המלחמה על נמל המפרץ: "התכנון הוא להקים נמל שיש לו עיר ולא עיר שיש לה נמל"

הנוף של מפרץ חיפה, הנכס המרכזי של העיר, בסכנה. כך לפחות טוענים תושבי האזור המתנגדים להקמת הנמל הפרטי במפרץ. ולא רק הנוף בסכנה, הם מזהירים, גם כיסו של הציבור. באחרונה הכריזה חברת נמלי ישראל (חנ"י) על הזוכה במכרז להקמת חלק א' של נמל המפרץ - קבוצת שפיר הנדסה ואשטרום. העלות המוצהרת - 3.98 מיליארד שקל, אבל אם תשאלו את האדריכל החיפאי הוותיק מיכה רטנר, העלות הזאת רחוקה מהמחיר האמיתי שאנחנו נשלם. לדבריו, הציבור הישראלי ישלם לפחות פי שניים מהעלות שמציגים חנ"י ומשרד התחבורה.

"כל מה שקשור לנמל המפרץ הוא מחדל אחד גדול", אומר רטנר, שתכנן את נמל חיפה בשנות ה-90 ומי שצבר ניסיון של עשרות שנים בתחום תכנון מרינות ונמלים בארץ ובחו"ל. "הציבור הישראלי צריך להשמיע את קולו ולזעוק לשמים על מה שהולכים לעשות לו. היקף הנמל קוצץ, ולכן הציבור אולי חושב שנמל המפרץ יעלה לו 3.98 מיליארד שקל, אך זה לא כך. זוהי העלות של בניית הנמל המקוצץ, שבעוד כמה שנים יצטרכו להרחיבו. חנ"י יודעת שהמחיר לא יסתיים בזה והמדינה תיאלץ לשלם עוד סכומי עתק עבור השלמות שונות. אם הנמל הפרטי יצליח, ידרוש המפעיל הזוכה להרחיב את הנמל לאלתר".

כלכלת ישראל תלויה בנמלי הים: 98% מהיקף המטענים של סחר החוץ המקומי עובר דרך נמלי הים ופוטנציאל הגידול הכלכלי של סחר החוץ בטווח הארוך עומד על כ-5% 8% בשנה. כלומר, ישראל צפויה להכפיל את מספר המכולות שלה בתוך עשור. נמל המפרץ הוא אחד משני הנמלים הפרטיים שהמדינה החליטה להקים במטרה להגביר את התחרות בענף, ויש שיאמרו גם במטרה לשבור את ועדי העובדים החזקים בחברות הנמלים הציבוריות. התוכנית מחלקת את בניית נמל המרץ לשני שלבים: בשלב א' צפויה קבוצת שפיר-אשטרום לבנות את הנמל ובין השאר להאריך את שובר הגלים הראשי, להקים שובר גלים משני, לבנות רציפים, שטחי אחסון ותפעול ועבודות נוספות שיאפשרו לנמל להכיל 1.1 מיליון מכולות. שטח המכולות אמור להיות 810 דונם, אורך הרציף הראשי 800 מטר ואורך הרציף המשני - 450 מטר. בשלב ב' צפויה חברת נמלי ישראל להוציא מכרז חדש שבו יורחב שטח המסוף ל-950 דונם, והרציף המשני יוארך ל-1,100 מטר.

רטנר, שכבר הזהיר מפני מחדל נמל המפרץ בראיון ל"גלובס" (14.1.2014), חוזר ומדגיש: יש אלטרנטיבות. "חברות בינלאומיות כמו Parsons Brinckerhoff השתתפו בתכנון אלטרנטיבה כבר לפני שנים, שכללה גם שדה תעופה בינ"ל, אבל חנ"י לא הציגה אותה בתסקיר ההשפעה על הסביבה", הוא אומר, "במקום זאת היא הציגה 6 חלופות זהות ועוד 6 למצב עתידי נרחב בהרבה. במקומם לא הייתי מזכיר את התכנון העתידי שלהם, כי מי שיראה את זה, יבין שהתכנון הוא להקים נמל שיש לו עיר, ולא עיר שיש לה נמל".

אחת הסוגיות השנויות במחלוקת נוגעת להקמת עורף לנמל, האזור שמצויים בו מתקן ענק לאלפי משאיות ביום, בתי מלאכה לציוד, מוסכים, מחסנים ואתרים לוגיסטיים כמו בית קירור, אחסון ייצוא חקלאי ועוד. היום אין עורף כזה, ולדברי רטנר הקמתו תעלה יותר מ-3 מיליארד שקל לא מתוקצבים, שהציבור כלל לא מודע להם.

