קבוצת הארץ-דה מארקר נערכת לצמצום נוסף בכח אדם עם סיום השנה הנוכחית. במכתב שהוציא מו"ל הקבוצה, עמוס שוקן, לכלל עובדיו הוא מציע להם לצאת לפרישה מוקדמת, בטרם יחל הליך פיטורים. "זה צעד שננקט אך ורק בשל אילוץ כלכלי משמעותי", כתב שוקן. לדבריו, "מטרתו להבטיח שהעיתון יוכל לקיים את עצמו מהכנסותיו. כולנו יודעים שהעתיד הרחוק יותר של הענף שלנו לוט בערפל, אבל מטרתנו להבטיח כרגע את הטווח הקרוב והמיידי".
במכתבו של שוקן לעובדים הוא מנה את הסיבות לצעדים שלדבריו נאלץ לנקוט. "הסביבה העסקית שלנו מאתגרת", כתב שוקן. "האטה כלכלית שמשפיעה על הפרסום, שחיקה בחלקה של העיתונות בעוגת הפרסום, פגיעה בהכנסות שלנו כתוצאה מצעד ממשלתי שכנגדו עתרנו לבג"ץ, והפסקה מוחלטת של הדפסת 'ישראל היום' בבית הדפוס שלנו".
הצעד שעליו מדבר שוקן הוא החלטה של משרד הפנים להוציא את העיתון מרשימת שלושת העיתונים הנפוצים, לאור ירידתו בסקרי החשיפה של TGI, והחלפתו בחינמון "ישראל פוסט". משמעות הדבר היא הפסד של עשרות מיליוני שקלים בשנה, המגיעים לעיתון ממודעות הליכי תכנון (לפי חוק, יש לפרסם בשלושת העיתונים המובילים תוכניות תכנון בהיקפים מסוימים, כדי שהציבור יוכל להגיש התנגדויות, ל"א).
"כל אלה מחייבים אותנו להקטין הוצאות ולהתאים אותן להכנסות שלנו", כתב שוקן לעובדים. "אנו בעיצומו של תהליך כזה בכל חלקי החברה, לא רק במה שקשור למספר העובדים. אני מקווה שבשנת 2015 נעבור לבניין חדש, שיאפשר לנו לרכז אץ הפעילות במקום אחד בצורה יעילה יותר מן המצב היום כשאנו מפוזרים בשלושה בניינים, אבל לצערנו נאלץ להקטין גם את מספר חברי המערכת. ברור שאנו מביאים בחשבון את הצורך להבטיח גם את יכולתו של העיתון להמשיך לתת שירות ראוי לקוראים".
העיתון מתכנן בקרוב לעבור לבית מכרזים אשר בדרום תל-אביב, ולפנות את הבניין שהיה מקום מושבו בעשרות השנים האחרונות ברחוב שוקן בעיר. על-פי שוקן, עדיין לא גובשה תוכנית מלאה, אולם לדבריו על-פי הצעת ועד העיתונאים, הוחלט להציע לכלל העובדים תוכנית פרישה מרצון. הצעת הפרישה שמציע שוקן כוללת מענק בגובה של משכורות חודשית אחת נוספת, תשלום נוסף המחושב על-פי הוותק בחברה - 1,200 שקל לשנת העבודה הראשונה ו-1,000 שקל לכל שנה נוספת, עד לתקרה של משכורת חודשית אחת ברוטו. כמו כן ישולמו פיצויים והודעה מוקדמת על-פי ההסכם האישי ובהתאם לחוק.
בשיחה עם "גלובס" אמר שוקן כי הוא שומר את הזכות לא להיענות לבקשה לפרוש במסגרת ההסדר.
- האם 'צוק איתן' השפיע על מצבו הכלכלי של העיתון?
"המלחמה השפיעה מאוד.היקפי הפרסום ביולי ואוגוסט ירדו מאוד, אבל זה היה אירוע נקודתי שהשפיע על התקשורת כולה. לו זה היה רק העניין הזה, העיתונות הייתה סופגת את זה. זו תקופה שהסתיימה - הבעיה הכללית היא ששוק הפרסום לא גדל וחלקה של העיתונות המודפסת בעוגה הזו הולך ונשחק".
- האם הקו האידיאולוגי של העיתון בזמן המלחמה, שבא לידי ביטוי בין היתר במאמרים של גדעון לוי, גרם גם הוא לפגיעה כלכלית?
"בכל מה שנוגע להכנסות העיתון מהקוראים - הן בסדר, הן מחזיקות ולא היה לזה קשר או כל השפעה. הבעיה היא בפרסום. היו מאמצים של כל מיני גורמים לעודד מפרסמים לא לפרסם ב'הארץ', וגילינו שהם קשורים להתנחלויות, אבל לא הייתה לכך השפעה".
- אתה צופה שבשנת 2015 זה ישתפר?
"אנחנו נפגשנו במצב הזה עוד לפני המלחמה - מצב של האטה במשק כולו. זה משפיע מייד על הפרסום. אין יסוד לחשוב שהשנה הבאה תהיה שנה של שיפור במצב הכלכלי, לכן קשה לראות שיהיה שיפור בפרסום ב-2015, לעומת 2014".
- האם יש סכנה מהותית לעיתון?
"להפך, החברה במצב בסדר, אבל אנחנו לא רוצים להיות במצב שבו ניכנס להפסדים".
- תהיה הזרמה נוספת של הבעלים?
"הייתה הזרמה די גדולה לתוך החברה ב-8 השנים האחרונות, גם מכיוון השותף מגרמניה, גם של ליאוניד נבזלין (מבעלי הקבוצה, ל"א) וגם מימוש מניות וואלה וכתוצאה מזה מאזן החברה הוא יציב. אבל החברה צריכה להיות בסדר גם בתפעול שלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.