נושמים את עצמם למוות

עצור הכל יונה יהב. עם כל הכבוד לאבנים המשתלבות בקמפוס הנמל שבעיר התחתית, לאצטדיון הכדורגל המפואר שבכניסה הדרומית, לעובדה שדדו הוא באמת החוף הכי שווה בארץ ושמטיילת לואי רואים את הנוף הכי יפה בישראל - אנשים מתים בעיר היפה שלך.

בכל שאיפת אוויר, התושבים שגרים אצלך מקרבים את קיצם.

בשבוע שעבר פורסם דו"ח של המשרד להגנת הסביבה המציג את נתוני פליטות החומרים המזהמים בישראל, שהציב כרגיל את העיר חיפה בצמרת הרשימה. חרף הירידה המשמעותית שנרשמה ברמות הזיהום בשנים האחרונות, חיפה צועדת עדיין בפער ניכר בהשוואה לכל עיר אחרת.

ורק בחודש שעבר פורסמו נתוני תחלואת הסרטן במדינת ישראל, שגם בהם כמובן "מככבת" העיר חיפה. בקרב הגברים בחיים בעיר, שיעור הסרטן בשנים 2006 עד 2011 היה גבוה ב-15% לעומת הממוצע בישראל (השיעור השני בגובהו, אחרי עכו עם 16% מעל הממוצע). בקרב הנשים, השיעור בחיפה גבוה ב-15% מהממוצע (והוא גם הגבוה בארץ).

האמת היא, שמי שגדל בעיר חיפה, מי שיש לו משפחה וחברים בעיר היפה הזו, לא זקוק לסטטיסטיקה היבשה. כמעט מדי חודש מתבשרים על עוד מכר חיפאי שחטף את המחלה הארורה.

זה רק משהו באדישות שלנו, ודאי בזו של תושבי חיפה, שלא בדיוק הגיוני. אוויר לא נקי ומגיפת סרטן זו לא גזירת גורל. מפעלים עתירי כוח כמו בז"ן, חיפה כימיקלים, כרמל אולפינים ודור כימיקלים מככבים במפורש ברשימה של המשרד להגנת הסביבה, אבל הם כנראה חשובים בהרבה ממאות האלפים שגרים על ההר.

במקום להתעסק בימים אלו בתוכנית המתאר החדשה לעיר חיפה - שמציבה יעד של הגדלת אוכלוסיית העיר ב-60 אלף תושבים עד שנת 2025 (מ-270 אלף איש כיום לכ-330 אלף איש בעוד כעשור), בתוכנית שמבטיחה לפחות 1,500 יח"ד חדשות מדי שנה - מוטב לדאוג קודם כל לשימור "הלקוחות הקיימים". לפני שגם הם יגלו, שהאוויר החיפאי הורג אותם לאט לאט.