איך מונעים את נזקי הסמארטפונים והטאבלטים?

סמארטפונים, טאבלטים, לפטופים וטלוויזיות הם חלק מחיינו, ואין ויכוח על יתרונותיהם. אלא שהמסכים שמקיפים אותנו גם גורמים נזק ממשי בתחומים רבים - החל מבעיות אורתופדיות, דרך בעיות עיניים ועד בעיות חברתיות, קשיי תקשורת בין בני המשפחה ואפילו הזנחה. זאת, מבלי להזכיר את סוגיית הקרינה, שנזקיה נחקרים כל העת ולא נתייחס אליה בכתבה זו.

כך למשל, בתחילת החודש פרסם איגוד רופאי הילדים הישראלי נייר עמדה המציע להימנע מחשיפת ילדים עד גיל שנתיים לטלוויזיה ולא להאכיל או להרדים ילדים תוך כדי צפייה. מחברי נייר העמדה טוענים שצפייה בטלוויזיה מעודדת התפתחות של הפרעות קשב וריכוז, פגיעה בשינה ועודף משקל. גם הפעלת טלוויזיה ברקע עלולה לפגוע בריכוז הילד.

הבשורה החיובית בנושא הזה היא שדווקא טאבלטים או סמארטפונים כן יכולים לשמש לבידור הילד, כל עוד הפעילות מוגבלת לשעה אחת. הסיבה: משחק בסמארטפון שונה מצפייה פאסיבית במסך הטלוויזיה. "גלובס" סוקר חלק מהנזקים ואף בודק כיצד ניתן להתמודד איתם:

דלקות עיניים וקוצר ראייה

בשנתיים האחרונות נמכרים סלולריים עם מסכים גדולים. אפל הצטרפה לאחרונה לטרנד הפאבלטים (הכלאה של סמארטפון וטאבלט) עם אייפון 6 פלוס, המגיע עם מסך בגודל 5.5 אינץ', מה שיהפוך את המכשירים הללו לעוד יותר פופולריים. האם שימוש במסך גדול מזיק יותר או מזיק פחות, הן מבחינת הגודל הפיזי של המכשיר והן מבחינת המסך הגדול שקרוב לעיניים?

"לא נעשה עדיין מחקר על סמארטפונים המגיעים עם המסכים הגדולים", אומר פרופסור דן געתון, מומחה לרפואת עיניים בשירותי בריאות כללית, מרחב תל-אביב: "למסכים של הטלוויזיות והסמארטפונים יש השפעות על העיניים. נעשו בעבר מחקרים על מסכים ומצאו שהצופים בהם ממצמצים פחות, דבר המגביר את היובש בעיניים ועלול להוביל לסחרחורת וללחץ בעיניים. מה שגורם לתופעות הללו, הוא לאו דווקא גודל המסך, אלא הצפייה הממושכת".

לדברי געתון, אם התופעות הללו לא מדאיגות את האנשים שצמודים כל היום למסך מחשב, סמארטפון וטלוויזיה, כדאי גם לדעת שיש היום הערכות שסמארטפונים או טאבלטים פולטים קרינה העלולה לפגוע ברשתית העין. "שימוש בסלולרי אצל בני נוער או ילדים גורם לקוצר ראייה, עליית המספר במשקפיים וגם צורך בשימוש במשקפיים מגיל צעיר יותר".

מה עושים? הפתרון שגעתון מציע הוא הפחתת שעות הצפייה במסכים והפסקה לדקות ספורות במשך כל חצי שעה, וגם שטיפת העיניים במים.

בעיות אורותופדיות

לא רק העיניים נפגעות מהצפייה במסכים. שלל פגיעות בגוף נגרמות עקב המכשירים הניידים, שגורמים לשרירים להתאמץ, במטרה להשתמש בהם. התופעות שעלולות להופיע הן: דלקות במפרקים, נטייה של לחץ עצבי באצבעות וצוואר שמוט כלפי מטה. "היציבה של בני נוער נפגעת בעקבות השימוש בסמארטפון", אומר פרופסור נמרוד רוזן, מנהל מחלקות אורתופדיה וטראומה בשירותי בריאותי כללית במרחב חיפה. "יציבות עמוד השדרה אצל בני נוער נפגעת עקב כיפוף הצוואר".

איילת שור, יועצת ארגונומית ומנהלת קידום בריאות מחוזית במכבי שירותי בריאות, מוסיפה: "כל דבר שעושים לאורך זמן גורם בסופו של דבר לכאבים, ואז הכאבים הללו הופכים לנזקים". נזקים בעקבות שימוש בסמארטפון עלולים לגרום לדלקות בגידים ולכאבי ראש.

