ירידה ידועה מראש

ישראל אינה המדינה הראשונה, וגם לא האחרונה, שסוכנויות דירוג אשראי ינפיקו לה תחזית אופטימית פחות לגבי דירוג האשראי של חוב ממשלתה. למעשה, היו הרבה יותר מדינות אשר הדירוג שלהן ירד, ועוד יותר כאלה אשר תחזית הדירוג שלהן ירדה - מאשר מדינות שהתחזית לגביהן נהפכה חיובית יותר.

את העובדה הזו צריך לזכור כדי להכניס לפרופורציה מסוימת את המשמעות של סוכנות פיץ', אשר הורידה את תחזית הדירוג - ולא את הדירוג עצמו - מחיובית ליציבה. כלומר, הסוכנות אומרת שבעתיד הקרוב הדירוג של החוב לטווח ארוך של ממשלת ישראל לא יעלה, אך לא יירד.

אמנן שוק האג"ח הממשלתיות הגיב בירידות, ואולם חשוב לזכור כי הדירוג, וגם תחזית הדירוג, עוסקים בסוגיה אחת בלבד: מה הסיכוי של ממשלה לפרוע את חובותיה ואת הריבית עליהם. העובדה שאנשי פיץ', אשר ביקרו בישראל לפני פרסום התחזית, התרשמו שיש סיבות להוריד את טיב התחזית אומרת שהם רצו לתת ביטוי למה שהם מצאו: עלייה בגירעון הממשלתי, צמיחה של 2.3% בלבד וסיכונים גיאופוליטיים שאינם קטנים.

כשמביאים בחשבון את כל זה, אנשי פיץ' מאמינים שבעתיד הקרוב לא יחול שיפור ביכולת הפירעון של החוב של ממשלת ישראל, אך גם לא הרעה.

בקנה מידה הנכון, הודעת פיץ' אמנם חשובה, אך רק מאשרת את מה שמבקרי המדיניות הכלכלית של הממשלה אומרים זה זמן. למעשה, הממשלה לא ממש מוטרדת מהודעת פיץ', ומבחינתה אין לה סיבה לכך. הרי "יציבות" היא הדבר אשר הממשלה הנוכחית מקדשת יותר מכל דבר אחר, בכל תחום ותחום.

הממשלה הזו מתעבת שינוי, נרתעת מתנועה אל עבר מקום לא ידוע, ואם הדבר היה תלוי בה - כל המציאות הייתה צריכה לקפוא במקום. בתחום הכלכלי הדבר מקבל ביטוי מלא במדיניות הפיסקלית.

התקציב נהפך מסמך של "קודם מע"מ אפס - ואחר כך כל היתר". אין יוזמות להתמודדות עם בעיות יסוד כמו עוני, פריון נמוך, או חלוקת הכנסה מזעזעת. הממשלה לא ממש נרגשת מהעובדה שהמשק הישראלי נקלע לשיעורי צמיחה נמוכה, ומתייחסת למצב זה כסוג של "שגרה". גם הנתק בין שר האוצר לבין הפקידו*ת במשרדו נחשבת מעין נורמליות, שלא לדבר על המשקל שיאיר לפיד מעניק לאזהרותיה של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג.

אז בתוך כל המציאות הזו, שבה האמון של הציבור בממשלה נשחק מדי יום, שבה המגזר העסקי חש שהוא עזוב לנפשו, שבה בנק ישראל מרגיש שהוא נותר לבד במאבד נגד ההאטה - סוכנות פיץ' החליטה להגיד שיהיו לכל אלה השלכות.

זה באמת לא משהו שיזעזע איש בממשלה. הרי כיום אין לאיש בישראל מושג מה יהיה התקציב בסופו של דבר, ומה יקרה בעוד חודשים ספורים אם הגירעון יהיה גדול מהצפוי. איש גם לא יודע אם תהיה החרפה גיאופוליטית או ביטחונית, ועד כמה תתרחב התופעה של חרם על עסקים ישראליים בחו"ל (בדרך כלל בצורה שקטה). פיץ' יודעת להגיד לנו שטוב יותר לא יהיה.