רגע, אנחנו גזענים או לא?

כבר שנים שבבריטניה מדברים על הצורך בהעלאת נציגות המיעוטים בקרב המאמנים בליגות המקצועניות. רק שעד היום מהדיבורים הופק בעיקר אוויר חם. בדוח שפורסם לפני שבועיים בממלכה נספרו שני מאמנים שחורים בלבד בקרב 92 הקבוצות המרכיבות את ארבע ליגות הכדורגל המקצועניות באנגליה. המינוי של ג'ימי פלויד-הסלביינק ההולנדי-סורינאמי לפני 10 ימים למנג'ר בארטון מהליגה הרביעית העלה את המספר לשלושה, כלומר 3.2% מאמנים שחורים. וזאת לעומת אומדנים גבוהים בהרבה של מספר השחקנים השחורים - בין 25% ל-30%.

המחקר, שמומן ע"י Fare, ארגון המלחמה בגזענות (Football Against Racism in Europe), בדק בכל קבוצה גם את שש המשרות הארגוניות הבכירות, ומצא שמתוך 552 עובדי מינהלה בכירים - רק 19 הם שחורים. 3.4% בלבד. הסיכום? "אפליה ארגונית" שולטת בכדורגל, ובהכשרת המאמנים קיימת גזענות, במודע או שלא.

***

הברזל היה חם. בסוף ספטמבר הואשם יו"ר הפוטבול ליג (מינהלת הליגות 2-4 בחשיבותן באנגליה), גרג קלארק, שהוא מנסה לטאטא מתחת לשטיח את הדרישה לדון בהעברת ורסיה של "תקנת רוני" האמריקאית. המאשים היה לא פחות מאשר פול אינס, כוכב העבר השחור ומנג'ר בכוננות בהווה. גורדון טיילור, מזכ"ל ארגון השחקנים המקצועניים, טען: "גזענות חבויה עוצרת מועדונים מלמנות מאמנים שחורים", ודרש לאמץ את "תקנת רוני". מאיפה זו הגיעה?

אחרי שב-2002 פוטרו ב-NFL שני מאמנים שחורים מצליחים, נוצרה יוזמה ציבורית, בראשות צוות משפטנים. דוח השוואתי שהוזמן על-ידם הוכיח בבירור שמאמנים שחורים לא רק ממונים לעתים רחוקות, אלא שהם מפוטרים יותר במהירות, וזאת למרות שנתוני ההצלחה שלהם טובים מאלה של מאמנים לבנים. בליגה הבינו את האיום בהליך משפטי, והקשיבו. אחרי הכל, התרבות האמריקאית רגישה לנושא והדיון הציבורי תומך בהעדפה מתקנת. הנתונים שב-2002 הצביעו על 65% שחקנים שחורים בליגת הפוטבול, לעומת 2 בלבד מתוך 32 המאמנים (6%) - אמרו דרשני.

אחת ההצעות שהביאו המשפטנים התקבלה, ומאז חייבים בעלי קבוצות לפני מינוי מאמן או ג'נרל-מנג'ר לראיין לפחות בן מיעוטים אחד. שמה של התקנה הגיע מדן רוני, בעלי הפיטסבורג סטילרס, שדחף להפעלתה וקידם מינוי שחורים, כמו את מייק טומלין אצלו. מה שמוצלח בתקנה, אומר ל-BBC הפרופסור לתרבות, תקשורת וספורט אליס קשמור, הוא שזו "ורסיה על אפליה מתקנת, שאינה משפיעה בכוח על התוצאה, אלא מגוונת את ההיצע מתוכו מתבצעת הבחירה". טומלין אומר: "מטרת התקנה היא לא להכריח בעלי קבוצות להעסיק בני מיעוטים, או להעדיף אותם. כל מה שהתקנה רוצה זה להאט את הליך המינוי, להבטיח שבני מיעוטים ראויים יקבלו מקום להשמיע קולם. אין לה שום אספקט שלילי, זו טעות לשים דד-ליין קצר מועד על מינויים, שהם החלטות חשובות עבור המועדון".

בעקבות הרפורמה, ב-2006 כבר עמד שיעור המאמנים השחורים ב-NFL על 22%. כיום יש רק ארבעה (12.5%), אבל זה שיעור שתואם את משקל השחורים באוכלוסייה הכללית.

הבעיה נגדה התקנה יוצאת היא לאו דווקא גזענות גרידא, למרות שגם זו קיימת. הכדורגל, כמו הפוטבול, הוא משחק שנשלט על-ידי עשירים לבנים. הם חושבים בשטאנצים, למשל לגבי ההצלחה. מנג'ר חדש? אז אני רוצה את האלכס פרגוסון הבא, יש לי תמונה כזאת בראש, חושב הבעלים. המחשבה שאולי פרגוסון הבא הוא שחור, פשוט לא עולה. המועמדים מגיעים דרך נטוורקינג, דרך מקורבים ודרך קשרים, מכירים ממסיבות קוקטייל. שלא לדבר על סוכנים ממולחים.