אם הסמארטפון הפך להיות מטרד פופולרי, אי אפשר שלא לציין את הטלוויזיה, שפוגעת בבני נוער ובמבוגרים כאחד. "כשאנחנו צופים בטלוויזיה, אנחנו פסיביים", אומרת שור. "דבר שגורם לחוסר פעילות, עלייה במשקל ובסופו של דבר לירידה בתוחלת החיים". מה שמעודד מדברי שור, שדווקא משחקי הקונסולות הם פתרון ביניים לא רע בכלל עבור חובבי הגיימינג: "עדיף שהילד ישחק בקונסולה ויהיה פעיל, מאשר יהיה צופה פסיבי בטלוויזיה".

נתק בקשר בין ההורים לילדים

"הילדים מושפעים מאורח החיים הטכנולוגי של ההורים כבר מהרחם", מספר ד"ר מיכאל דוידוביץ', מנהל תחום התפתחות הילד במכבי שירותי בריאות. "ההורים הם אפילו יותר בעיה מהילדים. אני קורא לזה הורי המסכים וילדי המסכים". דוידוביץ' מספר על מקרה שהורים רבים יכולים להזדהות איתו: בזמן שהם לוקחים את הילד בעגלה לטיול בשכונה, מתקבל מסרון בדיוק כשהילד מחליט לחייך וההורה מחמיץ את החיוך.

"במקרה כזה, הילד מאבד קבלת משוב מההורה. זו דוגמה לאופן שבו הקשר והקשב שלנו יורדים. דוגמה מוכרת מהעולם שלי, היא הורים מחכים זמן רב בתור לפגישה איתי, אבל כשאני עושה את הבדיקה לילד שלהם, הם מקבלים מסרון ומעדיפים לקרוא אותו במקום להיות קשובים למתרחש בחדר. יש המון רגעים ביום של ההורים והילדים, שהיו יכולים לתרום קשר הדדי, אבל נפגעים בעקבות ריבוי המסכים".

בעיות ריכוז

אנחנו חיים בעולם עמוס גירויים, כל הזמן ובכל מקום. קשה לדמיין מפגש חברתי בבית קפה שבו המשתתפים לא מציצים בסמארטפון בכל כמה דקות, ואפילו בנסיעה קצרצרה במעלית הנוסעים לא מסוגלים להשתעמם במשך 30 שניות מבלי לבדוק מה חדש ברשתות החברתיות.

"בעלי הפרעת קשב מתקשים הרבה יותר לשלוט בזה. היום אנחנו עושים הרבה יותר דברים במקביל. לכן, למי שיש הפרעת קשב וריכוז, הסביבה מגבירה את זה", מסביר ד"ר יבגני מרזון, מומחה ברפואת משפחה, מאבחן ומטפל בהפרעות קשב וריכוז בלאומית שירותי בריאות. עם זאת, לדבריו השימוש בטאבלטים או סמארטפונים, לא מגביר הפרעת קשב וריכוז, כי זו בעיה גנטית. כך גם אומרת ד"ר אילנה רייט, מומחית ברפואת ילדים, מאבחנת ומטפלת בהפרעות קשב וריכוז בלאומית שירותי בריאות, שמסבירה מדוע יש יותר ויותר ילדים המאובחנים כבעלי הפרעות קשב: "אנחנו מודעים יותר לנושא הזה ולכן יש יותר מאובחנים".

בעיות חברתיות

בני נוער וילדים מתקשרים היום רבות בצורה טקסטואלית דרך הרשתות החברתיות והוואטס אפ, במקום בשיחות פנים אל פנים. השימוש המוגבר בדרכי התקשורת הטכנולוגיות הללו, יוצר בעיות חברתיות. "הסמארטפונים והרשתות החברתיות יוצרים לילד מציאות מדומה", אומר מרזון. "זה דבר שמפתה לא רק את הילדים, אלא גם את המבוגרים. הרבה יותר קל לתקשר בפייסבוק ובטוויטר או להגיע להישגים קלים, כמו כמות לייקים. בסופו של דבר, המציאות המדומה פוגעת במציאות הלא וירטואלית, כמו לימודים, מוזיקה וספורט, וזה אפילו פוגע בהתפתחות השפה של הילד, בגלל שהוא מרבה להשתמש בקיצורים של ראשי תיבות בהודעות שלו".

