בעקבות הרפורמה בסין: המגבלות הוסרו, הזרים ינהרו?

פתגם סיני עתיק אומר ש"יהלום פגום שווה יותר מאשר אבן חצץ מושלמת". זה כנראה חלק מההסבר להסתערות של משקיעים זרים על מניות סיניות רבות, ביום המסחר הראשון שבו החלה סין להסיר את מגבלות ההשקעה בבורסה המקומית.

זו הפעם הראשונה, שבה מאפשרת סין לזרים לרכוש מניות הנסחרות בבורסה בשנחאי באופן כמעט חופשי (עדיין יש מגבלות לא מעטות, כמובן); ובמקביל היא מתירה למשקיעים סינים לרכוש מניות הנסחרות בהונג קונג.

עד היום מעט מאוד משקיעים זרים יכלו ליהנות מהצמיחה המטאורית של כלכלת סין. היא סיפקה עד כה מעט מאוד אישורים לגופים מוסדיים זרים לקנות ולמכור מניות סיניות בבורסה בשנחאי (מניות A), והם נאלצו להסתפק במניות הסיניות שנסחרו בהונג קונג (מניות H). במקביל, חלו הגבלות דומות גם על המקומיים, כאשר משקיעים סינים לא יכלו להשקיע במניות בהונג קונג.

לפיכך, הפתיחה של שוק ההון בסין לזרים היא צעד דרמטי, אשר בסופו של דבר עשוי לתרום להפיכת הבורסה בשנחאי למרכז פיננסי עולמי ולהגברת השימוש במטבע המקומי יואן. גולת הכותרת של המהלך הנוכחי היא החיבור בין בורסות שנחאי להונג קונג ("שנחאי-הונג קונג קונקט") והסרה הדרגתית של מגבלות ההשקעה.

לפי הרפורמה, משקיעים זרים יוכלו מעתה לרכוש מדי יום מניות סיניות בהיקף של עד 13 מיליארד יואן (2.1 מיליארד דולר) נטו, בתנאי שיש להם חשבון ברוקראז' בהונג קונג. במקביל, יוכלו משקיעים סינים לרכוש מניות בהונג קונג בסכום של עד 10.5 מיליארד יואן (כ-1.7 מיליארד דולר), אם יש בחשבון ההשקעות שלהם מעל 500 אלף יואן.

עם פתיחת המסחר ביום שני השבוע - היום הראשון להסרת המגבלות - הגיעו המשקיעים הזרים למגבלת ההשקעה המותרת שעות ספורות לאחר פתיחת המסחר. המשקיעים הסינים, לעומת זאת, לא ניצלו את מלוא האפשרות החדשה להשקיע בבורסה בהונג קונג, אלא רק כ-20% מהמכסה. להערכת גולדמן זאקס, רוב המשקיעים היו קרנות גידור, שכן הוא מעריך שגופים מוסדיים אחרים אינם ערוכים עדיין מבחינת התשתית.

בששת החודשים האחרונים, מאז הודיעו הרשויות בסין לראשונה על התוכנית הזו, רשמו מדדי המניות בסין ביצועים חזקים - הם עלו בשיעורים של בין 19% ל-30%, לעומת עלייה של 8.6% ב-S&P 500, ירידות בבורסות אירופה ותשואות חד-ספרתיות נמוכות ברוב השווקים המתעוררים האחרים, שסבלו מיציאת כספים והיחלשות המטבעות מול הדולר.

על פניו, גם אחרי העליות האחרונות המניות בסין זולות יחסית. כך למשל, במדד CSI300, הכולל 300 מניות סיניות מבורסות שנחאי ושנז'ן, המכפיל ל-12 החודשים הקרובים הוא 10. לשם השוואה, המכפיל העתידי של S&P 500 הוא 17, וזה של מדד יורוסטוקס 50 הוא 14. גם בהשוואה למדדים בשווקים מתפתחים מדובר בתמחור זול - המכפיל העתידי בברזיל הוא 15, במקסיקו 19 ובהודו 17.

יתרונות רבים וחסרון משמעותי אחד

האם משקיעים ימהרו לנצל את אפשרויות ההשקעה העצומות החדשות? בארבע השנים האחרונות נשמעו לא פעם אמירות נחרצות לגבי הכלכלה הסינית, האפשרות להאטה בה והסיכון העצום הגלום בה לכלכלה העולמית. בפועל, הצמיחה בסין אמנם התמתנה יחסית לשני העשורים הקודמים, אך עדיין מדובר בקצב צמיחה ממוצע של כ-7.5% בשנה בשלוש השנים האחרונות.

