"המדיניות הכלכלית העולמית נשענת על הנחה שגויה"

בארי אייכנגרין, פרופ' לכלכלה ולמדעי המדינה מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, נחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם למערכת המוניטרית והפיננסית הבינלאומית. הוא שימש בין היתר כיועץ מדיניות בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, ומחקרו על התנאים שיצרו וקיימו את השפל הכלכלי של שנות ה-30 נחשב לאחת העבודות החשובות בתחום.

לקראת בואו של פרופ' אייכנגרין לוועידת ישראל לעסקים 2014 של "גלובס", הוא לא חוסך ביקורת מהמדיניות הכלכלית הנוכחית שנוקטות הממשלות, ומטיל ספק בהנחה שהמדינות המתועשות יחזרו לצמוח.

- בשנות ה-30 היו מי שחשבו שהיצמדות לבסיס הזהב היא חובה, אך בפועל זה רק האריך את המשבר. האם יש הקבלה לרצון של ממשלות כיום לכפות ריסון פיסקאלי בכל מחיר?

אייכנגרין: "אני חושב שההקבלה שעשית היא נכונה וישירה. אכן ישנה נטייה להסתכל על המשבר הנוכחי, כפי שקרה בשפל של שנות ה-30, לא במונחים כלכליים, אלא במונחים של מוסר. כאילו מדובר במחזה על מוסר שבו "הם" היו אשמים בגרימת המשבר עצמו, ועכשיו עליהם לסבול כדי לצאת ממנו. זו הייתה הגישה של אלה שצידדו בבסיס הזהב במשך תקופה ארוכה בשנות ה-30, וזו אחת הגישות שאנו שומעים היום בדיון הכלכלי בגרמניה ובמקומות אחרים באירופה.

"ה'הם' משתנים, ואנשים שונים מפנים אצבע לכתובות שונות, אבל ברור לי שיש צורך בגישה הרבה יותר נטולת רגשות. גישה שמבינה שיש מספיק אשמה אצל גורמים רבים, ומי שמפנה אצבע מאשימה למדינות בדרום אירופה על זה שלוו כספים, שוכח שהיו בנקים בצפון אירופה שהלוו את הכספים באופן שאינו יותר אחראי, שלכל עסקה כזו היו שני צדדים ושצריכים שניים לטנגו. צריכים ללמוד את הלקחים של המשבר, ולהבין שיש דרכים טובות יותר לטפל בו, ולמנוע את הסיכוי שהוא יתרחש פעם נוספת.

- אבל האם קיים משהו שהיה יכול לסייע לצמיחה היום? אפילו משהו שנכפה על קובעי מדיניות?

"ראינו בימים האחרונים ששוב מתעורר הדיון ב"מלחמת מטבעות" - אותו ניסיון של ממשלות ובנקים מרכזיים להחליש מטבע מקומי באמצעים שונים, כדי לעודד יצוא. הדבר קרה הפעם עקב החלטה לא צפויה של הבנק המרכזי של סין להוריד את הריבית במדינה.

"הדיונים האלה מוטעים, לדעתי, באותו אופן שבו הביקורת על 'פיחותים להגברת התחרותיות' היו מוטעים בשפל של שנות ה-30. במצב שבו הצמיחה יורדת, ומספר מדינות באירופה, יפן ועכשיו גם סין, מתמודדות עם איום של דפלציה, מה שנחוץ זה הורדת ריבית אשר פועלת נגד דפלציה, בין היתר על-ידי החלשת שער החליפין".

"צריך המרצה מוניטרית"

אייכנגרין אומר עוד, כי "יש צורך גם בהמרצה מוניטרית בכל מקום, וזה ייראה בתחילה כסוג של 'פיחות מתחרה' של מדינה מסוימת, כי בנקים מרכזיים לא זזים ביחד. קודם בנק מרכזי אחד צועד קדימה, ואחר כך בנק מרכזי אחר, ואז הבנק המרכזי האחרון, נניח הבנק המרכזי האירופי, גם הוא הולך בכיוון זה. התוצאה היא שבסופו של דבר כל המשקים זזים באותו כיוון".

- מה תפקיד המדיניות הפיסקאלית באותו תהליך?

כדי להתמודד עם איום הדפלציה, צריכים שילוב של מדיניות פיסקאלית ומוניטרית שפועלות יחד. צריך שצעדי מדיניות אלה יופעלו במספר מדינות שונות, וצריך לא ליפול לשתי מלכודות. המלכודת הראשונה היא להתחיל לדאוג מ'מלחמת מטבעות' ומ'פיחות מתחרה', כי יש צורך שהמדינות יזוזו ביחד, באותו כיוון. המלכודת השנייה היא לחשוב שמהלכים של בנקים מרכזיים מייתרים נקיטת צעדים מצד ממשלות. בנקים מרכזיים לא יכולים לפתור את כל הבעיות לבדם, ולכן אסור להפיל עליהם את כל האחריות להילחם בדפלציה, כפי שקורה עכשיו".

