ערד: חרדי סורב להיתר בנייה מחשש ל"שינוי צביון השכונה"

הוועדה המקומית בערד סירבה לתת היתר בנייה לתושב העיר, למרות שהגיש בקשה התואמת את התוכנית החלה במקום, וזאת באופן מפלה על רקע היותו חרדי. כך קבעה לאחרונה ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז דרום, לאחר שהתושב החרדי ערער על ההחלטה. לפיכך, קיבלה וועדת הערר את טיעוניו של התושב, ביטלה את החלטת הוועדה המקומית, והורתה על מתן היתר הבנייה.

מדובר בבקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית בערד שעניינה היה תוספת 4 צימרים לבית צמוד קרקע בעיר. למרות שהבקשה תאמה את התוכנית החלה על האזור, היא נדחתה באופן תמוה על חודו של קול אחד.

המערער, חרדי תושב ערד, הגיש ערעור על ההחלטה לוועדת הערר במחוז דרום, ובאמצעות עוה"ד אלי וילצ'יק ורוית צימנט ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי שות', טען כי דחיית בקשתו למתן היתר היא בלתי סבירה מאחר והבקשה תואמת את התוכנית המתירה הקמת חדרי נופש באזור המגורים, ומקורה של הדחייה בזהותו הדתית, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון. לפיכך, טען כי יש לבטל את ההחלטה ולאשר את מתן היתר הבנייה.

ואכן, וועדת הערר קבעה כי מפרוטוקול הדיון שקיימה הוועדה המקומית עולה, כי השיקול הנוגע לזהותו של המבקש נשקל לכל הפחות על ידי חברת וועדה אחת, שטענה בבירור כי "מתן האישור ישנה את צביון השכונה כשכונה חילונית". מכאן, נאמר בהחלטת וועדת הערר, ומפאת שההחלטה התקבלה על חודו של קול, כי ברור שההחלטה הושפעה מהשיקול האמור, וכי אמירות מעין אלה, אף אם אינן משקפות את עמדתה הרשמית של הועדה המקומית, מקשות על מתן אמון בשיקוליה התכנוניים של הוועדה.

ועדת הערר ציינה, כי שיקול זה הוא "שיקול זר במובן הבסיסי ביותר והפוגעני ביותר מאחר שיש בו אפליית אדם על רקע אמונתו הדתית, וכי עם כך אין להשלים". ועדת הערר הוסיפה עוד כי "כשם שהעורר בפנינו זכאי לרכוש בית בשכונה, הרי שהוא זכאי לקבל היתר התואם את התוכנית החלה, וזאת בכפוף לתנאי ולמגבלות החלות באופן שווה על אחרים".

מפאת הפגם שנפל בהליך שהתקיים בפני הוועדה המקומית, ולשם השבת אמון הציבור בהליך התכנוני ומניעת הדרת קבוצה מסוימת על רקע אמונתה, מצאה ועדת הערר לנכון לבחון את הבקשה בעצמה, במקום להחזירה לוועדה המקומית, ובסופו של יום קבעה כי זו תואמת את התוכנית החלה במקום, ומכאן שיש לקבל את הערר ולאשר את הבקשה למתן היתר הבנייה.