בעיות שינה

הסמארטפון הוא הדבר האחרון ביום שבני נוער וגם מבוגרים נוגעים בו והוא גם הדבר הראשון בבוקר שהאדם מתקשר איתו (שעון מעורר או שיחה נכנסת). לכן לא פלא, שאנשים רבים סובלים מבעיות בשינה. "איכות השינה זה אחד הדברים החשובים לבני האדם", אומר מרזון. "לפגיעה באיכות השינה יש השפעה על התפתחות מחלות כמו סוכרת. כשאנחנו מטפלים בהפרעות שינה, אחד הדברים הראשונים שאנחנו ממליצים עליהם היא סביבה סטרילית, נטולת סמארטפון. הסיבה: לא כדאי ללכת לישון מיד לאחר פעילות מעוררת כמו משחקים בסמארטפון. זה גורם להפרשות של הדופמאין שהוא חומר מעורר, במקום הפרשת חומרים כימיים שמעודדים כניסה לשינה".

מה עושים?

מאחר שהמסכים כאן כדי להישאר, הפתרון נעוץ במשמעת עצמית, וכשמדובר בניהול חיי משפחה - משמעת שדורשים ההורים מעצמם ומהילדים. ההמלצה היא להגביל באופן מודע את מספר שעות המסך, ליצור פעילויות חברתיות שמסיחות את הדעת מהמסך, לא לקחת את הסלולרי לחדר לפני השינה ולעודד פעילות ספורטיבית. בבתים רבים מותקנות טלוויזיות בחדרי הילדים, גם זה לא רצוי.

איך למזער את הנזקים?

UpRight: כדי שתזדקפו

שימוש בסמארטפונים, טאבלטים ולפטופים גורם למשתמשים ללכת ולשבת בצורה כפופה. הסטארט-אפ הישראלי UpRight מציע מכשיר מקטגוריית המחשוב הלביש, המבטיח לשפר את היציבה של הלקוחות בתוך שבועיים, בלי רצועות מעצבנות. המוצר נדבק לגב על-ידי מדבקה היפואלרגנית, ובעזרת חיישן תנועה, הוא מזהה באופן מדויק עד כמה הגב זקוף. המכשיר מודבק על הגב התחתון, כך שהוא נסתר מעיני החברים לעבודה. כאשר האדם משנה את זווית הגב, המכשיר רוטט ומזכיר למשתמש לשנות תנוחה, כשהתוצאה היא מניעת כאבים בגב התחתון ושיפור היציבה. UpRight החלה בגיוס המונים לפני מספר חודשים באתר אינדיגוגו, ועברה את יעד הגיוס. המוצר אמור להגיע למזמינים דרך האתר כבר בחודש מארס, כאשר מחירו יעמוד על 450 שקל.

מקלדת ועכבר ארגונומיים: להפעיל כמה שפחות שרירים

גם לדלקות במפרקי הידיים יש פתרון. מוצרים ארגונומיים כמו עכברים ומקלדות הן לא דבר חדש בתעשייה והיום אפשר למצוא את המכשירים הללו תחת שלל יצרנים בחנויות המחשבים. "המטרה של מקלדת ארגונומית היא לגרום למשתמש להניע כמה שפחות שרירים, כאשר הידיים מונחות באופן טבעי", אומרת הלית איתן, מנהלת קבוצת הריטייל במיקרוסופט ישראל. "אם המקלדת לא ארגונומית, אלא ישרה לגמרי, המשתמש מפעיל שרירים שעלולים לפגוע בפרק כף היד. למקלדות ארגונומיות יש הגבהה של 7 מעלות, כך שהאצבעות מגיעות בקלות לכל המקשים ואין מתיחה של השריר. כמו כן, יש כרית למקלדת, המשמשת למשענת כף היד".

ערכת Sculpt Ergonomic Desktop של מיקרוסופט (400 שקל מקלדת ועכבר) כוללת מקלדת המעוצבת כאילו מישהו חתך אותה באמצע. המטרה: זווית נוחה יותר לאצבעות במהלך הכתיבה. החלק התחתון עשוי מגומי רך, שמאפשר להשעין עליו את פרקי כף היד. יש לזכור שמעבר למקלדת ארגונומי מצריך עקומת למידה קצרה, אבל לאחר מכן, הוא מסוגל להפחית כאבים הנובעים משימוש ממקלדת רגילה.

איתן מסבירה מה מאפיין עכבר ארגונומי: "חשוב ש-80% מכף היד תהיה במנוחה כשהיד מונחת על העכבר. אם אם העכבר לא ארגונומי, הסבירות שהמשתמש יצטרך להזיז את כל כף היד גבוהה". העכבר המגיע בערכה עגול וגדול, והסיבה היא שמירה טובה יותר על היד במהלך העבודה, כאשר הוא מחזיק אותו בצורה מלאה.