היציאה מתכנית הרכישות

ביום ה' זעקו כותרות העיתונים - בנק ישראל התערב בשוק המט"ח ורכש דולרים. וואוו ! איזו הפתעה! אז כותרות לחוד ומציאות לחוד וזה הזמן לעשות סדר. בנק ישראל מתערב בשוק כאשר להגדרתו השוק אינו מתנהג בצורה רציונלית ובעברית קלה, כאשר ספקולנטים גורמים לתנועות חריגות.

לעומת זאת בנק ישראל רוכש בשוק מדי חודש כ-300 מיליון דולר בהתאם לתכנית רכישות שנקבעה על ידי הנגיד הקודם סטנלי פישר על מנת להתמודד עם הירידה בביקוש למט"ח כתוצאה מגילויי הגז. תכנית זו מיושמת מיושמת כבר שנה וחצי, היקפה אף הורחב על ידי הנגידה הנוכחית קרנית פלוג והיא מתוכננת עד שנת 2019. זו רכישה קבועה, לא התערבות בשוק.

שאלת מיליון הדולר שכל השוק שואל היא מתי יתחיל בנק ישראל למכור חלק מהיתרות שצבר במהלך השנים האחרונות. ובכן התשובה אינה ברורה והיא תלויה במספר גורמים כגון התאוששות המשק מהמיתון אליו נקלע ושיעור האינפלציה. מה שכל אחד מבין הוא שבניגוד לפעמים קודמות, הפעם בנק ישראל חייב לגבש אסטרטגיית יציאה מהשוק.

שוק המט"ח הינו זירת אגרוף אולם למעט מקרים קיצוניים אף אחד מהצדדים לא ינצח בנוק אאוט. סיבוב אחד ידו של בנק ישראל על העליונה ובסיבוב הבא יכו בו הספקולנטים ללא רחם. ראינו זאת מספר פעמים בשנים האחרונות. כלכלה חזקה, כלכלה חלשה, הכול קשקוש. זכינו להכיר כבר כלכלות בשיא חולשתן והמטבע שלהן נסחר ברמות שיא- עיין ערך גוש האירו ויפן.

אם מישהו חושב שהספקולנטים שהימרו לטובת השקל ספגו בסיבוב האחרון נוק אאוט, הרי שהוא טועה טעות מרה. הם בסך הכול יושבים על הגדר וממתינים בשקט לעיתוי הנכון לסיבוב הבא. לכן על בנק ישראל לחשוב היטב על אסטרטגיית היציאה שלו מהמעורבות בשוק המט"ח.

בדיוק כמו שהאמריקאים בצעו סיום בשלבים לתכנית ההקלה הכמותית מבלי שהשווקים קרסו למרות התחזיות השחורות ליום שאחרי כך גם חייבת היציאה של בנק ישראל ממעורבותו בשוק המט"ח להתבצע בשלבים.

השלב הראשון צריך להיות הכרזה על צעדים לא קונבנציונליים שיתמכו בשוק לאחר שבנק ישראל יפסיק לרכוש וימכור חלק מיתרותיו. צעדים כמו הקמת קרן עושר שתתמודד עם עודפי ההיצע במט"ח(לא רק אלו שנוצרו בעקבות גילויי הגז), הצבת שער רצפה ופיקוח הדוק יותר כולל הטלת מס על תנועות שאינן ריאליות. צעדים כגון אלו חיוניים ביותר להמשך.

הפעילים בשוק חייבים להבין היטב שמכאן ואילך יהיה קשה הרבה יותר לשחק במגרש המשחקים המקומי ושעדיף להם לחפש מגרשים אחרים. גם הגופים המוסדיים שהם, אליבא דבנק ישראל, ה"אשמים" העקריים בעודפי ההיצע של השנתיים האחרונות, ישקלו שיקולים אחרים כשייקחו בחשבון את הצעדים אותם ינקטו בנק ישראל והאוצר.

בשלב השני יוכל בנק ישראל להכריז על עצירה זמנית של תכנית הרכישות שלו. אם אכן ייראה לאחר מספר חודשים כי שוק המט"ח מתנהג בצורה מאוזנת, למרות הירידה בביקוש למט"ח כתוצאה מגילויי הגז, הרי שיש מקום להכרזה על הקפאת התכנית(חלילה לא סיומה) ובחינת התנהלות השוק בעת ההקפאה.

השלב האחרון יהיה מכירת חלק מהיתרות, סגירת הפסד מצטבר מאז ימי פרנקל והעברת יתרת הרווח לאוצר המדינה. זה השלב הקריטי. גם לבנק ישראל ברור שביום שימכור את הדולר הראשון מיתרות המט"ח הגדולות שצבר, ירדו מהגדר כל השחקנים הגדולים שיושבים עליה עכשיו, אלא אם ייתן להם בנק ישראל מספיק סיבות להמשיך לשבת עליה או לעבור לזירה אחרת.

זה לא יקרה היום ולא מחר. בנק ישראל עם תכנית או בלעדיה , לא ישחרר יתרות לשוק התקופה הקרובה. כל עוד הפיחות אינו מלווה באינפלציה, ימשיך בנק ישראל בתכניתו המקורית ורק סביב רמה של 4.2 ₪ לדולר אני מניח שנראה אותו בשוק בכיוון ההפוך(המרות מט"ח). אולם על מנת שהמהלך יצליח דרושה תכנית מגובשת וברורה שתשכנע את הפעילים בשווקים לשחק במקום אחר.

• יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.