבוצה ושאל על סדרי גודל של סכומים שנשקיע. אמרתי לו שנשקיע כ-10 מיליון שקל".

בהמשך הצטרף לפגישה גם שטרום. "לא הכרתי את איתי עד אז", אמר ויליגר. "בשלב מסוים נוחי קיבל טלפון ויצא, ונשארנו רק אני ואיתי".

בשלב זה הטיחה התובעת, עו"ד חנה קורין, בויליגר: "בחקירתך ברשות ניירות ערך אמרת דברים אחרים", ו-ויליגר השיב: "מי שיותר דיבר אתי על זה (על לרכוש מחוץ לבורסה - ח'מ') היה איתי.. אני לא זוכר אם נוחי היה בחדר"; "בהודעתך ברשות זכרת גם את זה", ציינה התובעת, ו-ויליגר תיקן את עצמו: "כנראה שהוא (דנקנר) ידע מזה".

בשלב זה התערב השופט כבוב: "אני לא מצליח להבין מה כוונתך ש'הנחת' שנוחי ידע על כך?"; ויליגר הסביר: "כוונתי שנוחי ידע מזה. אני לא זוכר האם הוא הראשון שהעלה את זה".

התובעת התערבה: "בהודעה שלך ברשות ניירות ערך אמרת שגם דנקנר וגם שטרום דיברו איתך על האפשרות לרכוש את המניות משטרום, ושנוחי הסביר שיש אפשרות לקנות ממנו לפני ההנפקה במחיר עדיף"; ויליגר השיב: "זה גם מה שאני אומר עכשיו", אך השופט התערב: "זה לא מה שאמרת עכשיו".

ויליגר העיד כי לאחר שרכש משטרום מניות ב-5 מיליון שקל, הוא שאל את דנקנר אם להמשיך לרכוש משטרום, וזה השיב לו: "אם אפשר, זה מאוד יעזור. אתה ענק".

בארינבוים: "אחרי ההנפקה נוחי סימס לי: 'אין כמוך'"

גם איש העסקים צביקה בארינבוים העיד היום במשפט נוחי דנקנר, ובדומה ליוסי ויליגר, ציין כי הוא מיודד עם דנקנר.

"יש לי פינה חמה מאוד בלב לנוחי. הוא פנה אליי ואמר ששמע שאני מתעניין ברכישת מניות (של אי.די.בי אחזקות - ח'מ'). תיארתי לעצמי שאם הוא מציע, זו הזדמנות עסקית טובה. אמרתי שאשתתף בהנפקה, בלי שידעתי במה מדובר", העיד בארינבוים. "חשבתי שזו הנפקה לחברים. אחרי ההנפקה הוא סימס לי: 'אין כמוך, תודה גדולה. נוחי'".

לפי כתב האישום, בארינבוים הופנה על-ידי מנהל הכספים של אי.די.בי, אייל סולגניק, כדי שירכוש מניות בהנפקה. אלא שבארינבוים לא רכש מניות בהנפקה אלא תיווך בין איתי שטרום לבין פעיל שוק ההון, איתן אלדר, שרכש משטרום בעסקה מחוץ לבורסה (מחברת ISP של טרום) מניות בהיקף 1.8 מיליון שקל. המניות נרכשו בשערים נמוכים מאלה שבבורסה, ולכן טוענת הפרקליטות כי הכסף שימש ל"חילוצו" של שטרום.

לדברי בארינבוים, לאחר ששוחח עם דנקנר, התקשר אליו שטרום. "איתי התקשר אליי ואמר שהוא מבין שאנחנו משתתפים בהנפקה. ואז הוא שאל אם אכפת לי לקנות חבילה מחוץ לבורסה. אמרתי לאיתי שאחזור אליו עוד חצי שעה", אמר בארינבוים, שציין כי הוא לא הכיר את הקשר בין שטרום לדנקנר, ולכן הופתע מפנייתו אליו.

"איתי מאוד דיסקרטי. הוא לא מדבר על הלקוחות שלו, ושמחתי שהוא בקשר עם נוחי. אמרתי שאני חושב להשקיע 1.8 מיליון שקל, וכשאיתי שאל אם אכפת לי לקנות מחוץ לשוק, אמרתי 'אין בעיה'", סיפר בארינבוים.

בשלב זה שאל התובע, עו"ד עמית בכר: "האם הבנת שהקנייה של המניות מאיתי היא במקום ההשקעה בהנפקה?"; בארינבוים השיב: "לא השקעתי בזה מחשבה. הבנתי שאם איתי פנה אליי, אז כנראה שיודעים מזה".

"האם לא חשבת שדנקנר יתאכזב מכך שלמרות שהבטחת לו שתקנה מניות, לא קנית?", הקשה התובע. בארינבוים סיכם: "נוחי לא ביקש ממני טובה. הוא שאל אם זה מעניין אותנו ואמר שישמח אם אקנה. ראיתי בעובדה שכן רכשו מניות בסכום של 1.8 מיליון שקל (משטרום) כחלק מההנפקה".

אבי פישר: פעילות תוססת ואווירה טובה

העד האחרון שעלה להעיד היום היה אבי פישר, המשנה למנכ"ל אי.די.בי. פישר סיפר בתחילת עדותו על יחסיו עם דנקנר, ואמר שמבחינתו דנקנר "תמיד היה חבר", אך מבחינה כלכלית יחסיהם נותקו.

לדברי פישר, בעת ההנפקה הוא שהה בסרי לנקה בחופשה משפחתית, וחזר לאי.די.בי בתום התקופה, בשיא ההליך של הנפקת המניות, ב-20.2.12.

בעדותו נשאל פישר על האווירה בחברה בעת הנפקת המניות. פישר טען כי החששות שעלו בחברה נבעו כתוצאה מפרסום בעיתון, לפיו נגיד בנק ישראל דאז, פרופ' סטנלי פישר, אמר בריאיון כי "הנפקת המניות באי.די.בי היא לא רצויה ולא נכונה". לטענתו, זהו החשש העיקרי שליווה את החברה בעת הנפקת המניות, משום שהיה מדובר בהתבטאות משמעותית מפי אישיות כלכלית בכירה במשק.

לטענתו, מעבר לכך לא עלו חששות נוספים, ובעת הנפקת המניות הייתה פעילות תוססת ואווירה טובה בחברה. "הוקם חפ"ק שלם בהנפקה", אמר פישר. "החפ"ק היה חשוב כדי שההנפקה תצליח. ההנפקה הייתה חשובה כדי שאי.די.בי תוכל לתפקד. התפקוד התקין שלה היה כדי שאי.די.בי תוכל להחזיר את החובות".