תתחילו להתגעגע: הטניס כבר לא יהיה מה שהיה

1. כמו שאמרו ביום ראשון האחים ג'ון ופטריק מקנרו, שסיקרו עבור ESPN את טורניר הגמר של סבב הגברים בלונדון, "זה לא היה שבוע נהדר". רק משחק אחד בשלב הבתים, מתוך 12, הלך לשלוש מערכות; חצי הגמר בין רוג'ר פדרר לסטן ואוורינקה, שבו פדרר ניצח אחרי כמעט שלוש שעות, היה המשחק היחיד שהתעלה לרמה המצופה מטורניר שכולל רק את שמונת המדורגים הבכירים בעולם; וכאבי גב מנעו מפדרר לשחק בגמר נגד נובאק דג'וקוביץ'. גמר גביע דייויס בין צרפת לשוויץ, שייערך בסוף השבוע בניס, עוד יכול לרכך את האכזבה, אבל מה שקרה בלונדון היה אלגוריה די טובה לעונת 2014.

עונת 2014 תיזכר בתור העונה שבה שחקני השורה השנייה שברו את ההגמוניה של מה שכונה "הרביעייה הגדולה" - פדרר, נדאל, דג'וקוביץ' ומארי - בגראנד סלאמים. השלטון של הרביעייה הגדולה, שזכתה ב-34 מ-36 הסלאמים בין 2005-2013, נסדק כבר באליפות אוסטרליה, כשוואוורינקה הדיח את דג'וקוביץ' ברבע הגמר וניצח את נדאל בגמר, ונפל ביו.אס אופן, כשמארין צ'יליץ' ניצח את קיי נישיקורי בגמר הגראנד סלאם הראשון מאז 2005 שלא כלל לפחות אחד מבין פדרר, נדאל ודג'וקוביץ'.

הפריצה של שחקני השורה השנייה היא התפתחות חשובה בסבב הגברים: היא הופכת את הסלאמים לפחות צפויים. אבל חשוב גם לשים אותה בקונטקסט. קודם כל, הרביעייה הגדולה הייתה מושג לא רלוונטי העונה; נדאל שיחק חצי עונה בגלל פציעות, ומארי לא התאושש מניתוח גב שעבר בסוף 2013. בנוסף, אף אחד מהפורצים לא הוכיח שהוא יכול לקרוא תיגר על שחקני העל באופן קונסיסטנטי: ואוורינקה לא עבר את רבע הגמר בסלאמים מאז אוסטרליה; נישיקורי הפסיד בקלות בשלושת המשחקים שלו נגד דג'וקוביץ' ופדרר מאז היו.אס אופן; וצ'יליץ' הפסיד בכל המשחקים שלו בלונדון.

כך שבסוף העונה התברר שלסבב הגברים יש סופסוף דרג שני בריא, שיכול מדי פעם בתארים הגדולים, אבל גם שעדיין אין לו שחקני-על בפוטנציה. למעשה, עד שנדאל ומארי יחזרו להיות נדאל ומארי, יש לו רק שני שחקני-על. הראשון, דג'וקוביץ', סיים עוד שנה מצוינת עם שבעה תארים, כולל ווימבלדון, ויודע שבגיל 27 הוא נמצא "בשיא הקריירה" שלו. השני, פדרר, כבר רחוק משיאו, אבל הרנסנס שלו העונה, בגיל 33, היה אחד הפרקים המרשימים בקריירה האפית שלו.

***

את העונה הקודמת פדרר סיים עם תואר אחד בלבד, ההישג הכי טוב שלו בסלאמים היה חצי גמר באוסטרליה, והוא הידרדר למקום השביעי בדירוג. בעולם הטניס כבר קברו אותו, אבל בדיעבד התברר שהנסיגה החדה ביכולת הייתה בעיקר תוצאה של בעיות בגב. "זו הייתה בעיה מאוד, מאוד גדולה בשנה שעברה", אמר סוורין לוטי, קפטן נבחרת הדייויס של שווייץ וחבר בצוות המקצועי של פדרר מאז 2007, "כי פתאום, אם אתה לא כשיר ב-100%, אתה מתחיל לנוע בצורה שונה, ואז אתה תמיד חושב על איך לנוע ואיך לשחק".

