מה קורה בסין

כחצי שנה אחרי המבט האחרון שעשיתי במסגרת זו על סין, חשבתי שמן הראוי לחזור, ולעקוב, אחר הנעשה שם. באותו זמן, אנו יכולים לבחון את התפתחות אותו שוק מניות, ביחד עם נתוני המקרו הזורמים במקביל אליו, ולהסיק מסקנות קצת יותר מעניינות אחרי הדינאמיקה הפיננסית הסינית הנוכחית.

הבה נתחיל בגרף השבועי של מדד המניות הסיני העיקרי, והוא מדד שנחאי:

 משה-שלום-שנחאי-02-12

כפי שניתן לראות, כל התנגדות שעמדה מול המדד נפרצה בהצלחה אחרי דשדוש קטן, או גדול, וזאת מאז הפריצה של המשולש המתכנס סביב 2100. אופי הדשדוש, ואופי הפריצה, היו פונקציה ברורה של אופי ההתנגדות. האחרונה, שעמדה סביב 2466 הייתה כה חשובה, שהיא נתנה, בעקבות פריצתה, מהלך עולה מדהים למדיי.

מאז 2100, נוצר קו מגמה תומך לכל המהלך החיובי, המסומן כאן כקו מגמה מספר 3, כאשר המחיר נטש אותו כרגע על מנת לייצר עלייה מהירה יותר לכיוון רמת ההתנגדות הבאה העומדת סביב 2824.

בחזית האינדיקאטורים התמונה הייתה די מפוצלת בהתקרבות ל-2466:

מצד אחד, בזרימת ההון ב-2 סגול, אנו ראינו צמצום בכניסת כסף חדש מחשש שהמדד לא יוכל להתגבר על אותה רמה, ויאלץ להתחיל תיקון טכני עמוק יחסית משם. לעומת זאת במומנטום, ב-3 סגול, ראינו בתקופה ההיא רק התייצבות של התאוצה החיובית מבלי שתהיה ירידה בכוח החיובי המבוטא על ידי האינדיקאטור עצמו.

עכשיו, במעבר מעל אותה התנגדות, שני האינדיקאטורים חזרו לככב בתמיכה שמאחורי המחיר, וזה מחזק את הסבירות להמשך כלפי מעלה. לפחות עד הרמה שציינתי לעיל.

ומה המקרו אומר לנו בצמוד לכל זה? על פי הניתוח הקלאסי המקשר צמיחה עם שוק מניות, היינו צריכים לראות שוק הרבה פחות חיובי. לפניכם נתוני הצמיחה של סין:

 משה-שלום-צמיחה-02-12

במערב היו עולזים על צמיחה של 7.3%, אבל עבור סין זהו אחוז הצמיחה הקטן ביותר בכל התמונה המוצגת של הנתונים מאז תחילת 2012, וזה חמור. סין במיתון ביחס לעבר. אז איך בכל זאת ניתן להסביר את הקורה בשוק?

מעבר להסבר הטכני הפשוט, שאני תמיד מעדיף על פני נימוקים פונדמנטליים, ההסבר הסביר ביותר מסתתר בגרפים שלפניכם, כאשר אלו מאשרים את קיום המעבר שדובר בו רבות, ממשק של ייצור לצורכי ייצוא בעיקר, עם השקעות בתשתית ובנדל"ן, למשק של ייצור ושירותים לצריכה מקומית.

קודם כל, מאיפה מגיע הכסף? עקב המיתון העולמי, והקיטון המתמיד בביקושים החיצוניים, הבנק המרכזי ראה, ורואה, לנכון להמשיך להזרים כספים בדמות הרחבה כמותית. זו אינה דומה לזו הנהוגה במערב, אלא יותר שקטה, ועוסקת יותר בחובות של גופים לא ממשלתיים שנמצאים מול הסקטור הפרטי.

הנה הגרף של גידול מאזן הבנק המרכזי להוכחת טיעון זה:

 משה-שלום-בנק-מרכזי-02-12

הקפיצה הגדולה בסוף 2014 מאשרת את צמידות המדיניות הזו מול הצמיחה הקטנה. אבל רגע, לאן באמת הולך הכסף? הנה גרף ההלוואות ההולכות לסקטור הפרטי:

 משה-שלום-סקטור-פרטי-02-12

קשה שלא להתרשם מן הגידול היפה המוצג כאן. ביחד עם המעבר האיטי מן הסקטור הציבורי לפרטי, ראינו גם מדיניות מוצהרת של הממשלה להגדיל את כוח הקנייה של הצרכן הממוצע על מנת לקיים את צד הביקושים של המשוואה. וזה נראה כמצליח ביותר.

שני גרפים לעניין זה: גרף הכסף הפנוי בהכנסות לנפש:

 משה-שלום-הכנסות-02-12

וגרף ההוצאה הפרטית:

 משה-שלום-צריכה-פרטית-02-12

משניהם ניתן בהחלט להבין דבר אחד: הצרכן הסיני התעורר. ונפלאות חברת Alibaba רק מוסיפים צבע ואלמנט של אימות למוצג כאן.

נכון, לא כל האוכלוסייה עברה את התהליך, ולמעשה המלאכה הזו עוד רחוקה מלהסתיים, אבל אין ספק שהמוצג כאן מעורר קינאה לגבי יכולת הממשלה הסינית לקיים את תוכניותיה ארוכות הטווח. ואת זה שוק המניות אוהב.

■ משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

■ ניתןש לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: .נMoshe.Shalom@gmail.com

■ מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.