אילן בצרי, ראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי זה שבע שנים והמשנה למנכ"לית הבנק סמדר ברבר-צדיק, העיד אתמול (ד') במשפט הרצת המניות של נוחי דנקנר, יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר. זוהי עדות יוצאת דופן, השופכת אור על האופן שבו מתקבלות החלטות על מתן אשראי בסכומים עצומים ללקוחות שהבנק חפץ ביקרם.
דנקנר מואשם, כי פעל יחד עם מנהל ההשקעות איתי שטרום באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי אחזקות. זאת במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012, ואשר זכתה לכינוי "הנפקת החברים". לפי הנטען, הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתואמות שביצעו שטרום, הבעלים של חברת ,ISP ושותפו, עדי שלג, שהפך עד מדינה בתיק, דרך חשבונות שלהם ושל קרוביהם.
לדברי הפרקליטות, דנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים, כדי להשיג למי שחשוד כשותפו לתרמית, איתי שטרום, מימון בהיקפים גדולים כדי שיוכל להריץ את מניות אי.די.בי אחזקות.
סמוך להנפקה התקשר שטרום וביקש מניצה זעפרני, מנהלת מחלקת שוק ההון בסניף המרכזי של הבינלאומי, אשראי של 15 מיליון שקל, וזו הפנתה אותו לבצרי, שכן היקף הביטחונות שעמד לרשותו הסתכם ב-850 אלף שקל בלבד. לפי הנטען, בצרי הסכים לשחרר את האשראי לשטרום רק לאחר שדנקנר התקשר אליו וביקש ממנו לעשות כן.
בצרי זומן על-ידי הפרקליטות כדי להוכיח את הטענות הללו, אך הפתיע כשהעיד כי הוא היה מאשר את האשראי לשטרום גם ללא "שיחת הטלפון הלקונית" של דנקנר אליו. בעדותו, הסביר מדוע אישר את העמדת האשראי לשטרום, למרות שמדיניות הבנק היא שלא לאפשר אשראי שכזה ללא ביטחונות ברמה של 80%.
בצרי: "הייתה שיחה ארוכה יחסית (עם שטרום, ח' מ'). בשלב הראשון הוא נתן קווים לדמותו - לקוח ותיק של הבנק - ונתן לי דמויות בכירות מאוד בבנק שמכירות אותו. בשלב השני בשיחה דיברנו על העסקה עצמה, שהוא רוצה אשראי של 15 מיליון שקל.
"שאלתי אותו מי הקונה, האם מוסדי? הוא אמר שלא. שאלתי אז מי? הוא אמר אנשים פרטיים, אמידים. שאלתי אותו האם אותם אנשים יש להם כסף, או שהם צריכים מימון בנקאי? הוא אמר שיש להם כסף שמוכן לעסקה עצמה. שאלתי האם מחיר הקנייה שלהם יקובע? הוא אמר בהחלט, וגם אמר שיותיר לו רווח של מעל מיליון שקל.
"הוא אמר שאין לו הסכמים חתומים. שאלתי האם יש סיכוי שזה יתפוצץ? הוא אמר 'אתה חושב שיש סיכוי שאכנס לעסקה שלא בטוח שתקרה?'. שאלתי אותו מה יקרה אם העסקה תתפוצץ, והוא אמר 'אין מצב'.
"שאלתי אותו מה העושר האישי שלו. הוא פירט, ובאמת הוא עשה עליי רושם של אדם אמיד. מה שהכי שבה את ליבי בשיחה על העושר האישי שלו זה שהוא סיפר לי שיש לו כספים בסכומים מאוד גדולים שמושקעים בבנק הבינלאומי בשווייץ".
השופט חאלד כבוב: "בדקת את זה?"
בצרי: "לא בדקתי כלום. אבל זה שבה את ליבי שיש לו כספים גדולים שאינם משועבדים. שאלתי אם הוא יכול לבוא ולשעבד, והוא אמר ש'הוא לא רוצה לערבב שמחה בשמחה'. הוא אמר 'אין בעיה, אם האשראי לא ייפרע אני אעביר משם לבנק הבינלאומי'. והוא הבטיח לי שהכסף לא יזוז משם.
"בסופו של עניין, בחנתי את כל הקריטריונים של אדם שיודע מה הוא עושה, שיש לו קונה בסכום סופי ומוסכם עם רווח של מיליון שקל, והוא לקוח מאומן ומיומן ויש לו כספים גדולים. דבר נוסף שחיזק אותי זה אופי הפעילות של הבנק הבינלאומי. אין לנו לקוח אחד בעייתי בתחום הזה במשך שבע שנים. הלקוחות האלה - גם אם יש יום או יומיים פספוס, תמיד ידעו להסתדר".