- אבל הבעיה היא שבמקומות רבים בעולם המדיניות הפיסקאלית נעלמה לה. מה זה אומר?

"הדבר הטוב ביותר שניתן להגיד עתה על המדיניות הפיסקאלית בעולם זה שהיא אינה יוצרת בעיות נוספות על אלה הקיימות. קודם, המצב היה שהמדיניות הפיסקאלית הייתה פעילה, אבל דחפה את המשק הגלובלי בכיוון הלא נכון".

- אבל נגידים ובנקים מרכזיים, גם הם רוצים לחזור ל"נורמליות", וכבר היום מדברים על העלאת ריבית קרובה בארה"ב.

"אני מסכים רק במידה מסוימת עם טענה זו, אבל צריך גם להסתכל על דברים בצורה קצת אחרת. נכון שלבנקאים מרכזיים יש הדעה שלהם על מה נחשב 'נורמלי', והם מאוד רוצים להיות מסוגלים להכריז על סוף המשבר. כלומר, להחזיר את הריבית לרמה נורמלית. מצד שני, העלאת ריבית לרמות נורמליות תהיה סימן לכך שהמשבר הסתיים.

"צריך להביא בחשבון שבנקים מרכזיים במקומות שונים נתונים ללחצים מצד פוליטיקאים שלא להפעיל כלים מוניטריים לא קונבנציונליים. זה יכול להיות המצב בארה"ב עכשיו, כאשר הרפובליקנים הם הרוב בשני בתי הקונגרס, ובמיוחד בסנאט, כך שהפדרל ריזרב יחוש בלחץ לנטוש מדיניות לא קונבנציונלית וריביות אפסיות.

"עם זאת, הבנקים המרכזיים גם מודעים מאוד ללקחים מהשפל של שנות השלושים. הבנק המרכזי בארה"ב בחר במדיניות מוניטרית מצמצמת ב-1937 וב-1938, והתברר שזה היה מוקדם מדי, והמהלך דחף את המשק בחזרה למטה.

"הפדרל ריזרבהרבה יותר מודע לסכנה מאשר הבנק המרכזי האירופי. יש גם אי-ודאות בנוגע לעיתוי ולקצב של העלאת הריבית, כי לא ברור מה באמת קורה בשוק העבודה. מצד אחד שיעור האבטלה יורד, אך מצד שני שיעור ההשתתפות בכוח העבודה צנח לרמה של שנות השבעים, והבנק אינו יודע אם הוא ישוב ויעלה, ומתי. לכן אני מעריך, בניגוד למה שחושבים רבים, ש'הפד' לא יעלה את הריבית במחצית 2015, אלא ימשיך להמתין כדי לבדוק מה קורה בשוק העבודה ובאינפלציה".

- התחזיות של המוסדות הכלכליים הבינלאומיים מדברות על חזרה לצמיחה גבוהה יותר ב-2015. זה אפשרי?

אני אהיה מופתע מאוד אם התחזית הזו תתממש. היא מבוססת על ההנחה שאירופה תצמח ב-1.7% או ב-1.8% בשנה הבאה, ואני חושב שזה בלתי סביר. לדעתי המדיניות לא מספיק תומכת בצמיחה באירופה; הממשלות חלשות מדי מכדי לסמן שהן מסוגלות ליישם רפורמות נחוצות; יפן הולכת לבחירות, ואנו יודעים מה קורה להשקעות ולפעילות המשקית בתקופת מערכות בחירות; ולבסוף, קיימים סיכונים של זעזועים גיאופוליטיים במזרח התיכון, באסיה או באוקראינה.

- האם אתה רואה בכל זאת שינוי כלשהו במדיניות, על רקע כל המתרחש?

"זה אכן המצב. נוסף על כך, אירופה זזה, לאט מאוד, בכיוון זה. הם יותר סבלניים כלפי גירעונות בתקציב. ביפן הממשלה החליטה, בצדק, לדחות את העלאת המסים המתוכננת. יחד עם זאת, אני חוזר ואומר שיש מעט מדי תמיכה בצמיחה מצד ממשלות.

פרופ' בארי אייכנגרין ישתתף בוועידת ישראל לעסקים 2014 של "גלובס" בדיונים העוסקים בכלכלה גלובלית והשפעתה על ישראל. יחד איתו יופיעו ריצ'ארד קווסט , עיתונאי ומנחה טלוויזיה, CNN ; חגי בדש, מנכ"ל פסגות בית השקעות ורוני קוברובסקי, נשיא החברה המרכזית לייצור משקאות קלים.

למתווה המלא של ועידת ישראל לעסקים ולהרשמה - לחצו כאן, או חייגו 5988*