ביה"ד לעבודה הורה לפרסם פרשה של הטרדה מינית בהוט

נדמה כי ימים לא טובים עוברים על הוט. אחרי שחברת הכבלים עלתה לאחרונה לכותרות בהיבטים לא מחמיאים, בדמות תלונות רבות של צרכנים, ואף הציתה דיונים סוערים במשרדי הממשלה האפורים בירושלים ("צריך לקנוס את הוט ב-1.5 מיליון שקל מידי יום", כדברי שר התקשורת היוצא, גלעד ארדן), מגיע כעת פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, בו נמתחת ביקורת חריפה על התנהלותה בנוגע לבירור תלונות על הטרדה מינית מצד עובדיה.

ביה"ד הארצי קיבל לאחרונה את ערעורה של עובדת הוט, שהוטרדה מינית בחברה על-ידי מנהלה וביקשה להסיר את צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה. העובדת טענה בערעור שהוגש באמצעות עו"ד לאה דקל-גרינבלט, כי יש בפרסום שם החברה "חשיבות ציבורית", וכי הפרסום יסייע במניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

בפסק הדין, התבסס בית הדין לעבודה על הלכה שנקבעה בהליך משפטי ממושך שניהל "גלובס" בשנה האחרונה לחשיפת שמה של חברת הייטק גדולה שטייחה הטרדה מינית שהתרחשה אצלה (ע"ע 13359-12-12), לפיה יש לבית הדין שיקול דעת רחב בכל הנוגע לחריגה מן הכלל של פומביות הדין, בין היתר, מטעמים של הגנת הפרטיות. בהמשך להלכה זו, נקבע כי הדיון בתביעה בעניין ההטרדה המינית יתקיים בדלתיים סגורות, עד מתן פסק הדין, ובהינתנו, יש לבחון מחדש את איסור פרסומו.

השאלה שעלתה לפתחו של ביה"ד הארצי, בראשות השופטת רונית רוזנפלד, היא האם יש להתיר את פרסום פרטיו של עובד כאשר התקבלו רק חלק מהטענות שהועלו נגדו בהליך מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, ושעה שהמעשה הנטען הוגדר כ"הטרדה מינית מינורית"? עוד נדרש להכריע ביה"ד בשאלה אם יש להתיר את פרסום פרטיה המזהים של מעסיק, לגביו נקבע כי היא כשל בטיפול בתלונה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית?

ביה"ד הארצי קבע כי יש להסיר את צו איסור הפרסום, שכן פרסום זה "עשוי לשמש כגורם מרתיע ביחס 'למטרידים פוטנציאלים' ולהפחית את היקף התופעה של הטרדה מינית". עוד קבעה השופטת רוזנפלד כי עולים ממצאים חמורים ביחס לטיפולה של הוט בתלונות המתלוננת.

"הוט לא פעלה כנדרש בכל הנוגע לדרך טיפולה של הממונה מתחילתה ועד הסוף", נכתב בפסק הדין, "החל בכך ששמעה מידע לפני ששמעה את המתלוננת, מידע שהיטה את דעתה, דרך קיום הפגישה תחילה עם הממונה על המנהל נגדו הוגשה תלונה, ורק אחר-כך לבד, וכלה בדרך ניהול הפרוטוקול והיעדר רישום ותיחקורים של עובדים אחרים. זאת, בנוסף לדרך ולמועד הגעת החלטת הממונה למנהל נגדו הוגשה התלונה, ולמתלוננת".

"הטרדה מינורית"

מעטה החשאיות והעלטה הכבדה שאפפו את פרטי הפרשה, הם אלה שגרמו לתובעת להגיש את ערעורה לבית הדין הארצי. התובעת ציינה בערעורה כי חשוב לה "לעמוד בעיקר על החשיבות הציבורית שבפרסום פרטיה המזהים של הוט... וזאת, בין היתר, משיקולים חינוכיים ועל מנת שהתנהלות הנתבע והעומדים בראש האורגנים בחברה, לא תשנה כלפי מתלוננות אחרות".

בערעור להסרת צו איסור הפרסום מעל הפרשה, הובאו עיקרי תלונותיה של העובדת. השופטת רוזנפלד קבעה כי היא מקבלת באופן חלקי את ערעור התובעת בעניין צו איסור הפרסום, ומתירה את פרסום שם החברה, אך לא את שמות בעלי התפקידים בה. השופטת ציינה כי פומביות הדיון ופרסום שם החברה לא "יפגע בתדמיתיות החברה או בקניינה כתוצאה מהפרסום המבוקש", וכי פרסום הפרשה יקדם הרתעה יעילה.

באשר להתנהלות הוט ביחס לתלונות העובדת, קבע ביה"ד הארצי כי באמירה הנוגעת לבושם יש ניחוח של הצעה מינית, למרות שלכאורה מדובר ב"הטרדה מינית מינורית", ולכן גם במצבים מסוג זה על החברה לעשות מאמצים לבירור תקין של תלונות. ביה"ד הארצי הותיר על כנה את החלטת ביה"ד האזורי, שחייב את הוט לשלם לתובעת פיצוי בסך 7,000 שקל, ופיצוי נוסף בסך 35 אלף שקל בגין ההתרשלות והכשלים בטיפול בתלונת המתלוננת.

מהוט נמסר כי "פסק הדין קובע כי HOT מילאה את כל מחויבויותיה לפי החוק על מנת לטפל בתלונה. כפי שעולה מפסק הדין HOT מקיימת מנגנון טיפול הולם בהטרדות מיניות. הביקורת של השופטת התמקדה בהיבטים פרוצדורליים. חשוב לומר כי פסק הדין מתייחס לאמירה מלפני ארבע שנים".