האם כרמל שאמה פעל בניגוד עניינים בוועדה המקומית ר"ג?

לפני כ-3 חודשים ארז חבר הכנסת לשעבר כרמל שאמה-הכהן את חפציו ונסע עם משפחתו לפריז, כדי לייצג את מדינת ישראל באחד מהתפקידים החשובים והנחשקים ביותר של משרד החוץ - שגריר ישראל לארגון ה-OECD בפריז.

למרות גילו הצעיר יחסית, 41, שאמה-הכהן, עורך דין ושמאי מקרקעין במקצועו, צבר רקורד מרשים של עשייה ציבורית. הוא שימש שנים כחבר מועצת עיריית רמת-גן, היה יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ונחשב ליו"ר חברתי, פעיל ומוצלח. שאמה-הכהן אף התמודד בבחירות האחרונות על ראשות העיר רמת-גן, אך הפסיד בהן לראש העיר המכהן, ישראל זינגר.

השליחות מטעם משרד החוץ לאירופה הרחיקה את שאמה-הכהן משורה של מאבקים פוליטיים חריפים שהוא ניהל בעיריית רמת-גן לאורך שנים, שבמהלכן הוא גם חשף מעשי שחיתות בעיר. בין היתר הוא היה הראשון שהוביל לפתיחת חקירה נגד ראש עיריית רמת-גן הקודם, צבי בר, שהובילה לבסוף לכתב אישום, שבו מואשם בר בלקיחת שוחד ובעבירות נוספות.

לפי מידע שהגיע ל"גלובס" עלו כמה סימני-שאלה בנוגע להתנהלות של שאמה-הכהן במסגרת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת-גן. לפי המידע, הוא דן וקידם בחודשים האחרונים במועצת עיריית רמת-גן ובוועדת התכנון והבנייה החלטות שנגעו לשכונת רמת-השקמה בעיר, בעת שהיה חבר הוועדה וחבר מועצה. זאת, למרות שהוא ובני משפחתו מחזיקים ביחד 9 נכסים ברמת-השקמה, בין היתר באמצעות חברת "טנריק נכסים". מדובר בהחלטות שיש בהן כדי להשפיע לכאורה על ערך הנכסים שבבעלותו.

שאמה-הכהן שולל את הדברים, וטוען כי פעל לאורך כל הדרך בשקיפות מלאה, בתום-לב, ואך ורק לטובת האינטרסים של העיר רמת-גן ותושביה. לדבריו, הוא מעולם לא הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בנכסים ברמת-השקמה, וכל ההחלטות בנוגע לשכונה התקבלו על-ידי גורמים מקצועיים משיקולים מקצועיים נטו, ומתוך ראייה ותכנון כוללים.

גורמים אחרים בעירייה, דוגמת ממלא-מקום יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, רמי פדלון, תומכים בעמדתו של שאמה-הכהן, לפיה הוא פעל אך ורק למען טובתם של תושבי רמת-גן ובשקיפות מלאה.

עם זאת, הדברים מורכבים. הדין הישראלי אוסר על עובד ציבור להימצא במצב שבו קיימת אפשרות שיחול לגביו חשד של ניגוד עניינים. העיקרון מוצא ביטוי בהוראות חוק רבות. בין השאר, הוא מעוגן בסעיפים 2 ו-3 לכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות מקומיות, הקובעים: "חבר מועצה ינהג במילוי תפקידו באמון וללא משוא-פנים, תוך גישה הוגנת כלפי הכלל, ובלי שיהיה לו עניין אישי בהחלטותיו ובפעולותיו, אף למראית-עין". ובנוסף: "חבר מועצה ינהל ענייניו כך שלא יהיה ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר מועצה לבין תפקיד אחר או עניין אישי שלו".

להחריג את רמת-השקמה מיתר העיר

למרות האמור, עם מינויו המחודש של שאמה-הכהן לחבר מועצת העיר רמת-גן באוקטובר 2013, וכחבר הוועדה לתכנון ובנייה בעירייה, פעל שאמה-הכהן, לכאורה במסגרת תפקידו, לקידום תוכנית שעשויה להשפיע על ערך נכסיו.