בצרי סיפר כי החליט לאשר את האשראי לשטרום למרות שלא הכיר אותו באופן אישי. ואולם, באותה נשימה אמר ש"הכרתי את שטרום בתודעה". לדברי בצרי בעדותו, "שטרום הוא לקוח מוכר בבנק. ידעתי גם אז (כשזעפרני שוחחה עמו, ח' מ') שהוא לקוח ותיק שלנו, שלא היו איתו בעיות בכלל, הוא לא הוצף בשום מקום ובשום סיטואציה כלקוח שיש איתו בעיה. ובנוסף ידעתי שהוא מקצוען בשוק ומיומן בשוק שהוא עוסק".
"אז למה אמרת שאתה לא מכיר אותו?" העלה השופט כבוב בפני בצרי את השאלה המתבקשת, שעמדה על קצה הלשון של רוב הנוכחים באולם.
"באופן אישי לא הכרתי אותו", חזר וטען בצרי. "השם שלו עלה בוועדות. אישרתי לו אשראים בסכומים ניכרים. בבנק אני מטפל במאות לקוחות, אבל בתודעה יש לך תווית על הלקוח".
כאשר זעפרני פנתה לבצרי בנוגע לבקשת האשראי של שטרום, היא אמרה לו שבעיניה מדובר בבקשה הזויה, לאור העובדה שלשטרום לא היו ביטחונות מספיקים. בעדותה בביהמ"ש בתחילת השבוע ציינה זעפרני כי גם היום היא לא הייתה מאפשרת אשראי כזה.
הקלטה מהשיחה של שטרום אליה חשפה, כי כאשר שטרום פנה אליה בבקשה, היא הגיבה: "ואי, ואי, ואי". בעדותה ציינה כי עובדת היותה חדשה בתפקיד גרמה לה לתגובה ההיסטרית. על כל פנים, זעפרני ציינה בפני בצרי כי שטרום צריך 12 מיליון שקל ביטחונות. בצרי הסתפק ב-5 מיליון שקל.
בצרי: "ברגע שאני אומר לה אז תביאי לי 5 מיליון, זה אומר שבמחי יד ויתרתי על 7 מיליון שקל ביטחונות. ולמה? כי אמרתי שבתודעה אני יודע שאדון שטרום הוא באמת סוחר, ומכיר את השוק ומיומן מאוד. לכן הייתי מוכן לרדת מ-80% ביטחונות".
בשלב זה שאל את בצרי התובע, עו"ד עמית בכר, האם כשזעפרני אמרה שהדרישה היא לביטחונות של 12 מיליון שקל, היא פירשה נכון את מדיניות הבנק, השיב בצרי כי "זו שאלה מורכבת". לדבריו, "לפי הספר, אתה צריך להביא 80% הון עצמי, כלומר 12 מיליון שקל". עם זאת, לדברי בצרי, "ללא קשר למקרה הזה, יש מקרים לא מעטים שבעקבות שיחה עם הלקוח ואינפורמציה נוספת אתה מתגמש.
"כדי לאשר עסקה מסוג זה הייתי צריך להיות משוכנע שהמחיר סגור, שיש לו רווח, שהעסקה לא ניתנת לביטול. ודבר נוסף שהייתי צריך לדעת, זה מה שווה הלקוח".
לדברי בצרי, "הבינלאומי באותם תנאים, באותה אינפורמציה ובאותה רמת ידע, מאשר אפילו בפחות ביטחונות. מצאנו עסקה של אפס אחוז ביטחונות", ציין.
כאשר נדרש בצרי להסביר מדוע התקשר אליו נוחי דנקנר בעניין בקשת האשראי של שטרום, הוא השיב: "לא יודע למה הוא התקשר אליי, מה דחף אותו. הוא התקשר אלי שיחה קצרה, ואמר שבאחד מסניפי הבנק קיימת בקשת אשראי של ISP (של שטרום, ח' מ'), לא יודע באיזה סכום, 'ודע לך שהכסף יחזור'.
"שאלתי את דנקנר שתי שאלות נוספות, האם הוא מוכן לתת ערבות על החשבון על החוב, והוא אמר 'בשום פנים ואופן לא'. שאלתי אותו לגבי מסמך נוחות, וגם פה הוא אמר לי 'בשום פנים ואופן לא'. זה כל מה שהיה בשיחה עם אדון נוחי".
אתנחתא קומית, או רגע מביך (עניין של טעם) בעדותו, סיפק בצרי כאשר נשאל מדוע גורמים בבנק היו מוטרדים מאישור האשראי, בהם סמדר ברבר-צדיק. "אתה צריך להכיר אותה. היא פולנייה", הסביר בצרי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.