הזדמנות שנייה

רבות דובר לאחרונה על מאמצים שונים ומבורכים לשילוב חרדים בהיי-טק הישראלי. מיזמים כמו 'קמאטק' ו'רבטק' להכשרתם של חרדים לעבודה במקצועות ההיי-טק ופעילותן של חברות כמו אינטל ומיקרוסופט לעידוד מיקור חוץ לחברות המעסיקות נשים חרדיות, כל אלה מעודדים עבודה יצרנית בקרב המגזר החרדי, מה שגורם בסופו של דבר לתרומה משמעותית לכלכלה הישראלית ואפילו לקירוב לבבות. בנוסף, הולכים ומתרבים הסימנים המעודדים לכניסתם של יזמים חרדים לזירת ההיי-טק הישראלי וקרוב היום בו נשמע על השקעות בחברות סטארט-אפ שבראשן הם עומדים. יעבור עוד זמן נוסף ובמועד לא רחוק מדי יגיעו גם האקזיטים.

אבל ישנם מקרים רבים בהם השילוב הזה נראה רחוק ובלתי רלוונטי. ההערכה היא שכ-15% מהתלמידים החרדים אינם מתאימים ללימודי הישיבה התובעניים והאינטנסיביים. הם שורדים איכשהו את הלימודים בגילאי בית הספר היסודי, אבל בד בבד עם התבגרותם אל תוך משטר הלימודים התיכוניים בישיבה, הם אינם מסוגלים להתמודד ונושרים מהמערכת. משפחות רבות רואות בנשירה הזו כישלון שיש להתבייש בו והתוצאה היא שמאות בני נוער כאלה מוצאים את עצמם בכל שנה ללא מסגרת, מנודים מהחברה השמרנית הסובבת אותם ולעיתים רבות הם מגיעים לשוטטות מסוכנת ברחובות.

בשנים האחרונות נפתחו מספר ישיבות בעלות אופי מיוחד, שמנסות להכיל את בני הנוער האלה ולתת להם מסגרת חינוך תורנית המותאמת לצרכיהם המיוחדים. הרב דב פרנק הקים ישיבה כזו לפני שלוש עשרה שנים על חלקת קרקע של תורם נדיב בישוב כפר זיתים, שלמרגלות הארבל.

אתמול, בביקור של משלחת מארה"ב של ידידי רשת אורט ישראל וחברי דירקטוריון בישיבת כפר זיתים, סיפרו לנו הרב פרנק ומנהל הכפר דוד בלוך את סיפורו של המקום. זהו סיפור של יזמות, נחישות ואחריות חברתית. מזה 13 שנים, מתוכן שש השנים האחרונות בניהולה הפדגוגי של רשת אורט ישראל, הרב פרנק ואנשיו אוספים בחיבוק חם נערים חרדים שנפלטו ממסגרות הלימודים בישיבות החרדיות ומעניקים להם בית. בנוסף הם מקיימים כאן מסגרת לימודית המשלבת לימודים תורניים עם לימודי ליבה ומקצוע, במטרה לאפשר להם לחזור לקהילה שלהם כאנשים שניתנה להם הזדמנות נוספת ומשמעותית ביותר בחיים.

השתלבות בשוק העבודה

המסגרת הפדגוגית של אורט מאפשרת לתלמידי הישיבה לבחור באחד מתוך שלושה מסלולי לימוד מקצועיים, בנוסף ללימודי הליבה. התלמידים לומדים נגרות, חשמל או טכנאות מחשבים והכשרתם מספיקה כדי להשתלב מיידית בשוק העבודה. מסתבר שגם צה"ל מעריך את המקצועות האלה והבוגרים יכולים לשרת בצבא במקצוע שרכשו. אבל, חלק מהבוגרים מעדיפים להתגייס דווקא לשירות קרבי בנח"ל החרדי. מנהל הכפר דוד בלוך הדגיש בפנינו שהישיבה איננה בהכרח מעודדת גיוס לצה"ל מול חזרה לאורח חיים חרדי בישיבה רגילה, אחרי שהבוגרים מסיימים כאן את חוק לימודיהם בסוף כיתה י"ב. ובכל זאת, מסתבר שאחוז המתגייסים עולה בהתמדה עם חלוף השנים, מתוך בחירה טבעית של החניכים הבוגרים. עד כדי כך, שהישיבה שכרה בית נוסף עבור בוגריה, חיילים חרדים שמעדיפים לצאת מהצבא לכפר בסופי שבוע, בהם הם מעדיפים להימנע מהחיכוך הקשה ולפעמים אפילו הנידוי, הכרוכים בחזרה הביתה לבושים במדים של צה"ל.

126 תלמידים לומדים השנה בכפר זיתים והצפי לשנה הבאה כבר עומד על 140. הם מגיעים לכאן מכל קצווי הארץ, אם מערים מעורבות ואם חרדיות. אופקים, נתניה, נהריה, ירושלים, בני ברק, יבנה, בית"ר עילית, גבעתיים וצפת מופיעות ברשימת הערים הארוכה שנציגיהן לומדים בישיבה. התלמידים מתחזקים את המקום בעצמם: הם מנקים, מבשלים, מסדרים ובונים. הרבה מאוד מהפעילות מתבצעת בטבע המדהים שלמרגלות מצוקי הארבל ולמול נופי הכנרת והרי הגולן שממזרח. סדר יום טיפוסי משלב תפילות, לימודי תורה, לימודי מקצועות הליבה והשתלמות מקצועית, בנוסף לעבודות ברחבי הכפר ולעיתים קרובות טיולים בחיק הטבע.

לדברי המנהלים התלמידים הגיעו לכאן במקרים רבים עם תפיסה עצמית של כישלון. בנים למשפחות שמתביישות בהם ומחביאות את העובדה שהילד לא מסוגל להסתגל ללימודי ישיבה. אבל אחרי ארבע שנים בכפר הם מחוזקים ומצויידים במה שהם צריכים בכדי לבנות את עצמם ואת עתידם.

לקראת סיום הביקור שלנו במקום סיכם הרב פרנק עבורנו את הווית הכפר: "מגיעים אלינו ילדים שבורים והם יוצאים מפה עם הזדמנויות שונות ואמונה מחודשת בעצמם. אנחנו כאן כדי להעניק אופק לחיים שלהם".