אז יש פתרון? לא ממש. "לאמריקאים היה זמן להכיל את האילוץ, שמצדו היה תוצאה של לחץ ציבורי מובהק", מסביר קשמור. מחוסר דיון ציבורי, משמעות התקנה לא לגמרי ברורה לבריטים. אנשי מקצוע כמו טרבור ברוקינג, שיושב בוועדה המקצועית של ההתאחדות לכדורגל - מזהירים מפני "מכסות" קבועות. באנגליה אילוץ כזה, ללא היסטוריה של לחץ ציבורי, לא יתקבל על הדעת של בעלי מועדונים. הבעלים, אפילו האמריקאים מביניהם, ובטח שייח'ים או רוסים - רגילים לעשות במועדונים האנגלים כבשלהם. ריאיונות עבודה? הרעיון להכריח את בעלי מנצ'סטר סיטי לבצע ריאיונות מסודרים, עם פאנל מראיינים, עם צוות שיבחר מועמדים מתאימים - והכל תחת פיקוח ציבורי? זה הרי יסרס את הכוח של הסוכנים! כל ה'"פאן" יתמוסס!

ברור ש"תקנת רוני" כמו שהיא לא יכולה לחצות את האוקיינוס בלי לעבור שינויים מסוימים. ב-NFL, בגלל התחכום והמורכבות של המשחק, מאמנים ממונים לטווח ארוך, אין כמעט החלפות במהלך העונה. המאמנים גדלים בתוך הצוות, בתוך המבנה, ולומדים בו שנים ארוכות לפני שהופכים למאמנים ראשיים. בכדורגל האנגלי אתה צריך להיות כדורגלן עבר שסיים קורסים, וזה בדרך כלל מספיק. התחלופה גדולה ומהירה (13 חודשים בממוצע לקדנציה), והמאמן הבא ידוע לבעלים עוד לפני הפיטורים. זה קשור לפחד מירידת ליגה, למשל, שלא קיים ב-NFL.

***

כלומר, לתקנה אין סיכוי לעבור. מה שידוע לדמויות כמו סול קמפבל, ריו פרדיננד, אינס ואחרים. הם מעלים את הטיעון, על-מנת שייווצר דיון ציבורי. ממנו יכולה להגיע תשובה מקורית. "הדיסקורס של הדיון צריך להיות, 'מדוע זה עדיף למועדונים', כדי לרכוש את אהדת האוהדים והבעלים. היצע גדול יותר של כישרון, למשל, או ריאיון עם אנשים עליהם לא היו חושבים המועדונים מראש, לפני קבלת החלטה", אמר העיתונאי השחור ליאון מאן ל-BBC. פרופ' קשמור צופה דיסקורס שונה: "זה יבוא משחקני מפתח כמו ספונסרים - סמסונג או שברולט. התנהלות מביכה של מנצ'סטר יונייטד בהליך מינוי תביא לייצור לחץ על המועדון, שעליו אולי לא נשמע, אבל את התוצאות שלו נראה. הכסף הוא זה שיחליט, בסופו של דבר".

ריצ'רד סקדאמור, יו"ר מינהלת הפרמיירליג, בלחץ. "אין לנו מספיק בני מיעוטים מאמנים, פשוט אין. אנחנו צריכים להשיג עוד מאמנים שחורים, היצע של כישרון ממנו אפשר לבחור". הליגה נקטה בצעד אופרטיבי להגדיל את ההיצע: החליטה להוסיף שלושה מקומות בתוכנית "חניכות מאמני עלית" שיישמרו למיעוטים. "אנחנו מקווים שהפעולות הללו ייתרו את תקנת רוני", הוסיף. בהתאחדות מסכימים. יו"ר ההתאחדות האנגלית גרג דייק הסביר ל-CNN שננקטות פעולות להגדיל את מספר המאמנים בכלל. "אנחנו מפחדים לאבד כישרון, כי פשוט אין מספיק קורסים". מספר המאמנים עם רישיון "פרו" באנגליה מביך: 205. בגרמניה יש 1,304, בספרד 2,353. "אנחנו במרחק של מיילים מאחור, באימון ובמתקנים. עד שנדביק את הפער יעברו 10 שנים", מסביר דייק.

בקיצור, הדיון מוסט למקומות אחרים. וכיוון שלא נדמה כי השחורים יתחילו למלא פוזיציות אימוניות-ניהוליות באופו טבעי - אולי הגיע הזמן ל"תקנת רוני", בנוסח אנגלי.