הח"כ הכי ציני שמצפצף על כולם

יש משהו לא נעים מעיקרו בחבר הכנסת זאב אלקין: הוא נוטף סרקזם. בני פלוגתא אינם ראויים לתשובה. מספיק לטפטף עליהם, בין אם הם ציפי לבני ובין אם מחלקת המדינה של ארצות הברית.

שושבינו של חוק מדינת הלאום אינו איש קל דעת. הביוגרפיה שלו מראה, שהוא מלומד ויודע ספר, רחב אופקים ובעל תודעה היסטורית. מהיותו איש צעיר יחסית (43), התכונות האלה יכלו להיות מבטיחות מאוד.

ובכן, מר אלקין הצליח לכפות על ישראל הר כגיגית את החוק הלא נחוץ ביותר עלי אדמות. תרבותו הפוליטית וחממת גידולו מעולם לא כללו את הדמוקרטיה המערבית הליברלית. הן כללו לעומת זאת אגרוף קמוץ והתרסה בלתי פוסקת, החשדה שיטתית של מניעי יריבים ומחוות אגרסיביות. מה עצוב הוא החיזיון של איש-רוח גס-רוח.

עמוד הפייסבוק שלו עשיר ברחמים עצמיים ובטפיחות על השכם. כל ביקורת עליו היא "תעודת כבוד; אני אמשיך לפעול לטובת האינטרסים הלאומיים של עם ישראל. אף אחד לא יצליח להפחיד אותי!".

ליריבים אין לעולם דעות הצריכות דיון ענייני. הם מאחזי עיניים ושואפי כיסא. "הציבור הישראלי לא טיפש", הוא כותב בטון הפטרנליסטי השמור לציניקנים.

אברהם אבינו

מר אלקין בא השבוע חשבון עם "בני בריתנו במחלקת המדינה" של ארצות הברית, זאת אומרת, "בעלי בריתנו", מפני ש"בני ברית" הם מי שבאו בבריתו של אברהם אבינו. סגן שר החוץ לשעבר מעמיד אותם במקומם (ואפילו מתרגם לאנגלית, כדי שהם יוכלו לקרוא): "דווקא בימים אלה מצאו זמן להתפנות מהעיסוק במניעת הגרעין האיראני, בהתמודדות עם האסלאם הקיצוני הטרוריסטי נוסח דאעש או אלקעידה ומהתמודדות מול רודן בדמשק שהשתמש בנשק כימי מול האוכלוסייה של ארצו, ולהקדיש את תשומת הלב לבעיה הכי 'אקוטית' במזרח התיכון ובעולם כולו: ללמד קצת דמוקרטיה את הציבור הישראלי.

"הייתי ממליץ להם להסיר את הדאגה מליבם. אנחנו כאן במדינת ישראל, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, נוכל לשמור על יסודות דמוקרטים, כפי שעשינו במשך עשרות שנים בתנאי מלחמת קיום בלתי פוסקת, גם בלי עזרה והכוונה של השותף הבכיר מעבר לאוקיינוס".

אלוהים ישמרנו מפתאים. הנשימה פשוט נעצרת למיקרא המלים האלה. איפה מתחילים? בהסבר שמחלקת המדינה של ארצות הברית מגיבה יום אחר יום על עשרות מאורעות בעולם, באמצעות תדרוך הצהריים שלה לכתבים. היא אינה צריכה להפסיק את הטיפול בשום עניין מרכזי, כדי להביע את דעתה על ההפיכה הצבאית בבורקינה פאסו, או על חוק הנשיאות בבורמה.

הגיעו בנפשכם, בעיני יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, אמריקה מתנהלת באופן הבא. "אדוני הנשיא", שואל מפקד חיל האוויר על קו הטלפון המוגן, "האם אפשר להמשיך את ההפצצות על דאעש?".

המזכירה מתערבת: "לא, לא, גנרל, הנשיא עונה עכשיו לזאב אלקין, הוא יתפנה רק בשבוע הבא".