לפי המידע שבידי "גלובס", בחודשים שלפני נסיעתו לפריז, שאמה-הכהן הגיש עררים רבים על מדיניות התכנון והבנייה שהייתה נהוגה ברמת-גן, וגרם לכאורה למהלך שעלול היה להקפיא לתקופה ארוכה את הליכי הבנייה בעיר.

הקפאה כזו הייתה עלולה לגרום לנזקים כלכליים כבדים הן לעירייה והן לשוק הדיור בעיר ולעוסקים בו. בשל כך, נאלצה יו"רית ועדת תכנון ובנייה בעירייה, אביבית מאור-נמרודי, להגיע להסכם פשרה שהוביל שאמה-הכהן בתמורה למשיכת העררים שהגיש.

במסגרת הסכם הפשרה שנחתם, דחף שאמה-הכהן להחריג לכאורה את שכונת רמת-השקמה - שבה תוכנן להפעיל תוכנית של פינוי-בינוי - משאר השכונות ברמת-גן, באופן שבו יאושרו בשכונה אחוזי בנייה גבוהים יותר מאשר באזורים אחרים בעיר.

שאמה-הכהן ומשפחתו מחזיקים בשכונה ב-9 דירות המיועדות לפינוי-בינוי, אם בעצמו ואם באמצעות חברה להחזקות נדל"ן (חברת טנריק נכסים והשקעות) שהוא בעל שליטה בה. זאת, בנוסף לשטח מסחרי של 3,200 מ"ר שאביו, פנחס שאמה, רכש לאחרונה בשכונת רמת-השקמה. שאמה-הכהן אף הצהיר בעבר כי משפחתו היא בעלת הנכסים הללו.

העובדה ששאמה-הכהן מחזיק, בנוסף לביתו הפרטי, בזכויות בדירות המיועדות לפינוי-בינוי בשכונת רמת-השקמה, וזאת בנוסף לשטח מסחרי של 3,200 מ"ר שאביו רכש בשכונה, פורסמה בעיתון "הארץ", ב-21 בספטמבר 2013, בעת ששאמה-הכהן התמודד על ראשות העיר. באותו ערב הוא פרסם בעצמו בעמוד הפייסבוק שלו את רשימת נכסיו.

שאמה-הכהן ציין אז: "היסוד הראשון מארבעת יסודות השינוי בהתנהלות העירייה שאני מאמין הוא שקיפות מרבית. בבחינת נאה דורש נאה מקיים, ועל אף שהחוק לא דורש זאת, להלן פירוט הנכסים שלי או למי מקרובי משפחתי".

מלבד הדירה בת ה-360 מ"ר שבה גרים הוריו ברמת-אפעל, יש בבעלות חברת טנריק של שאמה-הכהן 5 דירות בנות 40 מ"ר ברמת-השקמה, שני חצאים של דירות בנות 50 מ"ר, דירה בת 80 מ"ר, דירה בת 50 מ"ר, ועוד דירה בת 40 מ"ר.

שאמה-הכהן ציין בנוסף כי לכל הדירות יש פוטנציאל כזה או אחר לפינוי-בינוי או תמ"א 38". הדירות הללו מצויות בשכונת רמת-השקמה, שאותה הוא ביקש להחריג מיתר אזורי העיר, וטען כי יש לאפשר בה אחוזי בנייה גבוהים כמעט פי שניים משאר העיר רמת-גן. כפועל יוצא, נכסיו הפרטיים קיבלו לכאורה עדיפות במסגרת הסכם הפשרה שעליו חתם במסגרת תפקידו כחבר בוועדה לתכנון ובניה של עיריית רמת-גן.

לטובתו של שאמה-הכהן יצוין כי הוא לא הסתיר את היותו בעלים של נכסים ברמת-השקמה, ולפי עדויות שהגיעו לידי "גלובס", ככל הנראה ידעו חברי ועדת התכנון ואנשי העירייה על כך. בנוסף, לפחות פעם אחת התבטא שאמה-הכהן בוועדת המשנה לתכנון ובנייה כי יש לו נכס בשכונה.

גם יו"רית הוועדה, אביבית מאור-נמרודי, אמרה ל"גלובס" כי "נכסיו של שאמה-הכהן ברמת-השקמה ידועים לכולם, וזאת בשל כתבה שפורסמה בנושא הנכסים טרם הבחירות".

