נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הודיע הערב (ב') על התפטרותו של שר ההגנה, צ'אק הייגל.
בטקס בבית הלבן, שיבח אובמה במילים חמות מאוד את הייגל והדגיש את תרומתו לתהליך הפינוי של צבא ארה"ב מאפגניסטאן ולניהול הפנטגון בתקופה תקציבית קשה מאוד. הוא הודיע שהייגל הסכים להוסיף ולכהן עד שהסנט יאשר את מינוי יורשו.
אולם פקידים בבית הלבן אמרו שזו התפטרות כפויה, לדברי "ניו יורק טיימס", שחשף בראשונה את השינוי המתוכנן בצמרת הפנטגון. אובמה החליט לבקש מהייגל להתפטר ביום ו', בעקבות סדרת פגישות ביניהם בשבועיים שחלפו. הפקידים ציינו, שהנשיא הגיע למסקנה שהאיום שנשקף מדאע"ש מצריך כישורים שונים בצמרת משרד ההגנה מאלה של הייגל.
הייגל, בן 68, היה הרפובליקן היחיד בממשל אובמה. הוא שירת כמעט שנתיים ומשימתו הראשונה במעלה, לבד מהנסיגה מאפגניסטאן, היתה ניווט המערכת המסורבלת של הפנטגון תחת חרב של קיצוצים תקציביים גדולים שכפה הקונגרס.
"השנתיים הבאות מחייבות התמקדות מסוג שונה", אמרו הפקידים. הם ניסו לרכך את הפרישה הכפויה בטענה שהייגל לא פוטר, אלא שהוא עצמו יזם דיונים עם אובמה על אפשרות פרישה והשניים הסכימו שאכן הגיעה העת לשינוי בצמרת הפנטגון.
אולם גורמים שמקורבים להייגל אמרו בשבועות שחלפו שהוא ציפה להמשיך לכהן כשר ההגנה עד תום כהונתו של אובמה. פרישתו היא כנראה ניסיון של הבית הלבן להראות שהממשל אכן מודע לביקורות שנמתחו עליו בגין התגובות הכושלות לכמה התפתחויות בתחומי הביטחון הלאומי, לרבות משבר מגיפת האבולה והאיום שנשקף מדאע"ש.
עוד לפני ההודעה הרשמית על פרישת הייגל, כבר נשמעו בממשל ניחושים על זהות יורשו. בראש הרשימה נמצאת מישל פלורנוי, שהיתה תת שר ההגנה. כן מוזכרים הסנטור הדמוקרטי ג'ק ריד, איש צבא לשעבר, ואשטון קרטר, לשעבר סגן שר ההגנה. השימועים על אישור שר ההגנה הבא לא יתקיימו, כנראה, לפני תחילת 2015, לאחר שיושבע הקונגרס החדש.
הייגל ואובמה התיידדו כאשר כיהנו כסנטורים. כחברים בוועדת יחסי החוץ של הסנט, הם מתחו ביקורת על המלחמה בעיראק. התנגדות הייגל למלחמה זו היא שהניעה כנראה את אובמה, לאחר שנכנס לבית הלבן, למנותו כשר ההגנה. למרות היותו רפובליקן, התנגדו סנטורים רפובליקניים רבים למינויו, בעיקר בגלל מה שהם תיארו כיחסו העוין לישראל. לימים התברר, שטענה זו לא עמדה במבחן המציאות. הייגל הוכיח עצמו כקשוב לצרכי הביטחון של ישראל והיה מקורב מאוד לצמרת משרד הביטחון.
ועם זאת, הייגל התקשה להתאושש מהשימועים למינויו, שהציגו אותו באור לא מחמיא, ולא רק בגלל יחסו לישראל. נוסף לכך, לא הצליח לחדור לחוג הסגור של פקידי הבית הלבן שמקיפים את אובמה ושומרים לו אמונים עוד מתקופת מערכת הבחירות הראשונה שלו. בישיבות הקבינט הוא שמר על שתיקה, לדברי פקידים בממשל. אנשי הייגל טענו, שהוא המתין לשוחח בארבע עיניים עם הנשיא כדי למנוע דליפות. כך או כך, הוא לא נחשב מקורב לאובמה. מכל מקום, בטקס הפרידה השתדל הנשיא להוכיח את ההיפך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.