בפגרה האחרונה פדרר החליט איך הוא רוצה לשחק; הוא שכר כמאמן את סטפן אדברג השבדי, אחד משחקני הרשת הגדולים בכל הזמנים, ולאורך כל העונה הקפיד לקצר את הנקודות ולהגיע לרשת כמה שיותר. הוא גם שיחק, עד הדקות האחרונות של חצי הגמר נגד ואוורינקה בלונדון, חופשי מכאבים. התוצאה הייתה מאזן של 72-11 (הכי הרבה ניצחונות בסבב), חמישה תארים, הישגים הרבה יותר טובים בסלאמים (חצאי גמר באוסטרליה וביו.אס אופן, הפסד בחמש מערכות לדג'וקוביץ' בגמר ווימבלדון), וחזרה למקום השני בעולם.

אולי הדבר הכי מרשים בעונה של פדרר היה שהוא חזר למעמדו בלי הכלי הכי משמעותי שיש לשחקן על: כוח ההרתעה. בשנות השיא של פדרר, אמר מאטס וילאנדר, לשעבר המדורג ראשון בעולם, "95% מהשחקנים פחדו ממנו, היית יכול להריח את זה בחדר ההלבשה". הריח הזה התפוגג, והיום פדרר שורד בצמרת הגבוהה רק בזכות הטניס שלו. "אני כבר לא מפחד כשאני צריך לשחק נגדו", אמר ז'יל סימון הצרפתי, המדורג 21 בעולם, אחרי שהפסיד לפדרר בגמר טורניר המאסטרס בשנחאי בתחילת אוקטובר. "אבל זה עדיין כל כך קשה לנצח אותו".

***

בעתיד הלא רחוק הגיל ידביק גם את פדרר, ולאור הבריאות הרופפת של נדאל (לברכיים הרעועות נוספו השנה גם פציעה בפרק כף היד ובעיות בגב), התקווה הכי גדולה של סבב הגברים ב-2015 צריכה להיות שמארי ישים את הניתוח בגב מאחוריו. מארי, בן 27, נותח בספטמבר 2013, ובחודשים הראשונים של העונה היה ברור שהוא עדיין לא כשיר לגמרי. במארס הוא ספג עוד מכה קשה כשהשותפות שלו עם איבן לנדל, מאמנו מאז תחילת 2012, הסתיימה מפני שלנדל העדיף להשקיע את זמנו בדברים אחרים.

בספטמבר, אחרי הפסד לדג'וקוביץ' ברבע הגמר ביו.אס.אופן, מארי ירד למקום ה-12 בעולם. הוא החליט לצאת למסע של שישה טורנירים בשישה שבועות, משהו שהוא לא עשה מאז גיל 18, כדי לנסות להשיג את הכרטיס לטורניר גמר הסבב בלונדון. המסע הסתיים בהצלחה - מארי זכה בשלושה תארים ועלה למקום השישי בעולם - אבל הוא הגיע ללונדון לגמרי מותש, והודח אחרי הפסד 0-6, 1-6 לפדרר בשלב הבתים.

ההפסד הזה חתם עונה שבה מארי הפסיד בכל תשעת המשחקים שלו נגד פדרר, דג'וקוביץ' ונדאל. "המשחק מתקדם בזמן שאתה בחוץ", אמר מארי אחרי ההדחה בלונדון, "אפילו בתקופה של כמה חודשים. השחקנים האחרים ממשיכים לעשות שיפורים קלים, הרמה שלך יורדת והם פשוט מתרחקים ממך. לוקח זמן להדביק אותם, ובמקרה שלי, השנה פשוט נגמר לי הזמן". למזלו, ולמזלנו, עוד מעט הכל מתחיל מחדש.