הכיתה הטיפולית

לאחר כשבועיים של נתק בין מפלגות הליכוד ליש עתיד על רקע חילוקי-דעות בנוגע לתקציב ולחוק ההסדרים, של ויכוח עם מפלגת התנועה על חוק הלאום והתפטרות השר עמיר פרץ, אי-העברת חוק "מע"מ 0", וויכוחים על נושאים אחרים, מתברר שבממשלה עסוקים יותר במשחקי ברוגז, שברו את הכלים ולא משחקים, במקום לדאוג לנו, הציבור.

הקואליציה מזכירה משהו דומה לגן ילדים פרועים, שהגננת (ראש הממשלה בנימין נתניהו) איבדה שליטה, והילדים בראשות אחד הילדים הבולטים (שר האוצר יאיר לפיד) משתוללים. אחרי שנתניהו הובס בהצבעה על חוק "ישראל היום", כולל "נקמה" של חבריו מהליכוד שחלקם נעדרו מההצבעה, ההשתוללות בגן-ילדים עולה ופורחת. חוק הלאום הפך לזירת צרחות גסה.

תחושת ניתוק וחוסר אמון

ועדת הכספים מתכנסת להחליט על חוק ההסדרים, ופתאום ישראל ביתנו רוצה להחריג את תיירות המרפא ואת קק"ל מהחוק, והדיון מתפוצץ. מה ליו"ר המפלגה אביגדור ליברמן ולקק"ל לא ממש מובן, ולמה כורכים את תיירות המרפא וקק"ל עם אישור "מע"מ 0" גם לא ברור. בתווך ח"כ עופר שלח (יש עתיד) מאיים באפשרות של בחירות חדשות. תוך כדי, החרדים ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט כורתים "הבנות" אד-הוק, שוועדת הכספים לא תפעל עד שחוק הלאום לא יעבור. לפיד ובנט מתקוטטים. ליברמן בינתיים מסביר שאין צורך בבחירות חדשות, ומבחינתו שגן הילדים ימשיך להשתולל.

לציבור שרואה את משחקי הפוליטיקה מצטיירת תמונה עצובה של התפרעות שלטונית ללא רסן במשכן הכנסת. בין לבין, החרדים חוזרים לתמונה האלקטורלית, כי ייתכן שיחפצו באצבעותיהם אם אחת המפלגות החברות בקואליציה תפרוש/תופרש/תתפטר, תלוי באיום ובמועד. החרדים הם תמיד אופציה בשעת דחק, בתנאי שלפיד יפוטר.

הגננת נתניהו חשה שהילדים מתפרעים, ואולי הם חושקים בפוטש שמשמעותו החלפת הגננת. מיד, מול הציבור הנדהם, מתבטלות ישיבות ממשלה ומתחיל משחק הניחושים - מי יבגוד בחברו, והאם האופוזיציה יכולה לפתע להפוך לקואליציה. הספינים חוגגים, וכל אחד מדבר עם יריבו על אפשרות חבירה. זאת, בתנאי ש"תיירות המרפא" עם "חוק הלאום" 300 מיליון שקל ליהודה-ושומרון וכן קק"ל בפנים - יעברו כמקשה אחת.

בצר לו, נתניהו מתנגד ל"מע"מ 0", אבל תומך בהוזלת היבוא כדי להקל על יוקר המחיה, מהלך שהיה יכול לעשות כבר לפני חודשיים ללא קשר למרד הפוליטי.

עסקנות והתמקחות סוג ג'

ואנחנו רוב הציבור, מרגישים כבר זה זמן גועל-נפש. חלק גדול מאזרחי ישראל בזים לכנסת ישראל, לשרים, לנתניהו, ללפיד ולבנט. גן-הילדים שמתחולל מול עיננו מגביר את תחושת הניתוק ואת חוסר האמון הציבורי כלפי מנהיגינו שמתקוטטים בלי בושה.

כאשר המנהיגות מבטאת עסקנות והתמקחות סוג ג', ללא אידיאולוגיה רצינית אלא על בסיס פופוליזם וכותרות, הציבור מאבד כבוד לשלטון. אנו אומרים לעצמנו שאם אלה הם מנהיגנו אוי לנו. אנחנו נמצאים בבעיית מנהיגות חריפה. איומים בפרישה, מקח וממכר של סוחרי סוסים צולעים, העברת חוק תמורת ביטול חוק אחר, ממחיש את גן הילדים הפוליטי המופרע.

הגיע הזמן שהקרקס הקואליציוני יפסיק את הופעותיו המגוחכות, ועם ישראל יראה מנהיגות החלטית, רצינית ואמינה. האם נתניהו וילדי הגן שלו מסוגלים להתבגר? האם נתניהו מסוגל באמת לשלוט? שאלה קשה.

הכותבת, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)