לאפשר אחוזי בנייה יותר גבוהים

הדיון המכריע בישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה של עיריית רמת-גן בנוגע לעררים שהגישו שאמה-הכהן ואחרים, ובנושא המדיניות העירונית לעניין הצפיפות בעיר רמת-גן, נערך ב-11 במאי 2014. למעשה, הדיון התמקד בתוכניות ההריסה ובנייה בעיר (פינוי-ובינוי). בדיון השתתפו חברי ועדת המשנה, חברי מועצת העיר והגורמים המקצועיים בעירייה.

פרוטוקול הדיון, אשר הגיע לידי "גלובס", מבטא את האופן שבו דחף לכאורה שאמה-הכהן, שהיה באותה עת חבר בוועדת התכנון והבנייה, להחרגת שכונת רמת-השקמה משאר השכונות בעיר.

בסעיף 24 לפרוטוקול הדיון מאותו יום, שאל שאמה-הכהן את הנוכחים: "למה הורדה הצפיפות ב(שכונות) רמת-עמידר וברמת-השקמה". יו"רית הוועדה, מאור-נמרודי, השיבה לו כי הצפיפות הורדה ל-4.5. בתגובה אמר לה שאמה-הכהן: "היה 5.25".

מאור-נמרודי הסבירה: "לגבי רמת-עמידר ורמת-השקמה יש התלבטות אם בכלל להשאיר אותן בתוכנית, כי אנחנו רוצים שתהיה תוכנית מסודרת. לפחות ברמת-עמידר. רמת-השקמה היא קצת שונה".

שאמה-הכהן הגיב שוב: "אי-אפשר להגיד שני דברים יחד", והוסיף: "אי-אפשר כל פעם לזרוק 'ערך החיים', 'הצלת החיים', 'רעידת-אדמה'. נתנו לאנשים מעליות, אתה גר בבית עם ממ"ד, ולאנשים הכי חלשים בעיר כדי לא לנפח את ה... של הפרוגרמה, אז מורידים את המכפיל... אתה לא יכול להגיד שמצד אחד צפיפות של 3.5 במקומות יקרים הרבה יותר, ובמקום כמו רמת-השקמה או רמת-עמידר יספיק לך. בשמאות זה לא יסתדר".

בשלב זה שאל חבר הוועדה, אביהוא בן-משה, את שאמה-הכהן: "לא הבנתי, אתה בעד או נגד?" מהנדס העיר, חיים כהן, התערב: "הוא בעד 1 ל-5"; ושאמה-הכהן ציין: "אני אומר שהפרופורציה בין המכפיל העירוני לבין המכפיל של השכונות החלשות בעיר, שערכי הקרקע בהן נמוכים, לא מסתדר שמאית. על בסיס מה שיניתם? אם הייתם מורידים בכל העיר, נניח שהשמאי אמר בבסיס 3.5, נניח ב(רחוב) ביאליק, ואמר 5.25 ברמת-השקמה, וההחלטה העירונית הייתם אומרים אנחנו רוצים פחות צפיפות, מורידים הכול ב-20%. או.קיי, השוק יסתדר ויתאים עצמו.

"אבל פה מה עשו? הלכו והורידו רק איפה שאתה גדלת ואיפה שאני גדלתי, והאנשים האלה יישארו בלי תמ"א 38" (עמ' 26 לפרוטוקול).

גם בהמשך הדיון חזר ודיבר שאמה-הכהן על הצורך להחריג את רמת-השקמה ורמת-עמידר משאר השכונות בעיר, ולאפשר בהן אחוזי בנייה יותר גבוהים. "בשכונות רמת-עמידר ורמת-השקמה, ברגע שהולכים על מכפילים שמתקרבים ל-5, ראוי שהתוכנית תכלול סעיף של הגבהת הגובה. כי קשה לתת מכפיל של 5 ו-4 ועדיין לכווץ את זה לתוך ה-8.5-9 קומות". (עמ' 162 לפרוטוקול).