ככה מתנהגים פוליטיקאים

בעיני חבר הכנסת אלקין אין משימה דחופה פחות, או נלעגת יותר, מאשר "ללמד קצת דמוקרטיה את הציבור הישראלי". ומה? ממתי הציבור ה"לא טיפש" ראוי לאיזשהו שיעור באיזשהו עניין, אשר יחייב אותו לעצור לצורך הרהור? בדמוקרטיית הטוקבקים אין זמן להיסוסים כמו-אינטלקטואליים. היסוסים כאלה אינם נובעים אפילו מלימודים אקדמיים ומעבודת דוקטורט.

ככה מדברים ברוסיה, בסין, בקובה, בוונצואלה, בזימבאבווה. ככה מדברים אוטוקרטים, המשתיקים יריבים פוליטיים ומפלילים עמותות. ככה מדברים אנשים, השונאים את המערב ואת אמות המידה שלו. ככה מתנהגים פוליטיקאים, המנסים בכל כוחם להרחיק את ארצותיהם ממגע מפרה עם העולם החיצון.

הסרקזם של מר אלקין מזכיר להפליא את הסרקזם של אביגדור ליברמן. לפני שלוש שנים ויותר הוא אמר לשרי החוץ של צרפת ושל ספרד, שביקרו אצלו: "לפני שאתם באים ללמד אותנו איך לפתור את הסכסוכים שלנו, אני מצפה שלפחות תפתרו את כל הבעיות על אדמת אירופה* אחרי שתפתרו את הבעיות בקווקז, בקפריסין או את הוויכוח בין סרביה לקוסובו, תבואו אלינו ואז אקבל את עצתכם".

מה אפשר לעשות במצב הדעת הזה? ארץ במצור, הזקוקה עד ייאוש לתובנות רציונליות, הצריכה לעמוד בדו שיח בלתי פוסק עם העולם החיצון, פונה עורף לכל סיכוי להבין את העולם או להיות מובנת על ידיו. מסך של סרקזם יורד עליה, ואין איש יכול לחדור בעדו, ואין מחשב ביקורת היכולה לפלח אותו.

הקול הפולני

הערה על טור השבוע שעבר. קוראים אחדים כתבו לחלוק על הערכתי, שאירופה התנערה מן הרעיון הארכאי של מדינת הלאום. מה על סקוטלנד ועל קטלוניה.

ובכן, התנועות הלאומיות שם מעולם לא הזכירו "מדינת לאום", בוודאי לא מאסכולת אלקין. הן אינן מדברות על זכויות יתר לשום קבוצה. לאמיתו של דבר, סקוטלנד וקטלוניה נועדו להיות "מדינות אזרחים". בסופו של דבר, בריטניה - מדינתם של ארבעה לאומים - תוסיף להתקיים; גם ספרד, ארבעה לאומים, 14 אוטונומיות; לפי שעה אפילו בלגיה התלת לאומית מתקיימת.

אגב, במשאל העם בסקוטלנד היה קול פולני לא מבוטל, מפני שגבולותיו הפתוחים לרווחה של האיחוד האירופי מאפשרים הגירה חופשית. האם מישהו מסוגל לייחס כוונות כאלה למדינה האלקיניסטית? גבולות פתוחים? הגירה חופשית?

מדינת הלאום של אלקין יצוקה בתבניות המחשבה והארגון של הריאקציה האירופית מסוף המאה ה-19, ובייחוד בין שתי מלחמות העולם. היא רגרסיבית ואותוריטרית; כל מהותה היא התרסה והתבדלות. היא התקוממות נגד המודרניות ונגד החילוניות, נגד הליברליות ונגד האמנציפציה. שנאה ופחד משמשים בה בערבוביה. דגל שחור מתנופף על חוק אלקין. אבל הוא כמובן יראה בזה מחמאה.