"נמל לא יכול לפעול ללא עורף, וחנ"י ניצבת בפני שוקת שבורה", אומר רטנר. לפניה אחת משתי אופציות: הראשונה היא ביטול שדה התעופה והשתלטות על בית הספר הטכני והפיכתו לעורף, והאחרת היא השתלטות על חוות המכלים של תשתיות נפט בקרית חיים, בשטח של כ-800 דונם. עורף הנמל מחייב את ביטול שדה התעופה היחיד כעת בצפון, ומעבר לכך, רכישת בית הספר הטכני תעלה לציבור כ-800 מיליון שקל, והעסקה של רכישת חוות המכלים היא פשוט פשע אזרחי. במקום החווה אפשר להקים אלפי יחידות דיור במקום היפה ביותר במפרץ. לאור מצוקת הדיור של היום, הציבור ממש צריך לזעוק על כך שהולכים להרוס לו את השטח היפה ביותר בארץ. זה פשע אזרחי. עשרות אלפי אנשים היו יכולים לגור שם, ובמקום זאת הולכים להיות שם אלפי מכולות ומחסנים".

800 מיליון שקל זה לא מעט, אבל אמרת קודם לכן יותר מ-3 מיליארד.

"800 מיליון הם רק התשלום עבור הקרקע לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד הביטחון. לאחר מכן יצטרכו לסלול כבישים ותשתית לרכבות. לפי חברת יפה נוף, הנמצאת בבעלות עיריית חיפה ומבצעת עבודות תשתית ותחבורה באזור, מדובר בעלות של כ-1.2 מיליארד שקל. כמו כן, בניית עורף הנמל עצמו צפויה לעלות יותר ממיליארד שקל. ועוד לא דיברתי כלל על כך שעורף הנמל יחייב את פירוק שדה התעופה, מהלך שיחייב כמובן תקצוב חלופה. כך מגיעים לתוספת של 3 מיליארד שקל לפחות שהציבור לא מודע אליה".

מה האלטרנטיבה?

"את האלטרנטיבה הציגו מתכננים מקומיים בסיוע יועצי חוץ הולנדיים וחברת ההנדסה PB כבר לפני 20 שנה. על פי תוכנית האב יש להכפיל את רציף נמל הכרמל א', תוכנית המכונה נמל הכרמל ב'. כמו כן, הצעתי תוכנית חלופית כבר לפני 10 שנים לבניית נמל הכרמל ב' בצורת רציף אלכסוני המאפשר עגינת שלוש אוניות מכולה ענקיות במקביל, לעומת אונייה אחת בלבד בנמל המפרץ. כך ניתן יהיה להגיע ליכולות פריקה גבוהות יותר מאלו של נמל המפרץ, הפרויקט יהיה זול במיליארדים ותקופת הבנייה קצרה בהרבה, משום שעורף הנמל קיים וכולל כבר גישת רכבות. גם ההשפעה על הנוף תהיה מתונה בהרבה".

יש הטוענים שספינות גדולות ומודרניות לא יוכלו להסתובב בתכנון הקודם.

"זו בדיחה גרועה. מעגל הסיבוב הוא בקוטר 800 מטר והוא נמצא תמיד מחוץ לרציפים. הוא קרוב לכניסה לנמל והוא נותן מענה ל-2 אורכי אוניות בנות 400 מטר אורך, כמקובל בעולם".

חנ"י העלימה תוכניות?

איך הנמל המתוכנן כרגע ישפיע על הנוף?

"לא צריך להיות גאון כדי להבין שבתוכנית נמל המפרץ כפי שהיא, נוף המפרץ ייהרס לחלוטין. ברגע שיבנו את הנמל, לא תהיה אפשרות לחזור אחורה, והדבר שהכי מקומם הוא שאת התוכנית של אותם גורמים בינלאומיים חנ"י לא הציגה. היא העלימה אותה כמו הודיני. לא רק זאת, היא גם הייתה מחויבת להציג הדמיה של הפגיעה בנוף".

והיא לא הציגה?

"היא הציגה כמו שהיא רוצה להציג. הנמל הצבאי העתידי שצפוי להיבנות מאחורי נמל המפרץ לא הוצג, וכך גם לא הפיתוח וההארכה של שטח הייבוש שייעשה בשלב הבא, שלא לדבר על הנוף שייהרס לחלוטין מהכיוון השני של קרית חיים. האם התושבים בקריות יודעים מה בונים להם מתחת לאף? מי שמפקפק באמינות המידע, מוזמן לעיין בהדמיות שהכין משרד יגאל צמיר, מתכנן המפרץ, שמאמת בכך את גרסתי. העיקר שמשרד התחבורה וחנ"י יצליחו להרוס את ועדי הנמל הקיים כדי לומר שהם נלחמים במונופולים וביוקר המחיה. העיקר שיצליחו להוריד את מחיר המילקי. אבל בכל מחיר?"