האם הצעת החוק הזו תשים קץ לתופעת שוטף פלוס 30?

ועדת הכלכלה אישרה היום (ב') לקריאה ראשונה הצעת חוק המציעה לקבוע שינוי במוסר התשלומים של המדינה, הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות.

מדובר בשתי הצעות חוק דומות שמוזגו יחד אותן הגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו).

על פי הצעת החוק, המדינה, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות יחויבו לשלם לספקים בתוך לא יותר משלושים יום לאחר הגשת החשבון על העבודה. נכון להיום לא מתייחס החוק לנושא זה והמצב בפועל הוא גרירת תשלומים מעבר לשוטף פלוס 30, ולעיתים הרבה מעבר לתקופה זו.

נציין כי הצעת החוק תעבור כעת למליאת הכנסת לקריאה ראשונה ולאחר מכן תשוב לוועדת הכלכלה שם יתקיים דיון והצבעות לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. לא מן הנמנע שבמהלך הדיון בהצעת החוק בוועדה לקראת הקריאות הבאות עוד ייתכנו שינויים בנוסח.

על פי הנוסח הנוכחי של הצעת החוק, "תמורה המשתלמת בעד עבודה מסוימת שהוגדרה במכרז תשולם עד סוף החודש העוקב לחודש בו היא בוצעה". עוד על פי הנוסח הנוכחי, תינתן האפשרות למזמין העבודה לדחות את התשלום בחודש נוסף באישור המנהל הכללי של מזמין העבודה ובשלושים יום נוספים באישור שר. הצעת החוק גם קובעת קנס למי שלא יעמוד במועד הנקבע לתשלום - תוספת למחיר העבודה המקורי בגובה עליית מדד המחירים לצרכן בתקופת הפיגור, תוספת ריבית בנק ישראל וגם תוספת של ריבית בשיעור 5% על תקופת הפיגור.

ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה היום בוועדה: "זו פריצת דרך משמעותית לטובת עסקים קטנים ובינוניים ועצמאים, שספגו מהלומות קשות בדמות תשלומים שנדחו עד אין קץ. החוק יתקן מצב פסול בו המדינה והרשויות המקומיות משלמים חודשיים, שלושה ואפילו יותר אחרי ביצוע העסקה. שוטף פלוס תשעים, שוטף פלוס לך לחפש את החברים שלך. כשמדובר בספקים גדולים הם עוד יכולים לספוג את זה, גם אם בקושי, אבל כשמדובר בנותני שירותים קטנים ובינוניים, אנשים עובדים שנותנים את חלבם ואת דמם, הם נשארים בלי תגמול עבור העבודה שלהם. זה מוסר תשלומים קלוקל המחלחל לשאר חלקי המשק ולמגזר הפרטי. ההצבעה היום היא צעד משמעותי לטובת העסקים הקטנים והבינוניים ולטובת המשק כולו."

ח"כ רוברט אילטוב אמר: "התקדמות החוק היא אמירה חשובה למשק ולעסקים קטנים ובינוניים, קביעת סדר במוסר התשלומים והזרמת כספים להנעת גלגלי המשק תוך סדר תקין במדינה מתוקנת. הצעת החוק תסדיר את מוסר התשלומים ותתן ודאות כלכלית למשק כולו".

לצד העסקים הקטנים וענפי המשק האחרים, החלטה זו עתידה להשפיע בצורה ניכרת גם על הקבלנים שמבצעים עבודות רבות בעבור המדינה, הרשויות והחברות הממשלתיות השונות. על פי סקר כלל ארצי של מכון דיאלוג בשיתוף עם התאחדות בוני הארץ, שבחן את היקף איחורי התשלומים ברשויות המוניצפאליות בשנתיים האחרונות, יותר מ-40% מהרשויות והגופים הכלכליים המוניציפאליים מאחרים בתשלום בממוצע של שלושה חודשים, ובכ-10% מדובר באיחורים של מעל שנה.

סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין התייחס היום לאישור ועדת הכלכלה ואמר: "הכנסת בהובלת יו"ר וועדת הכלכלה ח"כ ברוורמן וחברי הכנסת רוברט אילטוב ושלי יחימוביץ, עשתה היום היסטוריה שמשמעותה, שינוי דיסקט בתחום הניהול הכלכלי של המגזר הציבורי. מדובר בהחלטה שתציל עשרות אלפי עסקים קטנים ובהם אלפי קבלנים המעסיקים עשרות אלפי עובדים, אשר בונים את התשתיות ואת מבני הציבור שמהם נהנים כל אזרחי ישראל. היא סללה את הדרך להבטחה שתושבי ישראל ייהנו מענף בנייה ציבורי תחרותי ומוסדר. כשיעבור החוק בקריאה שנייה ושלישית, בית הספר, גן הילדים, הכביש והמדרכה ברחוב שלכם יעלו פחות כסף ויהיו מוכנים תוך זמן קצר הרבה יותר לשביעות רצון מזמיני העבודה הציבוריים".