פשרה: יחס הצפיפות לא יחול על רמת-השקמה

בהמשך הדיון ציין שאמה-הכהן כי יש לו נכס ברמת-השקמה. "אני פחות בקיא ברמת-עמידר. אני אגיד לך מה קורה ברמת-השקמה", אמר שאמה-הכהן לבן-משה. "הגיעו אליי יזמים, ורצו לעשות תמ"א 38 על דירה בבניין שאני שותף שם. הסתכלתי על התוכנית, וזה היה בניין מכוער, שמן, רחב, מגעיל. אמרת להם: 'רק בגלל איך שהוא נראה אני לא מוכן'. אם תצליחו לעשות פה משהו יותר לגובה, גם מבחינת ניצול הקרקע וגם מבחינת האסתטיקה, אני איתכם. אבל ההוראות מגבילות אותם. אם תגידו לי שיש תוכנית לרמת-השקמה..."

בן-משה: "תיתן לך זכויות בגלל הגובה?"

שאמה-הכהן: "אז פה בסמכות מקומית אתה יכול לפתור חלק מהבעיה. יש מגרשים ענקיים ברמת-השקמה עם בניינים רחבים, שייתנו לך הרבה זכויות בתמ"א 38, כי הקומה הטיפוסית שלה היא מאוד רחבה, ויש לך מקדם צפיפות גבוה, אבל אתה תיתקע בגובה. ואז מה תעשה? 7 דירות בקומה? תעשה 'סלאמז'? לכן אני אומר, שאם אתה כבר אתה עושה את זה במקומות האלה - או לתת שיקול-דעת לוועדה או להוסיף הוראה שאתה נותן גובה יותר גבוה".

בן-משה: "אז אני מתחבר למה שאתה אומר. אני אומר, או.קיי, בוא נעשה תב"ע נקודתית לשכונה עצמה". שאמה-הכהן: "זה הפתרון הכי טוב". בהמשך אמרה מאור-נמרודי כי דבריו של שאמה-הכהן "יילקחו בחשבון".

למחרת הדיון בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, ב-12 במאי 2014, נחתם הסדר הפשרה שעליו חתומים שאמה-הכהן, מאור-נמרודי, וחבר המועצה, עו"ד רועי ברזילי. בהסדר נקבע כי יחס צפיפות יחידות-הדיור ברמת-גן יהיה יחס של 1:3.5 למספר היחידות שנהרסות.

סעיף 7 להסכם קובע כי "היחס האמור לא יחול על השכונות רמת-עמידר ורמת-השקמה, הוועדה המקומית תפעיל את שיקול-דעתה באזורים אלה עד הפקדת תוכנית מתאר חדשה שתתבסס על פרוגרמה עדכנית".

אביבית מאור-נמרודי מסרה בתגובה: "היריבות ביני לבין כרמל שאמה ידועה לכול; יחד עם זאת, השתדלתי להיות עניינית בכל נושא התכנון והבנייה. השכלנו לחתום על הסכם פשרה טרם הפקדת תוכנית ג/53 אשר כללה התייחסות לדירות להריסה ולבנייה, קווי בניין, איחוד מגרשים, וסעיפים נוספים אשר נקבעו כבר במדיניות הוועדה ב-1 בינואר 2014, בין היתר להחרגת רמת-עמידר ורמת-השקמה. בטיוטת תוכנית ג/53 הוחלט להפחית את היחס ברמת-השקמה ל-1-4.4.

"בדיון הסופי, כרמל שאמה העלה את סוגיית הפחתת היחס ברמת-השקמה ושלדעתו צריך להעלות את היחס כפי שהציע שמאי התוכנית. בחשיבה נוספת שהתקיימה בעניין, הוחלט להעלות את היחס ברמת-השקמה על מנת לעודד תמ"א 38 והתחדשות עירונית במקום".

רמי פדלון, ממלא-מקום יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה ויו"ר סניף העבודה ברמת-גן, מסר: "כרמל שאמה-הכהן הוביל מהלך של התנגדות לבנייה צפופה ברמת-גן עוד בתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם, צבי בר. כרמל לא הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בנכסים ברמת-השקמה. כרמל טען שצריך להכין תב"ע חדשה לשכונות רמת-השקמה ועמידר. אלה שכונות שלא טופלו כראוי בשנים האחרונות, וצריכות חשיבה מיוחדת ותכנון כולל.