ייתכן כי העליות במניות בסין בתקופה האחרונה מעידות על הנכונות של משקיעים זרים לחזור לסין, אחרי תקופת הסתגלות מסוימת למצב החדש של צמיחה נמוכה מבעבר (ב-2013 למשל הבורסות בסין לא תיפקדו, בעוד יתר השווקים בעולם זינקו אל על).

לחשיפה לסין עשויים להיות יתרונות רבים. סין היא דוגמה יוצאת דופן לכלכלה שנכנסה לתהליך מואץ של פיתוח כלכלי, תוך שמירה על צמיחה גבוהה ויציבה על פני זמן, ובעיקר כלכלה שהצליחה להימנע ממשברים. הכלכלה הסינית הוכיחה מאז המשבר הפיננסי בעולם, שיש לה מתאם נמוך עם הפעילות הכלכלית בשווקים המפותחים. למעשה, מומנטום הפיתוח בסין וממדי הכלכלה הסינית, הופכים אותה לגורם משמעותי מייצב ומרחיב בכלכלה העולמית. תכונה זו הפכה אותה לאבן שואבת למדינות מפותחות ומתעוררות, המבקשות לכרות איתה הסכמים להגברת הסחר ושיתופי פעולה כלכליים.

מנגד, יש המזהירים מהגידול המהיר בהיקף האשראי בסין, דרך הבנקים או בנקאות הצללים במדינה (גופים פיננסיים לא-בנקאיים שמנהלים כספים של הציבור). השבוע דווח, כי היקף החובות המסופקים במערכת הבנקאית רשם ברבעון השלישי את העלייה החדה ביותר מאז 2005, כאשר זינק בכמעט 10% לכ-125 מיליארד דולר; מדובר אמנם ב-1.16% מסך ההלוואות הבנקאיות - שיעור נמוך בקנה מידה עולמי - אך המגמה עלולה להיות מדאיגה. החדשות הטובות הן שבשני הרבעונים האחרונים הבנקים מאיצים את קצב ההכרה בחובות בעייתיים - צעד שעשוי להעיד כי הם בדרך הנכונה, לאחר שנים שבהן דחו את ההכרה באשראי הבעייתי.

מנגד, הבעיה המטרידה יותר היא היקפה ההולך וגדל של בנקאות הצללים בסין. לפי אומדנים שונים, היקף בנקאות הצללים מכלכלת סין נע בין 40% ל-50% מהתמ"ג. זה אמנם נתון נמוך יחסית בהשוואה לכלכלות מפותחות, אך מטריד בהתחשב בקצב הגידול המטאורי שלו (כ-40% מדי שנה בשנתיים האחרונות), וכן בשל העובדה שבניגוד לבנקים הממשלתיים המפוקחים, מגזר זה אינו מפוקח דיו בסין.

משקל גדול לתכנון המרכזי

עבור משקיעים זרים, לעובדה שכלכלת סין מוכוונת על ידי תכנון מרכזי יש משקל גדול. משנת 2011 מיקוד הפעילות הכלכלית במדינה עבר מהגדלת היצוא להגדלת הביקוש המקומי והצריכה הפרטית, כמו בכל כלכלה מתקדמת. במסגרת זו יושמו רפורמות רבות בכלכלה, שהגמישו את שוק העבודה, העניקו זכויות קניין לאוכלוסייה הכפרית, הופחתו שיעורי המס על חברות בינוניות וקטנות ומשקי בית, הוגדלו מקורות האשראי ונגישותם לחברות ומשקי בית, ועוד.

בשנים אלו חברות זרות רבות שזיהו את הפוטנציאל הגלום בפעילות בסין, החלו לפעול במדינה בתחומי המוצרים והשירותים הצרכניים, בשוק שהיקפו בשנת 2013 הוערך בכ-4 טריליון דולר, עם קצב גידול שנתי דו-ספרתי. כך למשל, סין הפכה לשוק כלי הרכב הגדול בעולם, עם צמיחה של מעל 10% בשנה בהיקף המכירות. במקום לחפש את החברות הזרות הבאות שיצליחו למצוא את הדרך הנכונה לסין, הרפורמה החדשה מאפשרת למשקיעים הזרים להגיע ישירות לחברות הסיניות שכבר צועדות על הדרך הזו.

הכותבים הם מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים וכלכלנית באגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב