"צריך להקשיב לצופה שאומר לנו: אני רוצה משהו אחר"

ברשימת הנשים המשפיעות על תעשיית הבידור האמריקאית, שפרסם בחודש שעבר המגזין האמריקאי הנחשב "וראייטי", בולטים קורות החיים של נשיאת אולפני ITV אמריקה. אורלי אדלסון, נכתב, הייתה "קצינה בצבא הישראלי". בעוד שבארץ מדובר בפרט טריוויאלי ברזומה של כל טוען לתפקיד בכיר, תעשיית הבידור העולמית לא נתפסת כמקום לנפנף בו בפרט מידע זה. אלא שאדלסון, שמוזכרת לאורך השנים האחרונות בשורה ארוכה של רשימות יוקרתיות דומות, לא מסתירה את הפרט הזה והיא אף גאה להזכיר אותו בנשימה אחת עם שלל הישגיה האחרים.

"זה מה שאני, זה מה שהביא אותי לקדמת הבמה", מספרת אדלסון בראיון מיוחד ל"גלובס", שנערך דווקא באנגלית, על מנת שאנשי צוותה של אדלסון שמקיפים אותה יוכלו לעקוב גם הם אחר דבריה. "יש לי מבטא ישראלי, אני טסה לישראל הרבה, אני גאה בישראליות שלי, אני לא מאמינה בלהחביא דברים. הצבא ומה שלמדתי בזמן שירותי כקצינה בסיני השפיע עליי הרבה לאורך הדרך, ועיצב אותי מאוד. המשמעת הצבאית ותפיסת העולם הזו באו לידי ביטוי בהרבה ממה שאני עושה לאורך השנים".

אדלסון נחשבת לאחת מהמנהלים המובילים בתעשיית הטלוויזיה ההוליוודית, לאחר שבתום שנה אחת בתפקיד הובילה את השלוחה האמריקאית של ענקית התוכן הבריטית ITV לעלייה דרמטית של 35% במכירות לרשתות כבלים וברודקאסט. בכלל זה גם שתי סדרות מתוסרטות שפותחו תחת אחריותה, "המכשפה הטובה" ו"טקסס רייזינג", שעברו משלב ההפקה לשידור, ללא פיילוט.

"הז'אנר המתוסרט הוא דבר חדש אצלנו בארה"ב", מספרת אדלסון, "אנחנו חברה גלובלית והפוקוס בבריטניה היה בעיקר בתחום זה. בארה"ב, הלא-מתוסרט הוא זה ששלט לאורך השנים ובאחרונה החלטנו להרחיב את תחומי העיסוק שלנו". השלוחה האמריקאית של ITV, מפיקה את כל התכנים שתחת המותג של השף התוקפני והאהוב גורדון רמזי ("מטבחי הגיהנום"), לצד שלל שעשועונים ותוכניות שנעות על הקו ההולך ומצטמצם שבין דוקו לטראש. בפורטפוליו של הרשת אפשר למצוא תוכן ראוותני וגרנדיוזי לצד אחר, קטן ואינטימי. הקהל הישראלי ודאי יכיר סדרות כמו "ריץ' קידס בברלי הילס", "רודפי המכוניות" והדוקו פשע "סיזר 911".

- בעוד שהרשתות נמצאות במשבר ובאובדן דרך בשל פריצתם של מיזמים כמו נטפליקס, זו שעתם היפה של אולפני ההפקה, לא כן?

"בהחלט. האפשרויות עכשיו הולכות וגדלות בעבור האולפנים. הדרישה לתוכן גדלה משמעותית. האופן שבו התוכן נצרך משתנה - בעבר היו הרשתות ואז הגיעו הכבלים ואז היו הרבה יותר רשתות כבלים. עכשיו זה האונליין והגיימינג שהצטרפו לכל מה שקיים, וזה הגדיל את הדרישה לתוכן. בבסיס הדברים הרעיון הוא אותו רעיון - לספר סיפורים - וזה הדבר שהכי חשוב לדעת לעשות. היום יש פשוט מגוון רחב של דרכים לספר סיפורים".

- האופן שבו צריכת התוכן משתנה, משנה גם את האופן שבו תספרו את הסיפורים?

"העובדה שנטפליקס נכנסה לשוק הביאה את כולם לצפות צפייתBinge |. אני התחלתי לצפות רק באחרונה ב'אישה הטובה' ובתוך 4.5 שבועות הגעתי מהפרק הראשון עד לעונה הרביעית. זה לא משנה את האופן שבו אנחנו מפיקים את התוכן, אבל הדבר היחיד שאולי השתנה הוא שהרבה מהשחקנים הטובים בקולנוע מוכנים לעשות היום סדרות מוגבלות בעבור הטלוויזיה, וזה מרחיב את האפשרויות".

- זה לא מייקר את ההפקות, כששחקנים כמו מתיו מקונוהי ו-וודי הארלסון (שכיכבו ב"בלש אמיתי" של HBO) מגיעים להופיע בטלוויזיה?

"כן ולא. כי אם הסיפור טוב והם יודעים שהם באים לעשות פרויקט לזמן מוגבל, הם מבינים שהמודל הכלכלי הוא אחר לגמרי, והם מוכנים לעשות את זה למען אהבת האומנות. שלא תטעה - הם מפוצים נהדר, אבל לא כמו בקולנוע. הם עושים טלוויזיה איכותית, בדיוק מאותן סיבות שהם עושים סרטים עצמאיים".

אדלסון הגיעה ללוס אנג'לס, לדבריה "בעקבות האהבה", והיא חלק מתעשיית הבידור האמריקאית כבר יותר מ-20 שנה. היא זכתה והייתה מועמדת ליותר מ-60 פרסים בהם הפריים טיים אמי, פרס גילדת התסריטאים, והאינדיפנדנט ספיריט אווארד. היא עוסקת גם בפעילות פילנטרופית עניפה, בין היתר למען חיילי הצבא האמריקאי. התפקיד שהיה מזוהה עמה עד לראשית שנה זו כשעברה ל-ITV, היה הובלה של חברת ההפקות של דיק קלארק, חברה המתמחה בהפקת אירועים טלוויזיוניים כמו שאוהבים בארה"ב, ובהם טקסי גלובוס הזהב, פרסי המוזיקה האמריקאית ופרסי מוזיקת הקאנטרי.

- מה לחיילת צה"ל ולמוסיקת קאנטרי?

"זו מוזיקה. בכל דבר שעשיתי חיפשתי את הלב ואת המקום שבו אני מזדהה איתו ומתחברת אליו. למרות שלא גדלתי על קאנטרי, גיליתי מהר כמה התרבות הזו חמה ולבבית, ובראש ובראשונה אני מאוד אוהבת אנשים. אם הם מאמצים אותך ואוהבים אותך הם מבינים אותך ואז אפשר לעשות דברים מצוינים יחד".

- עכשיו את מביאה את ניסיונך בתחום מופעי הווראיטי - אותם אירועים טלוויזיוניים נוצצים עם שירים, ריקודים ומערכונים - גם אל העשייה שלך ב-ITV.

"תוכניות הווראיטי הן הדבר הבא. במהלך 2015 אנחנו הולכים להעלות ב-NBC תוכנית וראיטי חדשה עם ניל פטריק האריס ("איך פגשתי את אמא", או אם תרצו "דוגי האוזר", ל"א), תחת השם 'סאטרדיי נייט טייק-אוואי' (פורמט שאדלסון פיתחה והיא תשמש כמפיקתו בפועל, ל"א). הוא הפרפורמר הכי גדול היום, וכל הרשתות מאמינות בז'אנר הזה היום".

- יש בזה מעין חזרה לימים הגדולים של הטלוויזיה האמריקאית של לפני כמה עשורים טובים, האם זו התרפקות נוסטלגית של הקהל?

"זה אכן מאוד נוסטלגי, וזה מעניין מאוד, כי בטלוויזיה בסופו של דבר הכול זה דלתות מסתובבות. הייתה תקופה של קומדיות נהדרות, ודרמות לא עבדו בכלל, ואחר-כך זה התהפך, הדרמות היו מצוינות והקומדיות נכשלו בזו אחר זו. עכשיו המשוואה היא כזו שהקהל אומר - יש לנו דרמה טובה, וקומדיה טובה, אבל אנחנו רוצים בידור".

- זה קשור בעיניך להלך רוח חברתי, אולי למצב הכלכלי הקשה בארה"ב? אנשים רוצים להתעודד?

"בשנות המיתון הקשה נטינו לחשוב כך, אבל זה לא תמיד היה נכון. לפעמים דווקא בזמנים לא טובים אתה רוצה לקבור את עצמך בדרמה. זה עניין של בידור באופן כללי, והדרך להסתכל על זה היא 'האם צריך יותר ממה שיש עכשיו'. ראה את תחום ריאליטי הכישרונות - כל התחרויות שניסו להשיק פה בשנים האחרונות כשלו. צריך להקשיב לצופה שאומר לנו: מספיק, אני צופה במה שיש היום, ואני רוצה עוד משהו, משהו אחר".

- את מדברת בין היתר גם על אי-ההצלחה של 'הכוכב הבא'?

"התקוות שלי היו ש'הכוכב הבא' תהיה הצלחה ענקית, ממש עודדתי אותם. האנשים שעומדי מאחורי התוכנית מאוד חכמים ומוצלחים, ואני חושבת שזה חלק מהטרנד שלא עבד, ולא משהו שקשור בהם".

- זה השפיע לדעתך על היחס כלפי קשת בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית?

"כלל וכלל לא. הם מוכשרים ביותר, אבי ניר (מנכ"ל קשת, ל"א) הוא אדם מאוד מוכשר וחלק מהעבודה כאן היא לחוות הצלחה גדולה וכישלון גדול. אם נתבסס על כישלון אחד בלבד, אז אנחנו לא מסתכלים על התמונה כולה, כי אם אתה לא מנסה אתה לא מצליח לעולם. הכישלון הוא הפתח להצלחה, בלעדיו לא תצליח. כולם חווים פה כישלונות רבים עד שהם מצליחים".

עובדת הרבה עם ישראלים

אדלסון עובדת בצמוד לחברות הישראליות, ובין היתר ניהלה את "המעבדה" יחד עם זכיינית ערוץ 2 רשת, שבמסגרתה פותח הפורמט "משחקי השף". "היה לי המזל לעבוד גם עם קשת וגם עם רשת, ארמוזה ודורי מדיה, אני מכירה את כולם. כולם מאוד מוכשרים, הם יודעים איך לספר סיפורים, ולדעתי זה דבר תרבותי אצלנו. כולנו גדלנו על סיפורים נהדרים בבית וזה תורגם לטלוויזיה ולפיצ'רים נהדרים".

- ולא תמיד היה לנו את הכסף להפוך את הסיפורים האלה להפקות מוצלחות.

"המחסור בכסף הפך את התעשייה הישראלית ליעילה מאוד. לכן, כשהם מגיעים לכאן אני לא מקדמת שיעברו לארה"ב, אני מעודדת שיעבדו שם ופה יחד, זה אפשרי. אני מאמינה שכל מי שרוצה להצליח פה יכול. להצלחה יש חוקים - עבודה קשה, יושרה, להתנהג לאנשים כפי שהיו רוצים שיתנהגו אליך, וגם מעט כישרון".

- זה מה שעבד עבורך?

"זה עבד מצוין עבורי. אני עובדת חרוצה, את זה אני יודעת בוודאות, וללא יושרה אנשים לא היו סומכים עליי. הכישרון הוא בשולי העניין. כל הדברים הקטנים שנאמרים בעל פה - הם צריכים לדעת שתעמוד מאחוריהם ב-100%. מה שעבד עבורי באופן אישי, זו העובדה שאני סקרנית מטבעי. כאן יש לי את ההזדמנות לעשות את כל מה שאני רוצה לעשות".