"אני אישית מאוד תומך בעמדה זו. כחבר ועדה אני יכול לציין שהייתי עד להתנגדות תקיפה מאוד של כרמל לפרויקט באזור הבורסה, שבו היה מעורב חבר מאוד קרוב של אביו. לחבר נגרם נזק כלכלי מאוד גדול מפעילותו של כרמל, והוא נלחם בעוצמה למרות הקרבה של היזם לאביו. כחבר מפלגת העבודה אינני מזוהה עם כרמל שהוא חבר ליכוד, אבל אני בהחלט מעריך את פעילותו הציבורית לטובת העיר, ללא התחשבות באינטרסים אישיים או משפחתיים".

שאמה-הכהן: "פעלתי מהותית בשקיפות מלאה, בתום-לב ובהתאם לחוק"

כרמל שאמה-הכהן מסר בתגובה: "העובדות הן שהצבעתי פעם אחר פעם נגד התוכנית המשביחה, והובלתי את ההתנגדות למדיניות הגדלת הזכויות והצפיפות בעיר. עובדות אלה, ביחד עם הצעתי לעיתון לעבור בדיקת פוליגרף מטעמו, שזכתה להתעלמות מצד העיתון, מעידות שפעלתי מהותית בשקיפות מלאה, בתום-לב ובהתאם לחוק. לצערנו, לא תמיד האמת והעובדות קובעות, ואת כל הנטען בכתבה בעיוות ובמגמתיות שקופים יכולים לשאת ולסבול רק דפי עיתון צהובים ספוגים באינטרסים.

"הרמב"ן קבע את עיקרון 'הנבל ברשות התורה', וכאן מבשלי הכתבה מתנהגים כנבלים ברשות הפרוטוקול, תוך הוצאת דברים מהקשרם עד כדי הפיכתם לדברי שקר פוגעניים. לא סתם הכתבה בושלה חודשים אחרי אותם דיונים ו'במקרה' רק אחרי שהגשתי תלונה ליחידה הארצית לחקירות הונאה נגד ראש העיר, ישראל זינגר. כך קרה בדיוק בעבר כשהגשתי את התלונה נגד צבי בר, שגם 'בישל' לי בתגובה כמה כתבות נקם שליליות ושקריות, והיום הוא מואשם, ולפני הכרעת דין, במשפט שוחד.

"כך גם יקרה, לפי הערכתי, הפעם עם זינגר וחבורתו. בכל אופן, ידיי לא יירפו, והאמת תצא לאור בקרוב. לנסות לייחס לי ניגוד עניינים זה בדיוק כמו לנסות לייחס לרמטכ"ל שיתוף-פעולה עם החמאס או לרב הראשי אכילת חזיר. יש נבחרי ציבור מוכשרים ומוצלחים ממני, אך אין משרתי ציבור בנאמנות וישרים ממני".

השאלות שלא נענו

קודם לפרסום הכתבה, ולאחר קבלת תגובותיו של כרמל שאמה-הכהן לטענות המועלות נגדו, שלחנו אליו 4 שאלות:

1. מדוע השתתפת בדיון בוועדת המשנה לתכנון ולבנייה רמת-גן, אשר עסק גם בשכונת רמת-השקמה שבה יש לך ולמשפחתך אינטרסים?

2. האם לא היה ראוי כי בתוקף תפקידך כחבר הוועדה לא תשתתף בדיון?

3. כאשר חתמת למחרת הדיון על הסכם עם הוועדה, האם עשית זאת כחבר הוועדה או כנציג העוררים?

4. האם לא היה נכון להימנע מכל טענה נגדך לניגוד עניינים ולא להשתתף בחתימה על הסכם הכולל את רמת-השקמה?

שאמה-הכהן לא ענה לשאלות הללו עד היום.

נכסיו של שאמה ברמת-גן

אחד העם 44

אחד העם 50 (2 דירות)

שמעוני 8

מלכי צדק 18

מלכי צדק 8א'

מלכי צדק 6ב'

יהושפט 7ב'

יהושפט 1

עזריאל 19ב'

 הגילוי הנאות