ואלה שמות: ברוך מרזל, איתמר בן-גביר, מיכאל בן-ארי ואפילו שחקן החיזוק בנצי גופשטיין (ע"ע להב"ה), ארבעה "אוהדי בית"ר" שכבר הבטיחו שיבואו הערב לאצטדיון "דוחא" בסכנין. פתחתי דווקא בשמותיהם לבל יחשוב מישהו שמדובר בהמלצה על משחק כדורגל. להפך: מדובר במשהו שהוא הפוך לכל מה שספורט אמור לייצג.
לצערי שובץ המשחק הזה דווקא ליום א', כלומר - ישודר ב"ספורט 1", ערוץ שאין לו את הרצון או היכולת לעסוק גם בהקשרים הרחבים יותר של הכדורגל (נותר רק לקוות שישלח לשם צוות נבון ורהוט, ולא, נניח, מוטי חביב - האיש של הערוץ למשחקים נידחים כשלצידו פרשנים כמו עודד מכנס או רפעת טורק).
אני לא יודע אם המשטרה תאפשר לארבעת המסיתים (שאחרת - ומאחר שאינם נוכחים דרך קבע במגרשי הכדורגל, מה להם דווקא להופיע למשחק בסכנין?) להתנחל ביציע.
אני יודע רק שמשהו רע מאוד הולך ומתנחל בלבבות: אם הכדורגל הוא דת והסכסוך האזורי הופך למלחמת דת, אזי נותר רק לקוות שדת הכדורגל תגבר הערב.
מוזיקה פלוס
סרטי תעודה על מוזיקה, א', מ-22:00, ערוץ 8
נתחיל ברגוע מבין השניים, אבל בפירוש לא הפחות מעניין: "לנגן" (22:00), הוא מסוג היצירות התיעודיות שכבר ראינו בגרסאות אחרות: אודישנים, מבחנים, רגע שמנקז אליו שנים של אימונים קשים וחלומות גדולים - כזה שיכול לשנות את מהלך החיים. מדי שנה מגיעים ל"כיתת אומן" בקיבוץ איילון שבגליל המערבי, נגנים מחוננים בכלי קשת כשהם חמושים בתקווה אחת גדולה: להפוך מנגנים צעירים ומוכשרים לסולנים של ממש ביופי של סרט.
אם כלי המיתר הרגיעו אתכם, הרי שהגיע הזמן להתעורר, ביותר ממובן אחד, עם "מוזיקה וסקס" (22:55), סרט שסוקר את הקשר בין מוזיקה מודרנית לסקס, כולל המלחמה שהכריזו עליה חוגים שמרניים: מתיאור הרוקנ'רול כ"צלילי השטן", דרך נענועי האגן של אלביס פרסלי שנאסרו לשידור בטלוויזיה (הוא צולם ממותניו ומעלה), ועד כמה קישורים מעודכנים יותר.
האמת? לא בטוח שצריך כאן פרספקטיבה היסטורית כשאפשר לשלטט לערוצי המוזיקה שחלק ניכר מהקליפים שמשודרים בהם נעים על הסקלה שבין ארוטיקה לפורנו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
