אנחנו רגילים לשינויים במיתרי הקול של אמנים מבוגרים. מריאן פיית'פול הנשגבת כבר הדהימה את העולם בסוף שנות ה-70 כששבה לפעילות עם קול נמוך וחרוך מרעלים ומצלקות נפשיות. לאונרד כהן הלך והנמיך והשביח כמגיש שירים. רוברט פלאנט ויתר על הרגלי הצריחה שלו אבל משמר מנעד קולי נמוך, מוגבל, אצילי, וסמכותי.
מה שקורה עכשיו לבריאן פרי מזכיר רק את מה שקרה לבוב דילן בתחילת שנות ה-90, כשקולו הנחלש והמותש החל להישמע כמו יבבה, כמו פעייה. ובהיחלשות מיתרי הקול של פרי אין שום דבר חושני, קלאסי, מתריס או אירוני. המיתרים שלו מלוכלכים, ולא לגמרי יציבים, ובעיקר איבדו עוצמה ונשחקו. אבל פרי, מגדולי הפתיינים ומאהבי הקול הלבנים של בריטניה, האיש שלצד חברו-עמיתו דאז דיוויד בואי הכניס סטיילינג לרוק בראשית שנות ה-70, עוד לפני שהומצא המושג הזה, ואחד הקולות שהכי מזוהים עם שנות ה-70 וה-80, ממשיך לעשות מוזיקה מצוינת. הניגוד בין איכות השירים הטריים שלו לחולשות מיתרי קולו בני ה-69, מקנה לשירתו באלבומו החדש איכות הרואית ונדירה של אדם שמתעקש על אמנותו, שלא נותן לפגעי הגוף והזמן לעצור אותו.
כאסופת שירים חדשים, זו לטעמי עבודתו הכי טובה ב-30 השנים האחרונות. פרי נותר נאמן כאן לקו שלו מהימים שאחרי פירוק להקתו "רוקסי מיוזיק" בשנות ה-80: מוזיקה מסוגננת לעילא, קצבית אך מתונה, מבוגרת ותפורה בגימור קפדני ובכל זאת קצת שיכורה ונועזת בקצוות.
יש פה לפחות 3 שירים חדשים מעולים: Soldier of Fortune עם ג'וני מאר שהלחין, Driving Me Wild וOne Night Stand, שבו מתארחת לא אחרת מרוני ספקטור, שאגב, מבוגרת מפרי אבל מיתרי קולה השתמרו כמעט ללא דופי. ויש כאן עוד אורחים אח"מים כמו מרק נופלר ופלי ומייסיאו פרקר. לקראת נעילת האלבום, פרי חוזר לאחת המעלות שהוא הכי מצטיין בהן, כפרשן לשירים של אחרים. הוא מעלה יפה את רוחו של רוברט פאלמר ז"ל, בן מחזור שלו ברוק הבריטי, בגישה אפלולית ללהיטו של המנוח "ג'וני ומארי".
אבל הוא בעיקר מצליח לטפל בקלאסיקה עילאית של סטיבן זונדהיים שכבר הגישו מאות זמרים מעולים, "הכניסו את הליצנים", ולהפוך אותה ללגמרי שלו.
מעניין שבאלבום ביצועי הג'אז שלו מלפני שנה, הפגיעות במיתרי הקול הייתה פחות בולטת. וזה מרשים ומחמם לב להקשיב למי שנודע כאחד מבעלי הבריטונים הלבנים הכי יפים, עשירים, סמיכים וסמכותיים של אנגליה, כשהוא לא נותן לחולשות הגוף אצלו לנצח את כוחה של הרוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
